חברת הנעליים נייקי הוציאה התנצלות רשמית לאחר שהציבה שלט חוצות לאורך מסלול מרתון לונדון שהתקיים ביום ראשון האחרון, ובו נכתב "לעולם לא עוד. עד לשנה הבאה" (Never Again. Until Next Year).
השלט, שהוצג על רקע אדום עם אותיות שחורות גדולות, עורר ביקורת חריפה מצד גורמים רבים שטענו כי החברה עשתה שימוש פוגעני בביטוי המזוהה עם זיכרון השואה והלקחים שיש להפיק ממנה.
ביל אקמן, משקיע יהודי-אמריקאי ופעיל חברתי, כתב בפלטפורמת התקשורת החברתית X: "הרעיון שנייקי תקל ראש בשואה תוך שימוש בדימויים אדומים המזכירים את היטלר, בעולם שלאחר 7 באוקטובר, הוא מדהים."
ארסן אוסטרובסקי, עורך דין ופעיל פרו-ישראלי, הוסיף בציוץ משלו: "אינני מאמין לרגע שהייתה כאן כוונה זדונית, אך אנא הבינו את הדאגה בשימוש במילים 'לעולם לא עוד', את מה שהן מייצגות ומדוע זה היה בטעם רע."
בהתנצלות שהשיגה העיתון 'דה פורוורד', הסבירה נייקי כי השלט היה חלק ממסע פרסום שנועד "לעורר השראה בקרב רצים, והטקסט התבסס על ביטויים נפוצים בקרב רצים". לדברי החברה, הביטוי נועד לשקף את הרגע שבו רצים נשבעים לעצמם שלא ישתתפו במרוצים ארוכים לאחר שסיימו אחד, אך חוזרים לכך מאוחר יותר.
"לא התכוונו לגרום נזק ואנו מתנצלים על כל פגיעה שגרמנו," מסרה החברה.
זו אינה הפעם הראשונה שגורמים שונים מעוררים מחלוקת בשימוש בביטוי שמאז שנות ה-60 מזוהה עם קריאות למניעת שואה נוספת. בשנת 2018, ניצולי ירי ההמוני בבית הספר בפרקלנד, פלורידה, אימצו את ההאשטאג #NeverAgain לקידום מסע הפרסום הלאומי שלהם לפיקוח על נשק. הביטוי שימש גם במחאות נגד איסור הכניסה של מוסלמים בתקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, בזכר מחנות המעצר של יפנים במהלך מלחמת העולם השנייה ובהזכרת חוק ההדרה הסיני משנת 1882.
הפובליציסט ג'ונתן סצ'רדוטי כתב במגזין הבריטי השמרני 'הספקטייטור' כי הוא נדהם כשראה לראשונה את השלט בלונדון וטען: "היה די בעין בוחנת אחת, קול בודד אחד, 'קורא רגישות' אחד כדי להעלות התנגדות עדינה. האם אף יהודי לא הציע שזה עלול להיות בלתי הולם? האם אף לא-יהודי, עם הבנה של ההיסטוריה או מודעות לאקלים של היום, סימן זאת? אם לא, מדוע לא? האם זו בורות, רשלנות, או אדישות מצמררת? בכל מקרה, התוצאה היא מעליבה ובטעם רע באופן עמוק."