ישראלים אמריקאים -צאו להצביע !

הקהילה הישראלית אמריקאית נדרשת לעמוד בחזית המאבק  נגד גל אנטישמיות גדול של למעלה מ- 10,000 מקרים רק בשנה האחרונה.
ארגון IAC, שצמח מתוך השטח וגדל להיות הכוח המרכזי של הקהילה בישראל ובארה"ב, לא שותק: הוא פועל יום-יום להגן, להסביר, ולחזק את מקומה של ישראל והקהילה היהודית.

בראש הארגון עומד אילן קאר, לשעבר השליח המיוחד של ממשלת ארה"ב למאבק באנטישמיות. תחת הנהגתו, הפך IAC לשחקן משמעותי בהובלת קמפיינים ציבוריים, יוזמות חקיקה, ובניית גשרים בין ישראל לתפוצות. כעת, IAC מתמודד בפעם הראשונה בבחירות לקונגרס הציוני העולמי.

בואו נעשה קצת סדר. הקונגרס הציוני העולמי (WZC), הוא הגוף העליון של ההסתדרות הציונית העולמית, שמהווה למעשה המשך ישיר לארגון היהודי שהוקם על ידי חוזה המדינה בנימין זאב הרצל עוד ב- 1897. מכהנים בו 525 צירים מישראל ומרחבי העולם. מטרתו היא לקדם רעיונות ציוניים בתפוצות.

הבחירות קובעות כיצד יחולק תקציב של מיליארד דולר בשנה מצד גופים כמו הסוכנות היהודית, קק"ל וההסתדרות הציונית – והשפעתן קריטית לעתיד הקהילות היהודיות בעולם.
בבחירות לקונגרס הציוני (שנערכות אחת לחמש שנים) נבחרים 525 צירים מהארץ ורחבי העולם, כשמדינת ישראל אוחזת במספר הגדול ביותר של צירים (200) שמתחלקים באופן יחסי למספר המנדטים של כל מפלגה ציונית בכנסת. ליהדות ארצות הברית 152 צירים שנקבעו בבחירות כמו אלו שנערכות עתה, ולשאר קהילות היהודים בעולם 173 צירים. חברי ההנהלה של הקונגרס אמורים לייצג את המגוון הפוליטי והדתי בעולם היהודי.
השנה ולראשונה, ה-IAC החליט לרוץ כארגון ולהתמודד בבחירות. במלאות 18 שנים להקמתו, כשהוא מציג למעלה מ-100 אלף תומכים פעילים ו-20 סניפים מרחבי ארצות הברית, זה הזמן של הקהילה הישראלית בארה״ב להשמיע את קולה ולקבל מקום סביב שולחן הקונגרס הציוני העולמי.
דני אלפרט, ממייסדי IAC ויושב ראש ועדת הבחירות לקונגרס הציוני העולמי מטעם הארגון, קורא לחברי הקהילה לקחת חלק: "יש לנו רקורד של 18 שנות עשייה מוכחת – אנחנו לא רק מבטיחים, אנחנו מקיימים. ההצבעה ל-IAC היא הצבעת אמון בעשייה האמיתית בשטח״.
איה שכטר, סמנכ״לית תוכניות של ארגון ה-IAC ומתמודדת ברשימת ה- IAC, מנתה בפני את הישגיו הבולטים בשנה האחרונה, ביניהם: ארגון הכנס הפרו-ישראלי הגדול ביותר בארה"ב, הקמת מיצג "שולחן החטופים" בטיימס סקוור – שזכה לחשיפה תקשורתית גלובלית, ליווי ותמיכה רגשית ומשפטית

לסטודנטים יהודים הנתקלים באנטישמיות בקמפוסים, קידום 39 חוקים נגד BDS ו-14 חוקים נגד אנטישמיות לפי הגדרת IHRA בשיתוף עם ארגונים יהודיים בקהילה.
בנוסף, קידום נושא החינוך לשואה וחיזוק הזהות היהודית והציונית לילדים, נוער וצעירים– בחינם בבתי הספר. ארגון ה-IAC, סיפרה לי, מציע הכשרת מורים חינמית, תוכניות זהות ציונית ועבודה אינטנסיבית מול מנהלי מחוזות חינוך לקידום הכרה בעברית כשפה שנייה בקמפוסים.
פעילות הארגון כיום משתרעת על פני 58 מוסדות אקדמיים, עם רשת תמיכה אקטיבית לצעירים יהודים החווים הדרה או שנאה.

אם יבחר כיצד יוכל ארגון ה- IAC להשפיע על חיינו?

דני: ״אנחנו רוצים להגביר את ההשפעה של כל מה שעשינו עד היום ועוד: קודם כל המלחמה באנטישמיות בארצות הברית והשפעה על מערכות חינוך ציבוריות. כיום, יש מערכות חינוך ציבוריות שמובילות לאנטישמיות הלכה למעשה. אנחנו רוצים לקבל את התקציב להילחם בהם ולשנות אותם.
אנחנו נפעל ליצור יותר פעילות לקהילות הישראליות בארצות הברית, בדגש על הדור הבא ולחבר אותו לישראל. אחת השאיפות שלנו היא להביא להכרה בשפה העברית כשפה שניה בבתי ספר ציבוריים״.
בנוסף לדני, ברשימה תמצאו דמויות מובילות בקהילה הישראלית האמריקאית כמו אילן קאר, מירי שפר, גילה ואדם מילשטיין, שון אבן חיים, איה שכטר, טל שוסטר, שירלי דפס-דינר, עדי לויתן, עמית קליינברגר וגם מנהלת ה-IAC בלוס אנג׳לס, תמר ניסים.
תמר: ״ארגון ה-IAC הוקם עם אג׳נדה מאוד ברורה, ליצור מגוון תוכניות ליהודים בתפוצות מגיל 0 ועד זקנה. תוכניות אלו מחברות את כולנו לזיקה היהודית, לשפה העברית, לחינוך יהודי בבתי ספר ובקהילה ולשימור תרבות ישראלית בתחומים שונים.
המשמעות של כניסה לקונגרס הציוני העולמי הוא שתהיה לנו יותר השפעה ותקציבים לעשות את השינויים האלו ולחזק את הקהילה הישראלית״.  
תמר, נשואה ליובל ניסים, ראש שבט חן, ואמא ל-3, עידן, נגה ויניב.  
היא סיפרה לי שהצטרפה להנהגת הארגון לאחר שחוותה על בשרה את גל האנטישמיות הנוכחי. ילדיה חוו גילוי אנטישמיות בבית ספרם.
באחד המקרים צויר צלב קרס על מחשב הנייד של בתה, ובהמשך ספגה קריאות גנאי מתלמידים בבית הספר. תמר סיפרה לי שתחילה הרגישה מאוד מבולבלת והייתה אובדת עצות. היא לא ידעה למי לפנות,ובמשך תקופה ארוכה קיבלה כתף קרה מבית הספר וטענותיה על הפגיעה בילדה נענו באדישות מצד
הנהלת בית הספר.
תמר פנתה לאיה שכטר, מנהלת התוכניות בארגון ה-IAC וקיבלה ממנה הכוונה וייעוץ כיצד לפעול ולהתמודד עם המצב. שנה לאחר מכן, תמר מונתה לתפקיד מנהלת אזור לוס אנג׳לס של ה-IAC.
תמר: ״כשהצטרפתי לארגון שלנו הבנתי שאני רוצה ליצור חיי קהילה משגשגים עבור הקהילה הישראלית אמריקאית. לא משנה כמה ארגונים אחרים פעלו עד עתה, או כמה דעות פוליטיות קיימות בקהילה שלנו.
גם בחברה הישראלית קיים מגוון של דעות פוליטיות, אך בסופו של דבר אם אנחנו רוצים לעשות שינוי מסוים חייבים להיות מאוחדים. לכן, אני מנסה להתאים את האירועים של הארגון לכל סוגי האוכלוסיה, פלח דמוגרפי ולכל מגדר. אחד השינויים הגדולים שכבר ניתן להבחין בהם הוא שאנחנו מקיימים המון שיתופי פעולה עם אירגונים  יהודים אחרים: אנחנו דואגים לשתף באירועים את שבטי הצופים, מביאים אותם לכל אירוע גדול שמתקיים, שם הם עורכים פעילות, מוכרים אוכל לגיוס כספים לשבט וצוברים הכרה ותמיכה מהקהילה.  
טקס יום הזיכרון השנתי בבית הכנסת "וואלי בית שלום" יתקיים בהפקה משותפת עם ארגונים יהודים, ילדים ובני נוער. המטרה היא להעביר להם את החוויה הבין דורית של מה הוא טקס יום הזיכרון כדי שהם יגדלו וידעו כיצד להמשיך את הנצחת הנופלים ויצירת טקסים משלהם.
בנוסף, אנחנו עובדים על טקס יום הזיכרון בתיאטרון סבן Temple of the Arts בשיתוף פעולה עם StandWithUs, ארגון ה-FIDF, הקונסוליה הישראלית בלוס אנג׳לס ועוד ארגונים יהודיים אחרים בקהילה.
טקס יום השואה האחרון התקיים בשיתוף פעולה עם ארגון StandWithUs, כחלק ממאמצים לחבר בין קהילות יהודיות וישראליות ברחבי ארצות הברית סביב זיכרון השואה.

כיום, עם העלמותו ההדרגתית של דור ניצולי השואה, עולה הצורך להבטיח שהעדות והסיפורים האישיים לא ייעלמו יחד איתו. מתוך כך, עומדת להיפתח יוזמה חדשה וחשובה— תוכנית שתכשיר את בני הדור השני, ילדי ניצולי השואה, לספר את סיפורם של הוריהם באירועים קהילתיים כמו 'זיכרון בסלון'
ובמסגרות נוספות.
מטרת שיתופי הפעולה והיוזמות הללו היא לא רק לשמר את הזיכרון ההיסטורי, אלא גם לבנות גשר בין הדורות ולחזק את תחושת השייכות, האחדות והסולידריות בתוך הקהילות היהודיות והישראליות בארצות הברית."

תמר ניסים ומאיה שכטר 

חינוך יהודי ומורשת
אחת המטרות המרכזיות של ארגון ה-IAC הוא להשפיע על מערכות החינוך בארצות הברית. זאת מתוך הבנה שהכל למעשה מתחיל שם. תמר: ״בימים אלו סיימנו הכשרה של למעלה מ-3,000 מורים בארצות הברית, במהלכה הענקנו להם את הכלים להתמודד וללחום כנגד אנטישמיות בכיתות. זאת אחרי שהבנו שצינורות  המידע המחנכים לאנטישמיות מגיעים ממערכת בתי הספר. ככול שנכשיר יותר מורים להתמודד עם האנטישמיות, כך יהיה לנו כוח חינוכי גדול יותר. הארגון שלנו פועל ב-58 קמפוסים בארצות הברית ואנחנו זקוקים לתקציב נוסף כדי להתרחב. הכניסה שלנו לקונגרס הציוני העולמי תעניק לנו כוח תקציבי לשנות״.

במהלך שיחתנו דני אלפרט, מאדריכלי ה-IAC סיפר איך הכל התחיל: ״עשינו אירוע בבית שלי עם חברים ותומכים וכל אחד תרם עשרת אלפים דולר. שוהם ניקולט היה המנכ״ל הראשון; הוא עבד בהתחלה בהתנדבות ועזר להקים את הארגון. שלדון ומרים אדלסון הגיעו לאחד האירועים והתלהבו לראות ישראלים עם חליפות שתורמים להקמת ארגון ישראלי באמריקה, ואמרו לנו שצריכים לעשות את זה בכל ארצות הברית. התמיכה הזו נתנה לנו את הרוח הגבית לפתוח את הסניפים בניו יורק, ניו ג'רזי, בוסטון ומיאמי, והיום יש לארגון שלנו כ-20 סניפים בכל רחבי ארצות הברית.״
דני: ״בתחילת המהומות בקמפוסים אחרי ה- 7 באוקטובר ה-IAC לא היסס וארגן מחאות שבמסגרתן אלפי ישראלים אמריקאים יצאו להשמיע את קולם ולמחות נגד ההפרעות האנטישמיות בקמפוסים. כמה ימים לאחר ההפגנות הללו החלו בפירוקים הראשונים של מאהלים בקמפוסים.
בואו נודה על האמת המצערת- למדינת ישראל תמיד הייתה בעיה בתחום ההסברה. אנחנו ב-IAC תומכים שנה אחר שנה באופן בלתי מתפשר במדינת ישראל ומניעים מעל 100,000 חברי קהילה בשנה לעשות זאת איתנו. אם אנחנו, הישראלים, לא נוביל את הקהילה שלנו ללחימה באנטישמיות, ביחד עם הקהילות היהודיות באמריקה, יש אפשרות שבעתיד הילדים שלנו יפחדו ללכת עם סממנים יהודיים כמו כיפות או שרשרת עם מגן דוד, בדיוק כמו שאנחנו רואים כרגע במדינות באירופה״.

דני אלפרט 

אלפרט מספר לי גם על ההשקעה הגדולה של ארגון ה-IAC בנושא החינוך היהודי: ״מדוע אתם כהורים צריכים לשלם 40 אלף דולר לשנה עבור חינוך יהודי בבית הספר. כשנבחר נטפל גם בנושא הזה; אנחנו נשקיע חלק מהתקציב בחינוך יהודי שיהיה זמין לכולם. כבר היום אנחנו מלמדים עברית און ליין ומשקיעים בחינוך של תלמידי התיכון שלנו כדי שיגיעו מוכנים לאוניברסיטה״.  
טל שוסטר, יושבת ראש משותפת של ה-IAC, הדגישה גם היא את הצורך בקהילה ישראלית חזקה: ״ההשתתפות בקונגרס הציוני תיתן לנו את היכולת לשמר תוכניות קיימות וליזום חדשות. היום במיוחד, כולנו מבינים את הצורך בקהילה חזקה מחוף לחוף כאן בארצות הברית, שתומכת במדינת ישראל״.
ארגון ה- IAC מוביל יחד עם עוד ארגונים יהודים את התמיכה בישראל בתקופות משבר כמו גם בזמן המלחמה האחרונה. דני: ״אני זוכר שאני, שון אבן חיים וטל שוסטר ביקרנו בבארי, הגענו לבסיסים בפלמחים של שלדג ושל טייסי מסוקים. שמענו מהחיילים על כך שבתחילת הלחימה היה חסר להם ציוד רב, והתגאנו בכך שה-IAC היה חלק ממאמצי שינוע של ציוד ותמיכה לחיילים ואזרחים כבר מהיום הראשון של הלחימה.
כמו כן, ערכנו אירועים ומפגני תמיכה מרובים ברחבי ארצות הברית למען החזרת החטופים ותמיכה במשפחותיהם, כולל הבאה של ניצולים ממסיבת הנובה, מאוקטובר 7 וחטופים משוחררים לקמפוסים, קהילות וגם לכנס הארצי של ה-IAC.״

איך מצביעים?
הבחירות מתקיימות באונליין בלבד, והן פתוחות לכל יהודי/ה מעל גיל 18, אזרח/ית ארה"ב. לא עוצרים שם – שתפו לפחות 3 חברים ובקשו מהם להצביע גם. כל קול עושה את ההבדל.  יחד, נבטיח שארה״ב תמשיך לעמוד לצד ישראל, ושילדינו יגדלו בגאווה יהודית ובביטחון.

https://iac360.org/