
הפער בין הצהרות הניצחון של ממשל טראמפ לבין המצב בשטח גדול מאי־פעם — והתחושה בוושינגטון היא שהאמריקאים נקלעו למעורבות עמוקה, יקרה ומסוכנת, בלי רשת ביטחון ובלי תוכנית חלופית ברורה.
שקופית שהוצגה בדיונים כוללת חץ גדול שמוביל אל סימן שאלה, תחת הכיתוב: “אין דרך ברורה קדימה”. התיאור הפשוט הזה מסכם את הבעיה החמורה ביותר: איש לא שולט באמת ברצועה, לא ישראל, לא הרשות הפלסטינית — ובטח שלא הכוח הבינלאומי שאמור לייצב את השטח.
מדינות שהוזמנו להשתתף בכוח הייצוב — ובכללן אינדונזיה, פקיסטן, אזרבייג'ן וטורקיה — מסרבות לשלוח חיילים ללא מנדט של מועצת הביטחון. גם ועידת התורמים שארצות הברית מנסה לגבש תקועה: אין תאריך, אין גיוס כספים, ואין הסכמה על היקף הכוח.
“השלום על הנייר לא מתורגם לשטח,” נכתב במסמך פנימי.

דו"חות המבוססים על מידע מודיעיני עדכני מזהירים כי חמאס ממלא את הוואקום שלטוני במהירות, ומשיב לעצמו את יכולות השיטור והאכיפה.
דו"חות המבוססים על מידע מודיעיני עדכני מזהירים כי חמאס ממלא את הוואקום שלטוני במהירות, ומשיב לעצמו את יכולות השיטור והאכיפה.
לפי המסמכים:
• ישראל שולטת בכ־53% מהשטח
• אבל 95% מתושבי עזה גרים באזורים שבהם חמאס פועל כמעט ללא הפרעה
• הארגון פרס מחדש כ־7,000 אנשי ביטחון
במסמך נוסף נכתב:
“כל עיכוב ביישום ההסכם פועל לטובת חמאס. כל יום של היסוס – יום של התחזקות הארגון.”
דיוויד שנקר, לשעבר עוזר מזכיר המדינה למזרח התיכון, מזהיר כי הממשל האמריקאי הפריז בהכרזות הניצחון.
“זו מערכה עצומה,” אמר. “הנחת העבודה שההסכם יעמוד על רגליו הייתה נאיבית. הממשל חגג את הפסקת האש ושחרור החטופים — אבל כל העבודה הקשה עוד לפניהם.”
לפי דיווח מקביל מן ה"וושינגטון פוסט", 200 לוחמי חמאס לכודים בתוך מערכת מנהרות באזור רפיח, בשטח שבשליטה ישראלית מאז הפסקת האש.
ארצות הברית דורשת מישראל לאפשר להם מעבר בטוח, ללא הרג, כדי לשמש “מודל לדמוקליזציה” של חמאס.
ישראל מסרבת בתוקף. גורמים ביטחוניים בירושלים מזהירים:
“לא ייתכן לשחרר לוחמים שהרגו חיילים ישראלים.”
המצב כבר הוביל לעימותים של ממש בין וושינגטון לירושלים.
ממשלת ישראל, ובעיקר שריה מהציונות הדתית, רואים בלחץ האמריקאי התערבות מסוכנת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינה את הדיונים “שיגעון מוחלט”.
חברי כנסת נוספים תקפו את ג'ארד קושנר, מי שמשמש מתווך מטעם נשיא ארצות הברית, וכינו אותו “ראש ממשלת ישראל בפועל”.
אפילו בתוך הממסד הביטחוני יש כעס גובר על מה שמגדירים: “השתלטות אמריקאית על ניהול המערכה”.
נקודת המחלוקת המרכזית נותרת בעינה:
• ישראל מתנגדת לחזרת הרשות הפלסטינית
• הרשות דורשת לשוב ללא תנאים מוקדמים
• התוכנית האמריקאית מתירה זאת רק לאחר רפורמות
• חמאס ממשיך להתחזק בשטח
“אין שותף פלסטיני אמין, ואין קונצנזוס ישראלי,” אמר גורם אמריקאי בכיר. “אנחנו בתוך מבוי סתום.”
גורמים בבית הלבן מודים כי עולה שאלה פנימית קשה:
האם המשך ההשקעה האדירה בעזה עולה בקנה אחד עם עקרון ‘אמריקה תחילה’?
החשש הוא שמימוש ההסכם יהפוך לעוד כישלון אמריקאי דומה לעיראק או אפגניסטן — השקעת משאבים עצומה שמסתיימת באכזבה.
הדוחות, המסמכים והעדויות מציירים תמונה מטרידה:
• הסכם השלום אינו מיושם
• המצב הביטחוני מתדרדר
• חמאס מתחזק
• ישראל וארצות הברית מתנגשות
• והזירה הבינלאומית אינה מתגייסת
בכיר ביטחוני אמריקאי סיכם זאת בדיון סגור:
“הפער בין מה שטראמפ מבטיח לבין מה שקורה בשטח הפך למסוכן. אם לא יימצא פתרון – ההסכם עלול לקרוס, וארצות הברית תיתקע בלב עימות שאין לה שליטה עליו.”