טבריה-אבו דאבי אקספרס:הסיפור מאחורי הקמת השגרירות הראשונה באיחוד האמרויות

בתקופה האחרונה נדמה שמדינת ישראל זקוקה נואשות לכל איש הסברה ישראלי שיכול לסייע להצלת תדמיתה החבולה בעולם בעקבות מלחמת החורמה בחמאס בעזה לאחר אירוע הטרור ב-7 באוקטובר.
הכירו את יערה סגל, אשת דיפלומטיה מוכרת בעיר המלאכים. בעברה שירתה בתפקידים בולטים בנציגויות ישראל בעולם כגון מנהלת דיפלומטיה ציבורית בקונסוליה הישראלית בלוס אנג׳לס וראש מטה השגריר באיחוד האמירויות, וכיום דירקטור במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה - מכון מחקר העוסק בהשפעת תודעה והנרטיב הישראלי בעולם, ובנושאי חוץ וביטחון, דיפלומטיה ומשפט בינלאומי.

יערה סגל

במבט לאחור, נדמה שלסגל הדיפלומטיה זורמת ב- DNA. היא גדלה בבית פוליטי תקשורתי מוביל. אביה, שעיה סגל ז״ל, היה עיתונאי בכיר במעריב וזכה לפרסום גדול כשהיה שליח העיתון במצרים בזמן רצח הנשיא סאדאת, והשיג סקופ עולמי בלעדי עם יורשו, חוסני מובארק. סגל האב הביא ממובארק את ההצהרה הרשמית שהוא מחויב להסכם השלום עם ישראל עליו חתם קודמו.
סגל סיפרה לי כיצד דחה אביה הצעה לשרת בוושינגטון הבירה ובמקום זאת בחר להיות ״כתבנו בצפון״ כאשר הרגיש שעלולה לפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. ״זו הסיבה שנולדתי ב״בירת הצפון״ טבריה במקום בירת ארצות הברית, וושינגטון״, צוחקת.
כשפרש אביה מעיתון מעריב פתח יחד עם אמה של סגל משרד לייעוץ אסטרטגי ויחסי ציבור. בין לקוחותיו הידועים והחשובים היו ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז״ל וראש הממשלה בנימין נתניהו.

יערה סגל, גדלה בבית רוחש ומבעבע מלא פוליטיקה, תקשורת וציונות. היא חלקה עימי זכרונות ילדות רבים ביניהם גלידה בשבתות עם השר דוד לוי, תמונות ילדות שלה רוכבת על סוס עץ שרפאל איתן (רפול) בנה במיוחד עבורה, כמו גם כלבת מסטיף ספרדי שהמשפחה קיבלה מתנה מאריאל שרון.
סגל ישבה וכתבה מכתב מנוסח היטב בו הודתה לו על המתנה המיוחדות וחתמה במסר: ״מקווה שבקרוב יהיה שלום״.
סגל: ״בגיל צעיר מאוד ישראל הפכה לאובססיה עבורי. בגיל 12 החלטתי שאני רוצה להיות ראש ממשלה כשאגדל. אני זוכרת שהגעתי לבית הספר והחתמתי את כל החברים בשכבה שלי שיום אחד שאתמודד על ראשות הממשלה הם מתחייבים לבחור בי והם מבטיחים לי את הקול שלהם. יש לי עדיין את החתימות שמורות במגירה בבית״.
סגל מתארת גם יחסים מיוחדים עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון: ״בכל השנים שאריק היה בתרדמת אבא שלי התייחס לזה כאילו שהוא רק ״הלך לישון״.לאבא היה טלפון מיוחד שרק לאריק היה את המספר שלו והוא השאיר אותו דולק כל השנים למקרה שאריק יתעורר ויתקשר אליו. לצערנו הטלפון כבר לא צלצל שוב.

כשהייתי נערה צעירה, בגיל 14 בערך, חברים של ההורים שלי הגיעו לביקור בטבריה לסוף שבוע עם הבן שלהם, איתי. הוא היה חמוד, ולאחר ארוחת צהרים אצלנו הוא הזמין אותי לסרט. אבא שלי לא הסכים שאלך בטענה שאני צעירה מדי לדייטים. אבל אני לא הסכמתי לקבל את רוע הגזרה והתקשרתי לא פחות ולא יותר לאריק שרון. אמרתי לו ׳שומע אבא שלי לא מאפשר לי לצאת לדייט ראשון אתה יכול לדבר איתו׳? אריק אמר לי: ׳תשמעי אני אדבר עם אבא שלך, אבל במקרה שזה לא יעזור זה מה שאת עושה: את הולכת לחדר שלך וקושרת את כל המצעים ביחד, עושה מהם חבל ומשתלשלת מהחלון למטה. תבין שגרנו בקומה 8. לשמחתי לבסוף אבא שלי השתכנע ויצאנו לסרט״.

נדמה שאין צורך לשאול מי הפוליטיקאי האהוב עליך?
״שרון הוא הפוליטקאי שאני הכי מעריצה. הוא היה איש אמיץ, איש של חזון שתמיד הלך עם האמת שלו עד הסוף. וחוץ מכך שהיה מנהיג גדול, הוא גם היה איש חם, מצחיק ונפלא. אני זוכרת גם את לילי אשתו שהייתה אישה מופלאה ואישיות נהדרת. התארחנו בחווה באופן קבוע ולילי תמיד הייתה כל כך מסבירת פנים.
היחסים בין אריק ללילי היו מרגשים ומלאים בחברות עמוקה ונראה שהם נשענו אחד על השניה בכל דבר.
גם פואד (בנימין בן אליעזר) היה חבר משפחה קרוב ואהוב. איש נפלא שהערכתי מאוד.למרות שהיו במחנות פולטים יריבים: פואד ב״עבודה״ ואריק ב״ליכוד״ ו״קדימה״, היו להם תכונות ואיכויות דומות: אותנטים, נחושים ועם הרבה אומץ ואיתנות; תכונות שנדיר למצוא אצל פוליטיקאים בימינו״.

הכניסה לעולם הפוליטיקה והדיפלומטיה

לאחר שירות צבאי עמוס ומשמעותי של שנתיים וחצי, כלוחמת במשמר הגבול ולאחר מכן ביחידת הכלבנים עוקץ, סגל הצטרפה באופן טבעי לעבוד במשרד המשפחתי.
היא בלטה ככשרון ולא רק כבת של... ולאחר תקופה קצרה כבר ניהלה את מחלקת יחסי הציבור של המשרד. החברה כאמור ליוותה לקוחות רבים עם פרופיל גבוה, בין היתר את ראש הממשלה בנימין נתניהו. סגל לקחה חלק באירועים וקמפיינים פוליטיים רבים באותה תקופה.
סגל: ״זכיתי להיות חשופה לפעילות מאחורי הקלעים ולמדתי המון מהוריי על מוסר עבודה ועל עולמות האסטרטגיה והתנהלות מול תקשורת בעולם הפוליטי. העבודה במשרד המשפחתי הייתה בית הספר הטוב ביותר. אנשים הרבה פעמים חושבים שלעבוד עם המשפחה זה דבר שמאפשר הנחות אבל האמת היא הפוכה לחלוטין. החברה הייתה מפעל חיינו ועבדנו כל יום מסביב לשעון. לא היו שעות סגירה אף פעם״.

יערה סגל בפגישה משפחתית יחד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז״ל 

דיפלומטית בעיר המלאכים

למרות חדוות העשייה בעסק המשפחתי סגל רצתה להוכיח בעיקר לעצמה שהיא מסוגלת לבד. היא החליטה לצאת מהקן וטסה לחופשה כדי לחשב מסלול מחדש.
לוס אנג׳לס נראתה כמו יעד רחוק מספיק כדי להתרחק קצת מהמציאות בישראל. במהלך החופשה אצלנו קיבלה מייל מקולגה שסיפר לה על משרה שהתפנתה בקונסוליה הישראלית בעיר.
סגל: ״אני זוכרת את היום בו הגעתי לראיון עבודה בקונסוליה, כל כך התרגשתי וכבר על ההתחלה הבכתי את עצמי; כשאיש עם חליפה פתח לי את הדלת חשבתי שזה אחד הקונסולים אז הצגתי את עצמי ברשמיות ולחצתי לו את היד: ׳נעים מאוד, שמי יערה סגל והגעתי לראיון. הוא אמר לי ׳זה יפה מאוד אבל אני רק המאבטח׳, תעודת זהות בבקשה״.

סגל עבדה תחילה מול הקונסול הכללי דיוויד סגל בשנת שירותו האחרונה ולאחר מכן עם יורשו, סאם גרנדוורג.
העבודה בקונסוליה, סיפרה לי, הייתה התגשמות כל החלומות. למרות המשכורת הזועמה הידועה לשמצה שם, היא הייתה חדורת מוטיבציה ונפגשה עם אנשי ציבור מובילים מרחבי קליפורניה.
סגל: ״התאהבתי בעולמות הדיפלומטיה. כל יום בעבודה היה מבחינתי יום שבו יכולתי להשפיע על המתרחש כאן. המפגשים, הכרויות, הפרויקטים והיוזמות, האפשרות, סליחה אם זה נשמע קלישאתי, לייצג את מדינת ישראל הייתה זכות גדולה עבורי.

התחלתי את העבודה בקונסוליה ב-2015 בתור מנהלת תחום התקשורת. לאחר כשנה נתבקשתי לפתח את פעילות הדיפלומטיה הציבורית של הנציגות ועברתי לתפקיד מנהלת דיפלומטיה ציבורית.
חלק גדול ממהות התפקיד של דיפלומטיה ציבורית הוא לזהות הזדמנויות קיימות ולייצר הזדמנויות חדשות ולפתח מערכות יחסים עם אנשי וארגוני מפתח באזור אחריותנו״. למדתי להבין טוב יותר את השחקנים האסטרטגיים ולזהות היכן ישראל יכולה להוות ערך מוסף. מימד נוסף היה להבין את המגמות החברתיות בקהילות השונות בלוס אנג׳לס כמו הלהט״בים למשל, זכויות נשים, גזענות ואנטישמיות, ולפתח אסטרטגיות לפעילות״.
במסגרת עבודתה בקונסוליה הייתה אחראית על פרויקטים רבים שהשאירו חותם בלוס אנג׳לס: ״פרויקט אישי ואהוב במיוחד היה פרויקט גרפיטי גדול בסוף 2018 שתוכנן בשיתוף פעולה עם מספר גופים משמעותיים בעיר, כמו: מחלקת קשרי קהילה של LAPD, עיריית לוס אנג׳לס, LAUSD והארגון – Artists 4 Israel. חלק מהיעדים כנציגות ישראלית, הם למצוא דרכים חדשות ומקוריות להתחבר לקהילות המקומיות ולהכיר להם צדדים חיוביים של ישראל.

ביחד עם השותפים שלנו, נבחר בית הספר Hollywood High, שהוא מוסד אייקוני בעיר בו למדו לא מעט כוכבים הוליוודיים וכיום רוב התלמידים בו מגיעים מרקע סוציו אקונומי נמוך; רבים מהם משתייכים לקהילה הלטינית והאפרו-אמריקאית בעיר. על גבי הקיר החיצוני הראשי של בית הספר יצרנו ציור גרפיטי ענק שמשקף את רוח בית הספר והשכונה המגוונת.
הרעיון מאחורי היצירה היה להביא לידי ביטוי את ההרכב התרבותי של בית הספר ואת רב התרבותיות של אל.איי שבנויה כחברה של מהגרים שדומה בהווייתה להרכב האוכלוסייה של ישראל. בית הספר כלול ברשימת הבניינים לשימור בעיר. היתרון הגדול בכך הוא שככל הנראה ציור הקיר יישאר על גבי הבניין לאורך שנים רבות וגם נתלה פלאק עם הקדשה של הקונסוליה לצד שמות כל השותפים, ביחד עם הלוגו של מדינת ישראל״.

אני מבין שעבדתם גם בשיתוף פעולה מלא עם עיריית בוורלי הילס
״בהחלט. כשמדברים על מערכות יחסים מיוחדות באזורנו, הקשר בין הקונסוליה ובוורלי הילס בולט במיוחד. בשנת 2015 נחתם הסכם הבנות עם העירייה (בהובלת הקונסול הכללי דייויד סגל), הסכם שהעמיק את מערכת היחסים ושיתוף הפעולה.
כמו כן, ראינו לא מעט פעמים בהם עיריית בוורלי הילס יצאה להגנת ישראל כאשר הועברו פוליסות בעלות אופי אנטי-ישראל גם בצורה של החלטות מועצה באו״ם וגם בפרסום הצהרות וטורי דעה פרו-ישראל באמצעי מדיה שונים.
פעילות משמעותית נוספת שהובלנו הייתה במסגרת חגיגות שנת ה- 70 למדינת ישראל- כאשר למשך 24 שעות הוקרנו דגלי ישראל-וארצות הברית על גבי בניין עיריית בוורלי הילס, כאות לידידות הגדולה בין השתיים. מחווה שזכתה לחשיפה תקשורתית וכמובן נחשפו אליה עשרות אלפי אנשים שעוברים מדי יום בציר מרכזי הזה.
היוזמה הפכה למסורת בעיר ומתבצעת בכל שנה. את הפרויקט הזה הובלתי יחד עם הקונסולית לדיפלומטיה ציבורית, המנהלת שלי דאז, קארין פרי. קארין הייתה מהדמויות המוערכות עליי באופן אישי בתקופת שירותי בקונסוליה. היא אחת המנהלות הכי טובות שהכרתי; תמיד העניקה בטחון מלא לעובדים שלה ועמדה לצידם בכל נושא. היא הייתה נכס לקונסוליה ולייצוג ישראל פה״. 

״הסכמי אברהם״ ובניית מערכות יחסים עם מדינות ערב

בתום תפקידה בקונוסוליה סגל חזרה לישראל והחלה לעבוד עם השר לשיתוף פעולה אזורי (שתפ״א): אופיר אקוניס. סגל שמשה כראש המטה של מנכ״ל המשרד: ״עברתי בשתפ״א תקופה יחסית קצרה אך מיוחדת ונהנתי מכל רגע. מהות המשרד ריתקה אותי.
תפקידנו היה לעבוד עם מדינות האזור, בדגש על מדינות ערב השכנות לישראל ולהרחיב שיתופי פעולה אזוריים. מאוד התחברתי לתפקיד ושמחתי על ההזדמנות להיות חלק משיפור היחסים עם שכנינו״. אך ההזדמנות הבאה ואולי הדרמטית ביותר בשביל סגל מיהרה להגיע.

שבועות ספורים לאחר ששבה לארץ, ב- 15 ספטמבר נחתמו ״הסכמי אברהם״ ההיסטורים לנרמול היחסים בין ישראל לבין שורה של מדינות ערביות: איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך גם מרוקו וסודאן.
במסגרת עבודתה בשתפ״א, יערה ליוותה את ביקורו הראשון של שר הכלכלה מבחריין בישראל וגם של השגריר האמרתי בישראל מוחמד אל חגא׳ה.
שם, סיפרה לי, החל סיפור האהבה שלה עם מדינת איחוד האמירויות: ״זו המדינה הכי מרגשת וייחודית שהייתי בה בחיי״. ממש זמן קצר לאחר מכן, משרד החוץ של ישראל הודיע על מינוי של איתן נאה כראש הנציגות הישראלית באיחוד האמירויות.
נאה, שהכיר את סגל מפעילותו כקונכ״ל זמני באל איי כשנתיים קודם, הציע לסגל להצטרף אליו כדי לסייע בהקמת הנציגות באבו דאבי. השר אקוניס העניק לה את ברכתו וזמן קצר לאחר מכן סגל עלתה על מטוס לאיחוד האמירויות והחלה בפעילות הקמת השגרירות הישראלית.

הגעתי לראשונה לאבו דאבי ב- 6 ביוני 2021 - כחמישה חודשים לאחר פתיחתה של הנציגות הזמנית. זו הייתה חוויה שאי אפשר היה לתאר במילים. התקבלנו בהמון חום ופתיחות ולא חששנו כלל. הייתה בעיקר המון התרגשות וסקרנות משני הצדדים - שלנו הישראלים ושל האמרתים. בכל הזדמנות שהייתה לי שמחתי לשתף שאני מישראל ועובדת בשגרירות החדשה. התגובות היו תמיד של חיוך גדול וברכת ברוכים הבאים.
למעשה היינו צריכים לבנות שגרירות ומערכת יחסים בין המדינות מאפס. הצוות שהמתין כלל שלושה אנשים יחד עם הממונה ומספר לא מבוטל של אנשי ביטחון.
הימים הראשונים כללו התאקלמות מהירה וצלילה עמוקה לתפעול השוטף והקמת נציגות עובדת. אלו היו ימים מוטרפים של 18 שעות עבודה בממוצע, לפעמים גם יותר. אבל נהנו מכל יום ומכל רגע״.
זמן קצר לאחר שהגיעה סגל לאבו דאבי, שר החוץ דאז, יאיר לפיד, הודיע על מינויו של אמיר חייק לשגריר הישראלי הראשון לאיחוד האמירויות. חייק, במקור תעשיין ששימש בין היתר יו״ר איגוד המלונות הישראלי, מנכ״ל מכון הייצוא ומנכ״ל משרד הכלכלה, הגיע באוקטובר 2021 ומכהן עד היום. ״השגריר חייק הוא איש נפלא. מהאנשים המרשימים שיצא לי לעבוד עמם בחיי. איש עשיה עם חזון שלא נח לרגע ומשאיר חותם בכל דבר שעושה בחייו, כולל ובמיוחד בבניית היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות״.

אהלן וסהלן, סגל והחיים באיחוד האמירויות

הדבר הראשון ממנו מתרשמים כאשר מגיעים לאיחוד האמירויות, הוא אופייה הייחודי. מדובר במדינה יוצאת דופן המורכבת מכ-9 מיליון תושבים כשמתוכם רק כ-1.5 מיליון הם אזרחים.
עם זאת, המדינה מצליחה לשלב בהצלחה מרובה מצד אחד שמירה על מסורת וכבוד כלפי המנהיגים שהקימו ועיצבו את המדינה, ומצד שני חשיבה מתקדמת עם פתיחות, סובלנות והמון חדשנות.

סגל מסבירה: ״סוד ההצלחה טמון במנהיגי איחוד האמירויות שדואגים בראש ובראשונה לרווחת אזרחיה ותושביה -הדבר בא לידי ביטוי בהיבטים כלכליים, בריאותיים, חינוך והשכלה ונגישותם לציבור. הדגש על ההון האנושי ובניית הדור הצעיר מורגש בכל מקום ועל ידי כלל מנהיגי איחוד האמירויות״.
במשך שנים ארוכות היהודים באיחוד האמירויות קיימו את דתם בצנעה ונהגו לקיים מפגשים ותפילות ב-״וילה״ ששימשה כבית כנסת מאולתר. עם כניסתם לתוקף של ״הסכמי אברהם״, הדברים השתנו מידית -האוכלוסייה היהודית גדלה בשנים האחרונות מעשרות בודדות לכ-2000 איש.
כיום ניתן כבר להבחין בזרמים שונים בקרב האוכלוסייה היהודית המתגוררת באמירויות- מחילונים ועד לאורתודוקסים – עם ראשי קהילות שונים. הקהילות החלו לבנות תשתיות של חיים יהודים כמו: בתי תפילה, מסעדות וסופרים כשרים ומרכזים קהילתיים בעיקר באבו דאבי ודובאי.
מדינת האמירויות חרטה על דגלה את מודל הסובלנות לכל דת, ודואגים שיהודים החיים במדינה יוכלו לחוש בטוחים ולחיות בפתיחות עם זהותם (לעיתים יותר ממה שמרגישים בערים מערביות מסוימות).
בנוסף, הממשל המקומי קידם מגה פרויקט ייחודי בשם ״בית משפחת אברהם״ הנפתח בפברואר 2023. מדובר במתחם ייחודי באבו דאבי בו שלושה בתי תפילה לכל אחת מהדתות האברהמיות: בית כנסת, כנסייה ומסגד, שמקדם שיח לסובלנות ולדיאלוג בין-דתי״.

סגל באיחוד האמרויות 

את זוכרת את המחשבה הראשונה שעברה בראשך כשהגעת לאבו דאבי?
״אני זוכרת בעיקר הרבה תחושות. בעיקר של התפעמות ואופטימיות. אבל המחשבה העיקרית שתמיד ליוותה אותי הייתה 'כמה משונה שזה מרגיש כל כך לא משונה להיות פה. לחיות פה״. זה מיד הרגיש טבעי.
אחד הדברים האהובים עליי היה ללכת לאורך הטיילת בים בערבי שישי ולשמוע את המואזין ברקע בזמן שחברים יהודים וישראלים חולפים לידי בברכת שבת שלום. זו באמת מציאות שעולה על כל דמיון״.

סגל חיה במשך שנה וחצי באבו דאבי במהלכה ליוותה שורה של אירועים היסטוריים בין שתי המדינות, ביניהם: ביקור רשמי ראשון של אישיות ציבורית ישראלית- שר החוץ דאז יאיר לפיד ולאחריו שורה של בכירים נוספים, כולל: שני ביקורי נשיא, שני ביקורי רוה״מ ו-18 שרים נוספים שהגיעו ברובם לחתום על הסכמים בין המדינות, הגעת השגריר הישראלי הראשון לאיחוד האמירויות, חניכת נציגות זמנית, חניכת שגרירות הקבע, פתיחת הביתן הישראלי ב״אקספו 2020״ בדובאי, וכן קידום אירועים רשמיים כגון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
סגל: ״מתוך אינספור רגעים מרגשים וחסרי תקדים, והיו כאלו על בסיס יומי, שניים נשארו איתי במיוחד: הראשון הוא ביום בו השגריר חייק הגיש את כתב האמנה ודגל ישראל התנוסס לראשונה בארמון ״קאסר אל ווטאן״ באבו דאבי כאשר ברקע נוגנה ״התקווה״. זה היה יום שהציף מימדי התרגשות שקשה לתאר.
השני היה כאשר השגרירות קיימה אירוע לציון יום השואה בביתן האקספו הישראלי. אני זוכרת שממש השתנקתי כהסתכלתי סביבי בזמן הטקס  וראיתי את הביתן שלנו מלא באמיראתים לצד הישראלים, שהגיעו לחלוק איתנו כבוד. זה היה רגע יקר ערך שיהיה חקוק בלבי לנצח.
סגל גם חלקה עימי רגע מעט מביך אך משעשע בצעדי היכרות הראשונים שלה עם התרבות במדינה: ״אני זוכרת שהוזמנתי למפגש רשמי ראשון עם נציגים של איחוד האמירויות; בשגרירות הכינו אותי והזהירו: 'יערה כשאנחנו יושבים בחדר הם יציעו לך קפה ויגשו אליך עם מגש, תזכרי לקחת את הקפה ביד ימין ולא ביד שמאל אחרת זה יעליב אותם מאוד׳. אמרתי אין בעיה, כמובן שאזכור. ואז ברגע האמת, מרוב התרגשות מהמעמד, בכל זאת התבלבלתי.

הבחור הגיע עם מגש הקפה כפי שצפינו, ומאחר ובדיוק כתבתי משהו ואני ימנית, הרמתי את יד שמאל שלי לקחת את הקפה, ואז עצרתי ברגע האחרון וצעקתי;אויי לא, סליחה!; כולם בחדר צחקו ומאז לא קרה ששוב שכחתי.
אני באמת לא יכולה להדגיש מספיק עד כמה האמירתים הם נפלאים ומופלאים. מדובר באנשים חמים, צנועים, פתוחים, נבונים ואינטליגנטיים בצורה יוצאת דופן, עם מנהיגים שכולנו יכולים לקנא בה. אני כבר כמעט שנה וחצי לא גרה באמירויות ועדיין מתגעגעת בכל יום״.

מה עתידם של הסכמי אברהם בעקבות המלחמה?
״המציאות מורכבת מאי פעם, אבל הסכמי אברהם מוכיחים את עצמם. אף מדינה מהמדינות שחתמו על ההסכמים: איחוד האמירויות, בחריין או מרוקו לא חזרה מההסכם או ביטלה אותם.
איחוד האמירויות אישררו את מחוייבותם להסכמים פעמיים מאז תחילת הלחימה על ידי גורמים רשמיים של המדינה. זה משמעותי וחשוב. כזכור, שבועות ספורים לפני ה-7 באוקטובר יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמן, יצא לתקשורת ודיבר על זה שאנחנו מאוד קרובים לנורמליזציה עם ישראל, ומתקרבים יותר בכל יום שעובר.
לאחר אירועי אוקטובר אנו שומעים אמירות שונות, וכעת הסעודים מתנים חזרה לשיחות על נורמליזציה בהקמת מדינה פלסטינית. חשוב לשים לב גם למה מדינות מוסלמיות לא אומרות. הסעודים לא אומרים שנורמליזציה עם ישראל היא לא על הפרק״.
במהלך שיחתנו סגל משתפת אותי בתחושותיה כלפי ההנהגה הפוליטת של היום: ״קשה לי למצוא הרבה פוליטיקאים שאני יכולה להתחבר אליהם או לתמוך בהם. זה קשה ועצוב להודות. יותר מידי פוליטקאים חזרו לסורם ומתעסקים בפוליטיקה קטנה ושולית בזמן שהמדינה משוועת להנהגה ולנבחרי ציבור שיבחרו את הציבור בחזרה״.

אירוע הפתיחה של הביתן הישראלי באקספו 2020 בדובאי 

לאחר שנה וחצי של שירות באבו דאבי, סגל החליטה שהיא מסיימת את העבודה בנציגות הישראלית שבינתיים כבר הפכה לשגרירות גדולה ומתפקדת ולאחר שעשתה את כל התפקידים: דוברות, יועצת מדינית וראש מטה - באופן טבעי ונכון הרגישה שזה הזמן להמשיך להרפתקה הבאה.
כיום, סגל ממשיכה במאמציה לקידום מעמדה של ישראל בעולם, ובמסגרת תפקידה במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה סגל אמונה על קידום השותפויות והיוזמות של המרכז בין ישראל וארה״ב בהתמקדות על הנרטיב הישראלי.
סגל: ״במהלך העבודה שלי בארצות הברית, נחשפתי לפוטנציאל האדיר וההישגים שניתן להגיע אליהם כאשר היחסים בין ישראל וארצות הברית במיטבם. שירתתי בתקופה של 2 נשיאים אמריקאים שונים כל כך אחד מהשני: ברק אובמה ודונלד טראמפ והבנתי לעומק עד כמה חשוב הקשר עם ארצות הברית בכלל, ועם יהדות ארה״ב בפרט. היום יותר מתמיד, לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בעזה, אנחנו מבינים כמה אסור לקחת את הקשר בין ישראל לארצות הברית כמובן מאליו״.

פוליטיקאי/ת אמריקאית שמהווה השראה עבורך?

״אני מאוד מעריכה את פועלה של המושלת והשגרירה לאו״ם לשעבר, ניקי היילי. אני עוקבת אחרי פעילותה עוד מהימים שהייתה שגרירה באו״ם ב- 2016 כאשר עמדה לצד ישראל באופן עקבי ובלתי מתנצל. היילי היא חריפה ואיתנה בדעותיה אך עם זאת אלגנטית בהתנסחות שלה. לא מייצרת
אנטגוניזם גם מול היריבים הפוליטיים שלה. זה אומר הרבה על היכולות שלה״.

מה החלום שלך?
״החלום שלי לא השתנה הרבה מגיל חמש בערך. הוא היה ונשאר שלום ובטחון למדינת ישראל ולעם המופלא שאני שייכת אליו. וכן, אני מבינה שאני נשמעת כמו סלוגן לקמפיין בחירות כרגע אבל מבטיחה שאני לא מוציאה את החתימות בזמן הקרוב מהמגירה. החיים לקחו אותי תמיד למקומות הכי נכונים כדי שאוכל לסייע בדרך שלי. אני מקווה שתמיד אמשיך לעשות את זה״.