בעוד מימדי הזוועה טרם נחשפו במלואם לציבור הישראלי ולעולם היהודי, ארה"ב כבר עסקה בשאלה אחת מרכזית - האם איראן היתה מעורבת בטבח ה-7 באוקטובר?.

הדבר הנוסף שעניין את האמריקאים בשלבים המוקדמים של המתקפה - האם ישנם אזרחים אמריקאים בין הנרצחים ובין החטופים?.

בינתיים כבר במהלך היום הראשון של המתקפה ועם הבנת מימדיה חסרי התקדים הגיעו דיווחים על כך שהנספח הצבאי של ישראל נצפה במסדרונות הפנטגון.

היה זה טרם קיבלה USS ג'ארלד פורד, נושאת המטוסים המתוחכמת בעולם, את הפקודה להגיע לחופי ישראל - במטרה ברורה - להרתיע את חיזבאללה ובעלי ברית אחרים של איראן מלצאת במתקפה רב-חזיתית כנגד ישראל.

התגובה מוושינגטון לא איחרה אפוא.

כבר ביום שבת הנשיא ביידן סיפק הצהרה ראשונית בה מסר כי ארה"ב תספק לישראל תמיכה "יציבה ובלתי מעורערת", ברקע שיחת טלפון מקדימה שערך עם ראש הממשלה הישראלי.

לצד ה-USS פורד שהוסטה לאזור (היא היתה בתרגיל עם הצי האיטלקי קודם לכן), הצטרפו גם מספר משחתות אמריקאיות מתקדמות.

יש לזכור - ‏פורד אינה עוד נושאת מטוסים, מדובר בנושאת המטוסים המתקדמת ביותר של הצי האמריקאי.

לצד היותה אחת הגדולות בעולם ובעלת מערכות טילים מתקדמות ביותר היא גם משמשת כבסיס אמריקאי עבור 5,000 חיילים.

צעד זה כונה על ידי ראש הממשלה הישראלי כ"כזה שהאויבים המשותפים שלנו מבינים היטב את משמעותו".

בינתיים עם היחשפות העולם למימדי הזוועה, והאפשרות כי ישנה מעורבות איראנית ישירה במתקפה, ולאור המתיחות בצפון, ארה"ב החליטה לשגר גם את ה-USS נורמנדי, משחתת טילים מתקדמת, את ה-USS תומאס האנטר, ה-USS ראמאג', וה-USS רוזוולט בהוראת שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שהודיע במקביל על כניסה לכוננות של מטוסי ה-F-35, ה-F-16, ה-F-15 וה-A10 במזרח התיכון.

פרשנים רבים שיערו כי מלבד החשש מחזית צפונית בישראל, אמריקה חששה מפתיחת חזית רחבה במקביל לאוקראינה - וביקשה להשיג שליטה במצב.

כרגע המסר היה ברור - גיבוי מלא לישראל. כנראה לחיסול חמאס (במידה ונתניהו יהיה מעוניין בכך), בלי מגבלות זמן של ממש, תוך ניסיו להרתיע שחקנים אזוריים כאיראן וחיזבאללה מלפגוע בבעלות בריתה ובאינטרסים הגיאו-פוליטיים של וושינגטון במזרח התיכון.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה עם נתניהו, ביום הראשון שבו נפלו 5,000 טילים, מתוך הכרה במלאי המוגבל של כיפת ברזל, ישראל ביקשה בדחיפות טילים מונחים התקפיים, אך בעיקר תחמושת נוספת עבור כיפת ברזל - זאת בזמן שנראה כי נשיא רוסיה, פוטין, מביע עמדה פרו-פלשתינית כהרגלו ומתעלם מהטבח הנורא שבוצע בלב ישראל ומעיד בכך על היכן הוא עומד בזירה המזרח תיכונית במאבק שבין הציר הסוני המתון וישראל, ובין איראן, סוריה וגרורותיהן.

בין ישראל לאוקראינה:

במקביל עם התגברות הסולידריות והאהדה העולמית כלפי ישראל, בכיר בפנטגון נפגש עם מספר מצומצם של עיתונאים בכירים ומסר בתדרוך קצר כי ארה"ב מציפה את האזור בנשק כדי שקבוצות קיצוניות ומדינות אחרות ידעו שהן לא צריכות להטיל ספק במחויבותה של ארה"ב להגן על ישראל. עם זאת, אותו בכיר סירב להתייחס לשאלה אם ייעשה שימוש בכוחות צבא אמריקאים בשטח - את זאת עשה דובר הבית הלבן, ג'ון קירבי שהדגיש מאוחר יותר ביום שני כי "אין כוונה לשים מגפיים אמריקניים על הקרקע". ‏

במקביל, מזכירת הצבא כריסטין וורמוט הודתה כי הקונגרס חייב להעביר מימון נוסף במהירות לישראל כדי שארה"ב תוכל לספק הן לישראל והן לאוקראינה את הנשק והתחמושת ששתיהן זקוקות לו כעת.‏

‏"הכוונה היא להישען קדימה בתמיכה לישראל", אמרה בגילוי לב, "אבל... יש צורך במימון נוסף כדי להגדיל את היכולת שלנו להרחיב את הייצור וגם לשלם עבור התחמושת עצמה".‏

‏בבית הלבן היו זהירים יותר לגבי הבעיות הכלכליות, והדגישו כי לממשל האמריקני יש מימון קיים לתמיכה בישראל לעת עתה.

עם זאת, התברר כי הממשל מתמודד כעת עם בקשות פוטנציאליות מתחרות מצד ישראל ואוקראינה לנשק נוסף. ‏

‏"אם נצטרך - וזה 'אם', אבל - אם נצטרך לחזור לגבעת הקפיטול כדי לקבל תמיכה נוספת במימון לישראל, אנחנו בהחלט נעשה את זה", הוסיף בשלב מסוים קירבי שהכיר בצורך בשיתוף פעולה קונגרסיאלי בנושא חימוש ישראל.

בהתייחסו לישראל ולאוקראינה הוסיף: "אנחנו מדינה מספיק גדולה, מספיק כלכלית ומספיק תוססת כדי שנוכל לתמוך בשתיהן". ‏

נשיא וקונגרס מגוייסים:

ובעוד וושינגטון דואגת לסייע לירושלים בחימוש הנשיא ביידן התייחס גם לסוגיית החטופים כחלק מהשיתוף פעולה הצבאי:

‏"הנחיתי את הצוות שלי לעבוד עם עמיתיהם הישראלים על כל היבט של משבר בני הערובה, כולל שיתוף מודיעין והצבת מומחים מרחבי הממשל האמריקני כדי להתייעץ ולייעץ לעמיתיהם הישראלים על מאמצי החזרת בני ערובה", מה שחיזק שמועות כי כוחות אמריקאים מיחידות מיוחדות כבר נמצאים בישראל.

‏כמו כן כדי להדגיש את הסולידריות האמריקאית עם ישראל, הבית הלבן הואר אמש (שני) בצבעי הכחול-לבן של דגל ישראל - כאשר ביידן התייחס ישירות לשורשי השנאה כנגד העם היהודי בנאומו לאומה:

‏"זה אישי עבור כל כך הרבה משפחות אמריקאיות שמרגישות את הכאב של המתקפה הזו, כמו גם את הצלקות שנגרמו במשך אלפי שנים של אנטישמיות ורדיפת העם היהודי", אמר.‏

ההבטחה לתמיכה אמריקאית ארוכת טווח במקרה הצורך הגיעה אף היא מהקונגרס בבוקר שלישי כאשר יו"ר ועדת קשרי החוץ, היהודי ממרלינד, הנסאטור בן קארדין החל לקדם באופן נמרץ חקיקה לגבי סיוע נוסף לישראל.

"‏‏בימים ובשבועות הקרובים, ממשלת ארה"ב והקונגרס יציעו את סוג הסיוע שהיווה את סלע היחסים בין ארה"ב לישראל מאז הקמתה", אמר קארדין, שנכנס לאחרונה לתפקידו רב העוצמה.‏

עוד יש לציין כי ‏שני מחוקקים, שניהם דמוקרטים בכירים, שהו בישראל כשפרצה המתקפה: הסנאטור קורי בוקר מניו ג'רזי וחבר בית הנבחרים מניו יורק דן גולדמן. שניהם לא נפגעו.‏

‏"אחרי הניסיון הזה, יותר מתמיד, אני מחויב לעבוד עם עמיתיי בסנאט כדי להמשיך לתמוך בביטחון ישראל ולהבטיח יציבות באזור - ואני מקווה יום אחד בקרוב, שלום ארוך טווח וצודק באזור ישכון", אמר בוקר בהצהרה ביום ראשון.‏

‏הרוב המכריע של חברי בית הנבחרים והסנאט הביעו תמיכה בישראל, ורק קומץ מהם התנגדו.

אלה כוללים את חברת בית הנבחרים רשידה טליב, דמוקרטית ערבייה-אמריקאית ממישיגן, וקורי בוש, דמוקרטית ממיזורי, שהביעו אהדה לקורבנות משני הצדדים, אך הטילה את האשמה על פעולות ישראל ועל התמיכה שישראל שואבת מארה"ב.‏