צווי מעצר הוצאו נגד 52 דמוקרטים מטקסס, שברחו מהבירה אוסטין לוושינגטון לפני כחודש כדי להימנע מהצבעה על הצעת חוק רפורמה בבחירות, שלטענתם תפגע ביכולת ההצבעה של מיעוטים.
נציגים דמוקרטים מטקסס (צילום: AP)
דובר הבית בטקסס, דייד פלן, חתם ביום שלישי על הצו לאחר שבית המחוקקים הצביע 80-12 בעד לאלץ על המחוקקים הדמוקרטים לחזור לאוסטין. כך לפי 'דאלאס מורנינג ניוז'. הצעד הגיע שעות לאחר שבית המשפט העליון בטקסס אישר להשתמש בכוח איכפת החוק כדי לחייב את 52 הדמוקרטים לחזור מוושינגטון ולהצביע על הרפורמה.
על פי הרפובליקנים, צווי המעצר הם אזרחיים ולא פליליים. "הם לא הולכים לכלא, אבל הם חייבים לחזור לעבודה", אמר הנציג מייס מידלטון.
פחות ממחצית הדמוקרטים נשארו בוושינגטון הבירה, בעוד הפרוגרסיבים דוחקים באלה שכן חזרו לטקסס שלא להתקרב לאוסטין. כמה מאלה שחזרו, ביניהם הנציג ג'יימס טלאריקו, הגבירו עוד יותר את המתחים בין הצדדים. "היו לנו ויכוחים סוערים בוושינגטון כאשר התלבטנו על הצעדים הבאים שלנו", אמר טלאריקו, "אני אשמור את הטיעונים האלה בפרטיות. אבל אני יודע שהרגשות גוברים, ובצדק, וזה היה חודש קשה".
הנציגה אנה-מריה ראמוס פרסמה ציוץ בחשבון הטוויטר שלה לצד תמונתו של טולאריקו ועוד דמוקרטים וכתבה: "זרקת אותנו היום מתחת לאוטובוס! למה?".
הנציגה סליה ישראל חזרה מוושינגטון לאוסטין, אבל אמרה כי "אין שום סיכוי" שהיא תגיע לבית המחוקקים בטקסס. "כל יום בו אנחנו לא צריכים לעבוד לפי האג'נדה של המושל גרג אבוט, זהו יום טוב", אמרה.
מושל טקסס, גרג אבוט (צילום: AP)
הרפובליקנים היו זקוקים לחמישה מחוקקים נוספים כדי שההצעה תתקדם לשלב הבא. החוק הנמצא על שולחן המחוקקים – בין הצעות חוק רבות דומות ברחבי ארה"ב המגיעות עקב טענות להונאת בחירות נגד הנשיא הקודם דונלד טראמפ – יאסור על פרסום סקרים במשך 24 שעות לפני ההצבעה ותעניק לפוליטיקאים יותר שליטה על תהליך ההצבעה.
ניתוח של מרכז ברנן על חוקי ההצבעה הלאומיים בשנת 2020, מצא כי בטקסס יש כבר את הגבלות הסקרים המחמירות ביותר בין מדינות ארצות הברית.
הנציג הדמוקרטי כריס טרנר אמר אתמול כי "זה לגמרי במסגרת הזכויות שלנו כמחוקקים לשבור את המניין הנדרש להצבעה כדי להגן על הבוחרים שלנו".
לפני מספר ימים, 22 מהמחוקקים שברחו לוושינגטון הגישו תביעה נגד המושל אבוט ובכירים אחרים בממשל טקסס – וזאת בטענה שהמאמצים להחזיר אותם לאוסטין פוגעת בזכויות שלהם לחופש הביטוי.
בתביעה נטען כי "פיגועי תגבול, איומים וניסיונות כפייה הנוגעים למימוש זכויות התיקון הראשון שלהם" וכן לאפליה גזענית כלפי חלק מהמחוקקים, היא הפרת החוק, עם כי לא הוצגו אף ראיות ספציפיות. "חירותם של התובעים נשללה לפרקי זמן ניכרים, הם סבלו מחרדות ומצוקות רבות עקב פרידה מהמשפחות שלהם ומאי נוחות ומבוכה רבים".