"גיבורת המשחקים": אגדת הכדורגל שסירבה לכרוע ברך זכתה לשבחים, אך בשמאל האמריקאי הפכה לשנואה התורנית

קרלי לויד הייתה נקודות האור הבודדות של נבחרת הנשים בטוקיו והובילה את הקבוצה בביצועים ובשערים.

גם בפטריוטיות היא הובילה את המגמה כשנשארה עומדת זקופה בעוד חברותיה לקבוצה (שאיכזבה את אמריקה) כרעו ברך בשם אידאלים ניאו-מרקסיסטים ופוסט-מודרניים.

אך הגאווה הפטריוטית הובילה עד מהרה לצונאמי של שנאה משמאל.

בוושינגטון פוסט, מולי הנסלי-קלנסי, הייתה המומה מכך שלויד לא כרעה ברך כמו האישה עם השיער הסגול מייגן ראפינו ויתר חבורת ה-Woke.

"אני חושבת שקרלי לויד דיברה על הסיבה לכך שהיא לא רוצה לכרוע ברך במהלך ההמנון הלאומי. אבל אני סקרנית אם מישהו שאל אותה מדוע היא בחרה לא לכרוע ברך לדקה לפני הפתיחה יחד עם כל שחקן, איש צוות, ושופט אמריקאי אחר", כתבה הנזלי-קלנסי בכעס.

לויד, אתלטית ופטריוטית (צילום: ניו יורק פוסט, טוויטר)

הביקורת לא הפריעה ללויד להפוך לשחקנית הכדורגל הראשונה בארה"ב שמגיעה לעשרה שערים במשחקים הבינלאומיים בטוקיו.

היה זה בזכות ההופעה שלה שהנבחרת בכלל הצליחה לחלץ את מדליית הארד המאכזבת (בסטנדרטים אמריקאים) לאחר שניצחה את אוסטרליה.

אבל להיות אחת השחקניות המובילות בהיסטוריה של הספורט הנשי האמריקאי לא הספיק לשמאל שהוכיח כי "כוח נשי" חסר משמעות, אלא אם כן מקפידים על רמה פוליטית נאותה.

I think Carli Lloyd has spoken about why she doesn't want to kneel during the national anthem. But I'm curious if anyone has asked her why she chose not to take a knee for a minute before kickoff along with every other American player, staff member, and referee pic.twitter.com/aI1SAehJrN

— Molly Hensley-Clancy (@mollyhc) August 5, 2021

ואכן, לויד ציינה שהדבר הנחמד ב-USWNT (נבחרת הכדורגל הלאומית של ארצות-הברית) הוא שלכולם יש גב אחד של השני בין אם הם רוצים למחות ובין אם לא.

"אני חושבת שהיופי של הקבוצה הזו הוא שאנחנו עומדים אחד עם השני, לא משנה מה", אמרה בינואר.

"ואתה יודע, שחקנים החליטו לכרוע ברך, כמה שחקנים החליטו לעמוד, ובסופו של יום, יש לנו את הגיבוי אחד של השני. בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי לתמוך זה בזה בכל דרך שנוכל, וזה מה שמדהים בקבוצה הזו".

למרות זאת, שמאלנים רבים אחרים התרעמו