"קשה לערוך סקר עם טראמפ": ההסבר לכישלון הסקרים בבחירות 2020

סקרים שנערכו בשבועות וחודשים לפני בחירות 2020 לא הצליחו להבין בצורה נכונה את שיעור התמיכה בנשיא דאז, דונלד טראמפ, ומועמדים רפובליקניים נוספים. כך עולה מדו"ח חדש שפורסם השבוע.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

מדובר בדו"ח מקיף שפורסם ע"י ההתאחדות האמריקאית לחקר דעת הקהל (American Association for Public Opinion Research).

מהסקר עולה כי הפער בין ממוצע הסקרים לתוצאות האמת היה הגדול ביותר מזה 40 שנה (בבחירות לנשיאות). בכל הנוגע לבחירות ברמת המדינה, מדובר בפער הגדול ביותר מאז החלו לעקוב אחר הנתון לפני כעשרים שנה.

באופן כללי, הפערים היו לטובת הדמוקרטים (כלומר, הסקר הראה יתרון דמוקרטי גדול יותר ממה שהיה בפועל) בהשוואה לתוצאות האמת של הבחירות.

כך לדוגמה, הדו"ח מצא כי בסקרים ארציים הפער הממוצע היה 3.9% לדמוקרטים, ובסקרים ברמת המדינה ממוצע הפערים עמד על 4.3% לטובת הדמוקרטים. בכל הנוגע לבחירות לסנאט, הסקרים הראו יתרון דמוקרטי של כ-6% יותר ממה שהיה בפועל.

הנשיא ביידן ניצח בבחירות, אך בהפרש קטן ממה שדווח בסקרים (צילום: AP)

הפער הגדול בין הסקרים לתוצאות האמת גרם לדמוקרטים להפסיד בבחירות למספר מושבים בסנאט ואיפשר לרפובליקנים להגדיל את כוחם בבית הנבחרים. כמו כן, הפער הוביל למספר הפתעות בבחירות לנשיאות:

בראש ובראשונה, הסקרים 'פספסו' בכל הנוגע לבחירות לנשיאות. בזמן שסקרים ארציים בודדים הצביעו על פער של למעלה מ-10%, מרבית הסקרים הראו שביידן מוביל ב-4% עד 8% כנגד טראמפ. בפועל, ביידן ניצח בהפרש של 4.4% (51.3% לעומת 46.9%).

הסקרים ברמת המדינות 'פספסו' עוד יותר: בוויסקונסין פורסם סקר לפיו ביידן מוביל במדינה ב-17%, אך בפועל הוא ניצח בה בהפרש של כ-20 אלף קולות בלבד (49.45% לעומת 48.82% לטראמפ). בנוסף, שבוע לפני הבחירות פורסם סקר לפיו ביידן מוביל באוהיו, מדינה שאותה טראמפ ניצח בהפרש של 8% (53.27% לעומת 45.24% לביידן).

הפער בין הסקרים לתוצאות האמת בא לידי ביטוי גם בבחירות לסנאט: לדוגמה, הסנאטורית ג'וני ארנסט (רפובליקנית מאיווה) ניצחה בבחירות בהפרש של 6.6% חרף העובדה שבסקרים דווח על "קרב צמוד". כמו כן, סוזן קולינס (רפובליקנית ממיין) ניצחה בהפרש של יותר מ-8% למרות שהיא מעולם לא הובילה בסקרים.

טראמפ בפנסילבניה במהלך הקמפיין, בשנה שעברה (צילום: AP)

הניצחון המפתיע של דונלד טראמפ בבחירות 2016 העלה סימני שאלה רבים בנוגע לאמינות הסקרים, וזאת למרות שממוצע הסקרים הארציים היה קרוב מאוד לתוצאות האמת (קלינטון גרפה 48.2% מהקולות, טראמפ קיבל 46.1%).

לעומת זאת, הסקרים ברמת המדינה שנערכו לקראת בחירות 2016 התבררו כפחות אמינים. כתוצאה מכך, חברות הסקרים הגיבו עם שינויים רבים (למשל, לייחס חשיבות גדולה יותר לרמת השכלה של הבוחר), דבר שסייע לערוך סקרים טובים יותר לקראת בחירות האמצע ב-2018. עם זאת, כאמור, אשתקד הסקרים פספסו ובגדול - הן ברמה הארצית והן ברמת המדינה.

מחברי הסקר טוענים שלא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית בנוגע לסיבות לכך, אך ההשערה הרווחת ביותר היא שיש הבדלים גדולים בין בוחר רפובליקני שמוכן להשתתף בסקר, לבין בוחר רפובליקני שאינו מוכן לעשות זאת.

כלומר, מצביע רפובליקני שאינו מוכן להשתתף בסקר ככל הנראה יצביע למפלגתו בכל מקרה. לעומת זאת, מצביע רפובליקני שכן מוכן להשתתף בסקר של ארגון חדשות מוביל, עשוי לשנות את דעתו ולבחור בדמוקרט. בפועל, נוצר מצב של תת-ייצוג לקטגוריה הראשונה - כאלה שאינם מוכנים להשתתף בסקרים.

הסנאטוריות ארנסט (מימין) וקולינס, שניצחו ב-2020 למרות הסקרים הקודרים (צילום: AP)

"אני חושבת שה'בייס' של טראמפ הוא מאוד סקפטי בנוגע לסקרים בפרט, ולכן הם נוטים שלא להשתתף בהם כלל וכלל", מסבירה לורה בראון, מרצה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

אשלי קונינג, מרצה באוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי, מסכימה עם קביעה זו וסבורה שלא ניתן להגיע לסקר משקף במירוץ שבו דונלד טראמפ מתמודד: "מה שאנחנו יודעים לומר בוודאות זה שהסקרים ב-2018 היו הרבה יותר קרובים לתוצאות האמת מאשר בבחירות לנשיאות בשנה שעברה", היא אמרה והוסיפה, "שמו של טראמפ בכל מקרה לא יופיע בבחירות האמצע ב-2022, כך שמחברי הסקרים יוכלו להפיק לקחים ולוודא שהסקרים אמינים יותר לקראת הבחירות לנשיאות ב-2024".

ניתן לעיין בדו"ח המלא כאן.