תעופה בחריקה: חברות התעופה בארה"ב נערכות ליום שאחרי הקורונה

ביום שישי ה-11 ביוני, קרה דבר שרשויות התעופה בארצות הברית לא ראו מזה 15 חודשים: יותר משני מיליון נוסעים (למען הדיוק 2,028,961 נוסעים) עברו בעמדות הבידוק בנמלי התעופה השונים ברחבי המדינה. זו הייתה הפעם הראשונה שרף זה נחצה מאז ה-7 במרץ 2020 - הרבה לפני שהוטלו מגבלות הקורונה וזמן קצר לפני שעטיית מסכות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.

לכבוד הצעד המשמעותי לעבר החזרה לשגרה, יצאנו לבדוק את המצב בתעשיית התעופה האמריקאית, כיצד ולאורך איזו תקופה תתבצע החזרה לשגרה מלאה, ואיך זה ישפיע עלינו.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

ראשית כל רצוי לציין את המובן מאליו: משבר הקורונה הסב פגיעה קשה ביותר לחברות התעופה בארצות הברית - יתכן שיותר מכל מדינה/יבשת אחרת - וזה מכיוון שתעשיית התעופה האמריקאית נשענת על הנוסעים למטרות של עסקים (בניגוד לאירופה, בה מרבית הנוסעים טסים לצרכי פנאי).

מעבר לפגיעה הכלכלית העצומה (לפי ההערכות, חברות התעופה בארה"ב הפסידו יותר מ-35 מיליארד דולר בגלל המגפה, וזה רק במהלך שנת 2020. רק לקראת סוף השנה הנוכחית ניתן יהיה להבין את גודל הפגיעה במהלך ששת החודשים הראשונים של 2021), כמות הנוסעים שנרשמה ב-2019 לא צפויה לשוב עד 2024, לכל המוקדם.

בהשוואה לתחזית שפורסמה ל-2020, תעשיית התעופה "איבדה" יותר ממיליארד נוסעים ורשמה ירידה של כ-65% בהשוואה ל-2019. יתרה מכך, עם עצירת מרבית הטיסות הבינלאומיות במהלך חודש מרץ, נרשמה ירידה של 75% במספר הנוסעים בטיסות אלו (בהשוואה ל-2019%).

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

משבר הקורונה אף צפוי להוביל לשינויים רבים ולזרז תהליכים שכבר החלו, למשל הדיגיטליזציה. רובנו כבר התרגלנו לכך שאנחנו לא עומדים בתור לעשות צ'ק אין, אלא מגיעים לנמל התעופה ועושים צ'ק אין עצמאי. לא מן הנמנע שתהליך זה יירשם גם בשער העלייה למטוס ועוד.

מגמה זו הומחשה היטב בחודש שעבר, בעת שרשות נמלי התעופה בלוס אנג'לס פתחה את הטרמינל החדש ב-LAX. לצד שלל התכונות המודרניות של המבנה, הטרמינל כבר עבר התאמה לימי הקורונה: המושבים הרבים נמצאים במרחק יחסית גדול אחד מהשני, ועמדות קבועות עם ג'ל לחיטוי הידיים הפכו לחלק בלתי נפרד מכל שערי העלייה למטוס.

בנמלי תעופה אחרים עושים התאמות דומות, וניתן לשער שטרמינלים חדשים שייבנו בשנים הקרובות (למשל הטרמינל השני בלה גווארדיה שבניו יורק) יעברו התאמה מיוחדת לקורונה אף הם.

בניגוד למשבר הכלכלי שפקד את ארצות הברית לפני 13 שנה (שגם הוא השפיע קשות על תעשיית התעופה), הפעם השינויים הללו צפויים להיות משמעותיים יותר ואף קבועים. כך לדוגמה, ניתן לשער שנהלי ההיגיינה והניקין במטוסים ובנמלי התעופה יישארו גם כאשר המשבר יחלוף באופן סופי.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

כאמור, תעשיית התעופה האמריקאית נשענת על נוסעי הביזנס (לא רק כאלה שטסים במחלקת עסקים, אלא כל מי שאינו טס לחופשות או צרכי פנאי אחרים).

מיליונים ימשיכו לעבוד מהבית גם אחרי שהקורונה תהפוך לחלק מההיסטוריה, כך שבפועל מספר האנשים שיטוסו לצרכים עסקיים יישאר נמוך. למעשה, במחקר שפורסם לאחרונה נטען כי מספר הנוסעים מסוג זה יגיע ל-80% (בהשוואה לכמות הנוסעים העסקיים ב-2019) רק לקראת 2024.

המשמעות היא שמי שיובילו את ההתאוששות בתעשייה הם הנוסעים לצרכי פנאי - הן בטיסות פנים והן בטיסות בינלאומיות.

היכולת של חברת תעופה כזו או אחרת לצלוח את המשבר תהיה תלויה בסוג הנוסעים שטסים עמה. כך למשל, חברות הלואו-קוסט כמו סאות'ווסט וג'ט בלו צפויות להיות הראשונות להתאושש, וזאת מכיוון שהן מתרכזות בעיקר בתיירים.

לעומתן, חברות ותיקות יותר כמו אמריקן, דלתא ויונייטד עלולות להיתקל בתהליך התאוששות ממושך, שכן לעיתים קרובות הטיסות שלהן הופכות לרווחיות רק בזכות נוסעי הביזנס ושאר מחלקות הפרימיום (אותן ממלאים, לרוב, הנוסעים לצרכים עסקיים).

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

בעקבות המשבר, חברות התעופה ייאלצו "לחשב מסלול מחדש" - בייחוד בטיסות הבינלאומיות. כך למשל, יתכנו שינויים משמעותיים לצורת התמחור של טיסות. כיום, רוב הטיסות הישירות והנוחות ביותר (מבחינת השעות והימים) הן היקרות ביותר (הסיבה לכך, שוב, היא נוסעי הביזנס שמוכנים להוציא יותר כסף בשביל אותה נוחות). לעומת זאת, טיסה עם קונקשן של כמה שעות בדרך כלל יהיה זול יותר, וחברות התעופה ייאלצו לצמצם את הפערים בין המחירים (ככל הנראה לכיוון היקר יותר).

שינוי נוסף שעלול להתרחש הוא ביטולם של קווי טיסות רבים. בשנים האחרונות נפתחו קווים חדשים למה שמכונה "יעדים בגודל בינוני" - הרבה בזכות מטוסים יעילים יותר כגון הבואינג 787 דרימליינר. אבל גם טיסות אלה זקוקות לנוסעי הביזנס כדי להיות רווחיות, כך שלא מן הנמנע שקווים מסוימים יבוטלו, ובאחרים יוחלט להפחית במספר הטיסות השבועיות.

שינוי נוסף שעשוי לקרות הוא הקטנת מחלקת הביזנס לטובת מחלקות כגון "תיירים פלוס" (השם משתנה בכל חברת תעופה). יש בכך היגיון מאוד פשוט: אם יש פחות נוסעי ביזנס, כבר לא צריך מחלקה כה גדולה, וכמובן שעדיף "להחליף" את אותם נוסעים בנוסעי פרימיום שמשלמים יותר מאשר נוסעים במחלקת תיירים.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

חלק מהדברים שעליהם דיברנו עד כה צפויים להוביל להתייקרות בטיסות, למרות שכיום חלק מהטיסות עדיין זולות יותר בהשוואה ל-2019.
אך למען הסר ספק, מה שיוביל להתייקרות המשמעותית ביותר הוא סכומי העתק שחברות התעופה קיבלו בהלוואות שונות (חלק קיבלו מהממשלות, למשל בארה"ב, וחלק פנו לבנקים).

חברות התעופה ייאלצו להחזיר את הכסף הזה במוקדם או במאוחר, וככל הנראה אנחנו נהיה אלה שנצטרך לשלם יותר. לפי ההערכות, הביקוש לטיסות ההולך וגובר יביא להתייקרות של 3% עד 5% במחירי כרטיסי הטיסה.
לצד זאת גם יש לזכור שישנם שיקולים נוספים, למשל מחירי הדלק, שעלולים לתרום להתייקרות נוספת.

כמו כן, גם כאשר נוסעים ישובו לטוס כמעט באופן שגרתי, צפוי חוסר איזון בין ההיצע לביקוש. הסיבה לכך היא שחברות התעופה הוציאו אלפי עובדים לחל"ת, וכדי להשיב אותם הם יצטרכו לעבור הכשרה מחדש (לא כל התהליך, אך רענון לכל הפחות).

כלומר, תהיה תקופה ממושכת שבה רמת הביקוש לטיסות תגבר באופן משמעותי על ההיצע, וגם זה עלול להיות מתורגם לפגיעה בכיס שלנו.

או במילים אחרת, משבר הקורונה - לפחות מבחינת השפעותיו על תעשיית התעופה העולמית ובפרט זו שבארצות הברית - עדיין רחוק מסיומו.

ישנן גם נקודות אור מסוימות, למשל ההתקדמות עם החיסונים שבכל זאת מאפשרת לנוסעים רבים לשוב לשחקים. אך, כאמור, יעברו מספר שנים עד שתירשם חזרה לשגרה מלאה במטוסים ובנמלי התעופה.