רשויות הבריאות בהודו מתקשות להתמודד עם התפרצות הקורונה במדינה, שכעת מאיימת להביא לקריסת מערכת הבריאות. בכל אחד מששת הימים האחרונים אובחנו למעלה מ-300 אלף נשאים חדשים (בחמישה מתוכם נרשמו שיאי תחלואה עולמיים חדשים), אך רבים ברחבי העולם סבורים שמניין הנדבקים האמיתי גבוה עוד יותר מהמדווח.
צילום: רויטרס
מאז פרוץ משבר הקורונה לפני למעלה משנה, בהודו (בה מתגוררים למעלה מ-1.3 מיליארד איש) אובחנו קרוב ל-18 מיליון נשאים, ומניין הקורבנות מהנגיף מתקרב ל-200 אלף.
בשבוע החולף אובחנו במדינה כ-2.3 מיליון נשאים חדשים (כ-13% מכלל הנדבקים), ולמעשה כשליש מכלל מקרי הקורונה בהודו (32.1%) אובחנו במהלך החודש האחרון. כאמור, מדינות רבות בעולם סבורות שמניין הנדבקים האמיתי (כמו גם מספר המתים) גבוה בהרבה מהמדווח עד כה.
עד לפני מספר שבועות, מספר הנשאים החדשים שמאובחנים בכל יום עמד על כ-10 אלף, אך מאז התקבלו מספר החלטות ע"י הממשלה המקומית - למשל, לאפשר את קיומם של אירועים הומי אדם, לרבות פסטיבלים דתיים ואירועים פוליטיים.
כעת, מערכת הבריאות נמצאת בסכנה ממשית לקריסה מוחלטת: מיטות אשפוז אזלו מזמן, ובמדינה אין מספיק חמצן כדי להנשים את מאות אלפי החולים.
צילום: רויטרס
למעשה, כבר בראשית המשבר אשתקד, עובדי מערכת הבריאות ומדענים בכירים בהודו טענו שקיים תת-דיווח משמעותי בתחלואה ובתמותה של נגיף הקורונה במדינה. ישנן סיבות רבות לכך, למשל תשתיות בריאותיות מיושנות ומערך בדיקות שפשוט לא התאים למדינה כה גדולה.
אומנם נרשם שיפור מסוים בין הגל הראשון לנוכחי, אך מומחים עדיין מאמינים שמספר הנשאים והמתים האמיתי גבוה עוד יותר.
רמנן לקסמריאן, מנהל מכון המחקר CDDEP, מסביר: "בשנה שעברה, בגל הראשון, ההערכות דיברו על כך שמערך הבדיקות בהודו זיהה מקרה חיובי אחד על כל 30 נשאים אמיתיים, כך שבפועל היו הרבה יותר נשאים. בגל הנוכחי התת דיווח עבר לתמותה, ולכן מה שאנחנו רואים בשטח זה הרבה יותר מקרי מוות ממה שדווח עד כה".
בחודש ספטמבר אשתקד, כאשר נרשמה האטה מסוימת במספר הנדבקים בהודו, בממשלה המקומית הצביעו על נתוני התמותה הנמוכים כהוכחה לכך שהודו "ניצחה" את הקורונה, וכהצדקה להסרת חלק מהמגבלות שהוטלו. בדומה למנהיגים פופוליסטיים שפעלו באופן הזה, ראש הממשלה נרנדרה מודי הכריז על ניצחון במאבק בנגיף.
השבוע, בנאום שהועבר ברדיו, רה"מ מודי כבר נשמע אחרת לגמרי: "הסערה הזו מטלטלת באומה שלנו", הוא אמר.
צילום: רויטרס
כאמור, אחת הבעיות הגדולות ביותר בהודו היא המחסור בחמצן בבית החולים. בעקבות זאת, משפחות רבות נאלצות להסיע את יקיריהן בין המרפאות השונות ולקוות למצוא מכונת הנשמה פנויה ומחוברת לחמצן. למרבה הצער, מרבית הניסיונות הללו מסתיימים בטרגדיה.
כך לדוגמה, אישה סיפרה לסוכנות הידיעות AP שאחיה בן ה-50 מת מקורונה, לאחר ששני בתי חולים סירבו לקבלו. היא הצליחה להשיג לו בלון חמצן נייד, אולם כאשר זה התרוקן ובית חולים שלישי סירב לאשפז את אחיה, הוא גסס מול עיניה.
זהו רק מקרה בודד, אך למרבה הצער יש מאות אלפי מקרי מסוג זה. אך זה לא מנע מטושאר מהטה, בכיר בממשלה, להעיד בפני בית המשפט העליון בניו דלהי ולטעון ש"אין אף אחד שזקוק לחמצן שנותר בידיים ריקות".
אחת הסיבות המרכזיות לגל התחלואה השני בהודו היא המוטציה ההודית, שלעיתים קרובות גם מכונה "המוטציה הכפולה".
מדובר בווריאנט (בשמו הרשמי, B.1.617) שבו ישנן שתי מוטציות מוכרות מווריאנטים אחרים - הווריאנט מקליפורניה (L452R) והווריאנט שאותר לראשונה בדרום אפריקה וברזיל (E484K).
היות שההתפרצות נמצאת בשיאה, טרם פורסמו מחקרים מקיפים אודות המוטציה הכפולה. עם זאת, בהודו טוענים שישנן ראיות לכך שמדובר בווריאנט מדבק יותר.
"אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות ש-B.1.617 הוא מדבק ביותר וגורם לזינוק בתחלואה", מסביר ד"ר קריסטיאן אנדרסן ממכון המחקר סקריפס, "מה שאנחנו כן יודעים בוודאות זה שווריאנט B.1.1.7 - 'המוטציה הבריטית' - ו-P.1. - 'המוטציה הברזילאית' - כן נמצאות בהודו".
צילום: רויטרס
מחקרים ראשוניים אף מראים שהחיסונים לקורונה פחות יעילים כנגד הווריאנט הכפול (B.1.617). למען הסר ספק - החיסון עדיין מספק הגנה ממוטציה זו, אך יתכן ברמת יעילות מעט נמוכה ביותר בהשוואה לווריאנטים אחרים.
בתוך כך, ארצות הברית ומדינות רבות ברחבי העולם מתגייסות למען הודו, וכבר בימים אלו הממשל האמריקאי נערך לשלוח מכונות הנשמה וחומרי גלם של החיסונים להודו. מדינות אחרות, ביניהן סין והאיחוד האירופי, מתכוונות לספק חמצן למדינה האסייתית.
מוקדם יותר השבוע אף דווח שממשלת ארצות הברית תעביר כ-60 מיליון מנות חיסון של חברת אסטרהזניקה לטובת מדינות שבהן התחלואה מזנקת. חרף העובדה שהודו לא צוינה בשמה, ככל הנראה מרבית החיסונים יועברו אליה.
עם זאת, ההערכות בארה"ב הן שיעברו מספר חודשים עד שניתן יהיה לבצע את המהלך. הסיבה היא שחיסון אסטרהזניקה טרם קיבל אישור לשימוש ע"י רשויות הבריאות בארה"ב, ודוברת הבית הלבן - ג'ן סאקי - הסבירה שהמנות יועברו למדינות העולם רק לאחר שוועדה של מנהל התרופות והמזון (FDA) תקבע שהחיסון בטוח ויעיל (כפי שקרה עם שלושת החיסונים שמאושרים לשימוש כיום בארה"ב).
עוד הסבירה סאקי שהמהלך מתאפשר בזכות כך שארצות הברית מחזיקה במספיק מנות חיסון של פייזר, מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון: "אנחנו לא זקוקים לחיסון של אסטרהזניקה כחלק מהמאבק שלנו בנגיף", היא אמרה.
צילום: Getty Images
מוקדם יותר השבוע, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) - תאודרוס אדהנום גברה-יסוס - הסביר שהמצב בהודו אומנם "שובר לי את הלב", אך הוא הזכיר שמדינות רבות מתמודדות עם זינוק משמעותי בתחלואה. לדבריו, ברחבי העולם אובחנו יותר נשאים במהלך השבוע האחרון, מאשר במהלך חמשת החודשים הראשונים של המשבר.
עוד מסר אדהנום גברה-יסוס כי ארגון הבריאות העולמי שלח גם ציוד קריטי חומרי גלם חשובים, למשל כמות גדולה של בלוני חמצן, ציוד לבתי חולים ניידים ועוד.