פרסי האוסקר הגיעו לשפל חדש במהלך יום ראשון בלילה כאשר לקהל נמאס מהדרשות הפוליטיות הסוציאליסטיות והגזעניות השולטות יותר ויותר במופע.
טרנד הירידה לא מנע ממפיקי האוסקר לנסות לתבל את התפלות החמורה של הערב, אך מאמציהם ההרואיים בכל זאת השאירו הרבה מושבים ריקים (וספות ריקות).
אם הצופים חשבו שטקס הפרסים בשנה שעברה שזכה ל-23.6 מיליון צופים בלבד - היה גרוע, הרי שביום ראשון רק 9.8 מיליון צופים צפו במופע.
ואכן, הירידה של 58% ברייטינג לספרות בודדות הייתה ודאי כדור קשה לבליעה, שכן רק לפני שבע שנים, טקס הפרסים טס גבוה עם למעלה מ-40 מיליון צופים.
את הירידה במספר הצופים השנה קשה להסביר מחוץ לתער של אוקם - כלומר, ההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל הטוב ביותר.
לא קשה להבין מדוע הציבור האמריקני, לאחר למעלה משנה שהתייחסו אליו כאל ילדים המתנהגים בצורה לא נכונה שנשלחו למיטה ללא ארוחת הערב שלהם, מצא דברים טובים יותר לעשות מאשר לשבת על הספה ולשמוע הרצאה מ"אנשים יפהפיים" בטלוויזיה על חסכון בפחמן בזמן שהם עצמם טסים במטוסים פרטיים.
WHY AREN’T YOU WATCHING US ANYMORE?! pic.twitter.com/ddd8Azb53y
— matt’s idea shop (@MattsIdeaShop) April 26, 2021
מעט מאוד נמשכו לפסטיבל הסלבריטאים השנה, הסלידה השקטה צצה בהדרגה בשנים האחרונות, כאשר כוכבי פופ או שחקנים שלא היו פוליטיים בעבר, מעמידים לפתע את הפוליטיקה שלהם והפכו את עצמם כגאונים שמעמידים פנים שהם יכולים לדבר בעד קבוצה סוציו-אקונומית כזו או אחרת.
בינתיים סין הופכת ללקוחה המרכזית של הוליווד, כשהשנה הכנסות בתי הקולנוע בדיקטטורה הקומוניסטית עלו לראשונה על אלה שבארה"ב.
זאת במקביל לעובדה שהממשלה הסינית קומוניסטית רוכשת אולפני קולנוע אמריקאים בקצב הולך וגובר.
אולי כל זה מסביר את הדחיפה הקיצונית של האקדמיה האמריקנית לקולנוע לכיוון של פוליטיקת זהויות, אידאולוגיה הידועה כממשיכתה של האידאולוגיה הקומוניסטית/מרקסיסיטית עליה אמונה הרפובליקה העממית של סין.
חומר למחשבה.