אחד מירחיו של כוכב הלכת שבתאי, הינו גוף שמימי המכוסה בקילומטרים של קרח, מה שהופך את פניו לרפלקטיביים ביותר במערכת השמש.
הימצאותם של מים מתחת לפני השטח הקפואים וכמה מרכיבים כימיים הופכים את אנקלאודוס לאחד ''הלוויינים'' הנחשקים ביותר עבור מדענים המחפשים חיים מחוץ לכדור הארץ שכן לירח של שבתאי זרמי-מים הדומים לאלו שעל כדור הארץ, כך טוענת אנה לובו, בוגרת המכון הטכנולוגי בקליפורניה היוקרתי. ההנחה החדשה מאתגרת את התיאוריה הנוכחית לפיה האוקיאנוס הוא הומוגני.
בהשערתה, לובו הסתמכה על נתונים שהושגו על ידי לווין בשם קאסיני - הבוחן את שבתאי ואת המערכת שלו, את טבעותיו ואת הלוויינים שלו - כמו גם על עבודת עמיתה אנדרו תומפסון, פרופסור למדעי הסביבה והנדסה.
בדיוק כמו האוקיאנוסים שעל פני כדור הארץ, זה על אנקלאודוס מלוח ולובו טוענת כי וריאציות במליחות שלו יכולות לשרת את הכוח המניע של הזרמים בדיוק כפי שקורה באוקיאנוס הדרומי של כדור הארץ.
הלווין קאסיני הראה בעבר כי לקרח בירח של שבתאי יש עובי משתנה - הוא דק יותר בקוטבים מאשר בקו המשווה, מה שלדעת המדענים קשור להתכה ולהקפאה של קרח, ולדברי לובו, עשוי להשפיע על זרמי האוקיאנוס.
"כאשר מים מלוחים קופאים הם משחררים את המלח והופכים את המים שמסביב לכבדים יותר וגורמים לשקיעתם", היא אומרת. ההפך קורה כשקרח נמס.
"ידיעת חלוקת הקרח מאפשרת לנו להציב מגבלות על דפוסי הזרימה", מסביר לובו.
מודל מחשב הראה כי האזורים בהם עובי הקרח משתנה עשויים להיות מחוברים בזרמי האוקיאנוס.
למה זה חשוב?
משום שאנקלאודוס הוא אחד היעדים החשובים ביותר עבור מדענים בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. מועמד נוסף הוא ירח של כוכב הלכת צדק, ''אירופה'', שעל פי הדיווחים יש בו יותר מים מכל האוקיאנוסים של כדור הארץ.