דבר אחד בטוח, בממשל של הנשיא ה-45 דונאלד טראמפ דבר שכזה לא היה קורה. אנת'וני בלייקן שר החוץ האמריקני, "זכה" אמש ליחס שלא זכור בתולדות הדיפלומטיה האמריקנית אולי מאז ומעולם כאשר הדיפלומט הסיני הבכיר יאנג ג'יצ'י נזף בו וגם ביועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, במהלך פגישת הפסגה באנקורג', אלסקה, כשהוא מצטט גם את חומרי התעמולה של תנועת Black Lives Matters, המדברים על ""הפרת זכויות אדם בארה"ב"".
הפסגה המתוקשרת הייתה הפגישה הדו-צדדית הראשונה בין שתי המדינות בפיקודו של הנשיא ג'ו ביידן, שבאופן מסורתי רך כלפי בייג'ינג, ומתקשה לאזן בין הרצון "לעשות הכל הפוך מטראמפ", לבין הצורך האמיתי במדיניות קשה כמו זו של טראמפ מול ניסיונות ההשתלטות העולמיים של הדיקטטורה הקומוניסטית.
לקראת הפגישה הבית הלבן התפאר בכך שהתעקש בהצלחה שהפסגה תתרחש על אדמת הבית, ומזכירת העיתונות ג'ניפר פסאקי גם הבטיחה מוקדם יותר ביום חמישי כי ארה"ב תביע חששות בנוגע למצב זכויות האדם בסין. אך כאשר בלינקן דיבר על "הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים", והביע "דאגות עמוקות" מהתנהגותה של סין ב"שינג'יאנג, הונג קונג, טייוואן, וכלפי מתקפות סייבר על ארצות הברית, תוך כפייה כלכלית כלפי בעלות בריתנו", (מבלי להזכיר את רצח העם באויגרים, ואת תעשיית השתלות האיברים של מאמיני הפאלון-גונג) השיב יאנג ג'יצ'י כי הוא כופר בהאשמות כי סין הפרה את הפרוטוקול הדיפלומטי, ואמר כי ארה"ב כבר לא יכולה להרצות לסין מעמדת כוח.
במקביל, טען כי לארה"ב ישנם בעיות עמוקות בנושא זכויות אדם בבית:
"סין מתנגדת בתוקף להתערבות ארה"ב בענייניה הפנימיים של סין... בנוגע לזכויות אדם, אנו מקווים שארצות הברית תיטיב עם זכויות האדם. סין עשתה התקדמות מתמדת בזכויות האדם, והעובדה היא שקיימות בעיות רבות בארצות הברית ביחס לזכויות אדם, דבר שאושר גם על ידי ארה"ב עצמה. האתגרים העומדים בפני ארצות הברית בזכויות אדם עמוקים. הם לא צצו רק בארבע השנים האחרונות, כמו "Black Lives Matter", זה לא עלה רק לאחרונה.
בלינקן התנגד לדברים, ואמר כי בדיון עם בעלות הברית של ארה"ב הוא שמע "שביעות רצון עמוקה מכך ש''ארצות הברית חזרה'', מכך שנפגש עם בעלי בריתנו ושותפינו", ו"דאגה עמוקה מכמה מהפעולות שממשלתך נוקטת”, אך אפשר לומר שבעלי הברית של אמריקה, לפחות בכל מה שנוגע בכלכלה, בטח שהאיחוד האירופי, כבר עמוק מאוד בכיס הסיני, וכי הדיבורים של שר החוץ האמריקני חסרי כל ממשות פרקטית ומדידה.
הוא הוסיף כי "סימן ההיכר" של "ההנהגה" האמריקאית היה כי ארה"ב מוכנה להודות בטעויותיה - שהיא עוסקת ב"מסע מתמיד להקים איחוד מושלם יותר ", אך התמודדה עם אתגריה" באופן גלוי "ו"שקוף”, לא בטוח כמה זה יעזור לארה"ב שבימים אלה בהם זקוקה היא להנהגה חזקה ואמיצה מול סין, משתמשת בדיפלומטיה של מילים שלא ממש משפיעה על המציאות הפיסית.