ביום חמישי האחרון הנשיא ביידן הודיע שארצות הברית רכשה מאתיים מיליון מנות חיסון נוספות, כמות שצפויה לסייע לעמוד ביעד שהוצב - לחסן את כל האמריקאים מעל גיל 16 עד סוף חודש יולי.
לאור תוכנית שאפתנית זו, יצאנו לבחון את המצב כיום ולבדוק את ההבדלים בין החיסונים השונים.
אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
כיום ישנם רק שני חיסונים שמאושרים לשימוש ע"י רשויות הבריאות בארצות הברית - פייזר ומודרנה - ושניהם ניתנים באמצעות שתי זריקות נפרדות.
באמצע חודש נובמבר ראשי פייזר הודיעו שסיימו את שלב הניסויים ומצאו כי החיסון יעיל ב-95% בקרב בני 16 ומעלה, וב-11 בדצמבר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) העניק את האישור המיוחל. שלושה ימים בלבד לאחר מכן, אחות ביחידת טיפול נמרץ בבית חולים בקווינס הפכה לאמריקאית הראשונה שזוכה לקבל את זריקת החיסון הראשונה.
פחות משבוע לאחר מכן, ה-FDA העניק אישור לשימוש חירום גם לחיסון שפותח ע"י מודרנה. רמת היעילות של חיסון זה - 94% - כמעט זהה לזו של פייזר, וראשי מודרנה הסבירו שהחיסון מיועד לבני 18 ומעלה בלבד.
בתחילת החודש הנוכחי, תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקאי - אחת מיצרניות התרופות והמכשור הרפואי הגדולות בעולם - הגיש בקשה לקבלת אישור לשימוש חירום עבור החיסון שפותח. חיסון זה שונה בתכליתו משני החיסונים הקודמים, שכן רמת היעילות שלו עומדת על 85% בלבד.
אילוסטרציה (צילום: AP / רויטרס / Getty Images / Shutterstock)
עם זאת, ישנם מספר יתרונות בולטים בחיסון זה בהשוואה לשניים הקודמים: פייזר ומודרנה עשו שימוש בחיסון MRNA. כלומר, חיסונים אלו מכילים מולקולה בשם RNA, שבה מוצפנות הוראות ההפעלה לבניית חלבון נגיפי בשם 'ספייק', אותו חלבון שמאפשר לנגיף לחדור לתאים של בני אדם ולהדביק אותם. החיסון נכנס לתוך התאים וגורם להם לייצר עותקים רבים של החלבון הנגיפי.
לעומת זאת, בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון נעשה שימוש בדנ"א של הנגיף - כלומר חיסון המבוסס על וירוס מומת או מוחלש.
בנוסף, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון ניתן בזריקה אחת בלבד, ולא שתי זריקות בהפרש של חודש ימים. מעבר לכך, ניתן לאחסן את החיסון של החברה במקרר רגיל כפי שנמצא בכל בית. לשם השוואה, את החיסון של מודרנה צריך לאחסן במקרר שמגיע למינוס 20 מעלות צלזיוס, וזה של פייזר זקוק לקירור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס.
לפי ההערכות, ידרשו 2-3 שבועות כדי שאנשי ה-FDA יעברו על הנתונים מהמחקר הקליני, כך שבפועל האישור המיוחל צפוי להתקבל לקראת סוף החודש.
אילוסטרציה (צילום: AP)
כאמור, בממשל הפדרלי הודיעו בשבוע שעבר כי סיכמו על רכישת כמות מנות שאמורה להספיק לחסן את כל האמריקאים מעל גיל 16, עד סוף הקיץ. עם זאת, חשוב להדגיש כי האישור הצפוי לחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון עשוי לקדם את מסגרת הזמנים עוד יותר.
ומאידך, חשוב לזכור כי עצם הייצור של החיסונים אינו מפסיק, ונדרשת נכונות להתחסן מצד התושבים כדי להתגבר על המשבר. באופן טבעי ישנם חששות רבים בנוגע לחיסון, שכן הוא פותח בתוך פחות משנה ממועד גילוי הנגיף.
למעשה, במהלך החודשיים הראשונים התקבלו לא מעט דיווחים על אנשים שסבלו מתגובה אלרגית חריפה לאחר שקיבלו את החיסון. כחודש לאחר שמבצע החיסונים יצא לדרך, במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הסבירו שהתגובה האלרגית, אנפילקסיס, עלולה להיות קטלנית - ועל כן יש להעניק טיפול מיידי, בדרך כלל הזרקת אפינפרין (בדרך כלל באמצעות מזרק אפיפן).
"תגובות אלרגיות הן בכל זאת דבר נדיר ביותר", מדגישה ד"ר ננסי מסוניר, מנהלת המרכז הלאומי לחיסונים ומחלות נשימה ב-CDC, "ונכון להיום, היתרונות הפוטנציאליים של החיסון עולים על החסרונות שלו". על אף שהנתונים מראים שמדובר בתופעה חריגה, ד"ר מסוניר הדגישה שה-CDC ממליץ שמי שסובל מתגובה אלרגית לאחר קבלת זריקת החיסון הראשונה, לא צריך לקבל את הזריקה השנייה.
אילוסטרציה (צילום: AP)
תחילה, רוב הדיווחים שהתקבלו על תגובה אלרגית היו בנוגע לחיסון של פייזר, אך בהמשך התקבלו דיווחים דומים על החיסון של מודרנה. יתרה מכך, בחודש שעבר הורתה בכירה במערכת הבריאות של קליפורניה להפסיק לעשות שימוש בחיסונים של חברת מודרנה, לפחות באופן זמני, וזאת לאחר שמספר תושבים בדרום המדינה סבלו מתגובה אלרגית חריפה לאחר שקיבלו את החיסון.
בהודעתה הסבירה ד"ר אריקה פן, האפידמיולוגית הראשית של קליפורניה, ש"התקבלו דיווחים על מספר חריג של תגובות אלרגיות לאחר קבלת החיסון". עוד הסבירה ד"ר פן כי "מדובר בפחות מעשרה מתחסנים שנזקקו לטיפול רפואי בתוך 24 שעות". כמו כן, בתקשורת המקומית בסן דייגו דווח כי התגובות האלרגיות החריגות אירעו בעמדת החיסונים באצטדיון הבייסבול העירוני, פטקו פארק.
"במטרה לנקוט משנה זהירות, ומתוך ההבנה שמלאי החיסונים מוגבל ביותר, אנו ממליצים שלא לעשות שימוש בחיסוני מודרנה בעלי מספר סידורי 041L20A עד שתושלם חקירה מצד ה-CDC, ה-FDA, מודרנה ורשויות הבריאות כאן בקליפורניה", הוסיפה ד"ר פן.
ימים בודדים לאחר מכן, תושבת סן דייגו בשם שרל ברנן התראיינה לרשת מקומית וסיפרה שהיא הייתה אחת מאותם אנשים שסבלו מתגובה אלרגית חריפה, והיא שיחזרה כיצד חשה לאחר קבלת הזריקה:
"בעלי חשש מאוד להתחסן, אבל הצלחתי לשכנע אותו בגלל ששנינו מבוגרים", היא סיפרה והמשיכה, "
"בערך 18 דקות אחרי שקיבלתי את החיסון, פתאום הרגשתי שהגרון שלי נסגר", שיחזרה ברנן וסיפרה שהצוות הרפואי ניגש אליה מיד לאחר שסימנה להם, "עשו לי בדיקת לחץ דם וגילו שזה 185 על 125. 4 חובשים ושתי אחיות טיפלו בי, חיברו אותי לכל מיני מכשירים, נתנו לו תרופות והורידו את הלחץ דם שלי בתוך 45 דקות".
למרות החוויה הלא נעימה במיוחד, ברנן הסבירה שהיא לא תהסס לשוב כדי לקבל את זריקת החיסון השנייה בעוד כחודש: "אין לי ספק שאגיע. אם אדבק בקורונה יהיו לי תגובות אלרגיות קשות עוד יותר. בעלי גם סובל ממחלות רקע, כך ששווה לנו 'להסתכן'".
עם זאת, כפי שד"ר מסוניר הסבירה, מדובר בתופעה חריגה למדי, ולמעשה התקבלו דיווחים על 11.1 תגובות אלרגיות חריגות על כל מיליון מחוסנים בארה"ב, או 0.0011% בלבד.
השוואה בין מבצעי החיסונים בישראל לארה"ב, נכון ליום ראשון ה-14 בפברואר (צילום: Shutterstock / אונ' ג'ונס הופקינס)
את המורכבות של מבצע החיסונים בארצות הברית ניתן ללמוד מהנתון הבא: לפי החוקרים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבמרילנד, בחודשיים שעברו מאז אישור החיסון הראשון (של פייזר), רשויות הבריאות הזריקו 52,884,356 מיליון מנות חיסון בתושבים, כאשר 14,077,440 זכו לקבל את שתי הזריקות הנדרשות. בפועל, מדובר ב-4.30% מכלל האוכלוסייה.
לשם השוואה, רשויות הבריאות בישראל הזריקו 6,281,910 מיליון מנות חיסון, ו-2,457,430 תושבים, או 27.66%, קיבלו את שתי הזריקות. כלומר, בזמן שאחד מכל ארבעה ישראלים קיבל לפחות את זריקת החיסון הראשונה, בארצות הברית מדובר ב-1 מתוך כל 23 תושבים.