פאנל אקדמאים באוניברסיטת קיימברידג שדן במורשתו של ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל בזמן המלחמה, הגיע למסקנה כי המנהיג שסייע להביס את היטלר היה למעשה "עליון לבן" והנהיג אימפריה "גרועה מהנאצים".
בלונדון טלגרף מדווחים כי ההערות הושמעו במהלך דיון שכותרתו "השלכות גזעיות של מר צ'רצ'יל".
באופן אירוני, האירוע התקיים במכללת צ'רצ'יל, שנקראה לכבוד ראש הממשלה לשעבר. המשתתפים החליטו שצ'רצ'יל הוא "ההתגלמות המושלמת של העליונות הלבנה", ותייגו את האימפריה הבריטית "ענייה מוסרית מהרייך השלישי". אנשי האקדמיה המעורבים הסכימו כי זהו "נרטיב בעייתי" שבריטניה הייתה 'סגולית' בהשוואה לנאצים.
אקדמאי אחד, פרופסור קהינדה אנדרוז, הכריז "האימפריה הבריטית הרבה יותר גרועה מהנאצים ונמשכה הרבה יותר זמן."
"זו רק עובדה. אבל אם אתה מצהיר משהו כזה זה כמו כפירה", הוסיף אנדרוז וטען כי הערכתו של צ'רצ'יל היא חלק מתהליך של "גברים לבנים מתים".
חבר פאנל אחר, ד"ר אוניקה נוביה, טען שצ'רצ'יל קידם 'עליונות לבנה' מכיוון שהוא השתמש במונחים כמו "עמים דוברי אנגלית" ו"אנגלו-סכסון".
אחרים טענו כי צ'רצ'יל רואה באנשים ההודים חיות, וכי מדיניותו בנוגע להודו הובילה לרעב המוני שם בראשית שנות הארבעים.
אקדמאי אחר, ד"ר מדהוסרי מוקרג'י, דחה את תפקידה של בריטניה במלחמת העולם השנייה ואמר כי "הסובייטים הם שהביסו את הנאצים והאמריקאים שהביסו את היפנים".
לפני שהתקיים 'הדיון' במכללה השבוע, אנדרו רוברטס, מחברו של "צ'רצ'יל: הליכה עם גורל", הזהיר כי הפאנל חסר מומחיות היסטורית, וכי טענות קודמות שהעלו כמה מהם הן "עלילות" שהן "לא נכון עובדתית”.
בהגנתו על צ'רצ'יל, כתב רוברטס כי "עליון לבן רוצה שדברים רעים יקרו לא-לבנים ... צ'רצ'יל נלחם כדי להגן על מאות מיליוני הלא-לבנים באימפריה".
"אם היפנים היו כובשים את הודו במלחמת העולם השנייה [זה] היה מוביל אולי לעשרות מיליוני הרוגים", הוסיף ההיסטוריון.
"בקריירה הפוליטית שלו [צ'רצ'יל] נלחם שוב ושוב נגד העבדות ועל זכויותיהם של לא לבנים בתוך האימפריה הבריטית. בנוסף, צ'רצ'יל היה מכריע בהשמדת הגזען הגרוע בהיסטוריה, אדולף היטלר", האיץ רוברטס.
בראש קבוצת הדיונים עמד עמית המכללה פרופ' פריאמוודה גופאל, שעלתה לכותרות בשנה שעברה בהכרזה על "ביטול הלובן", וקבע כי "חיים לבנים אינם חשובים".
לאחר שקיבלה תגובה חריפה על ההערות, גופאל גונתה ואז קודמה על ידי אוניברסיטת קיימברידג', למרות העובדה שטוויטר הסיר את הציוץ המקורי שלה תחת כללי 'דברי שנאה'.
קיימברידג 'היא אחת האוניברסיטאות ששמה עלה במחקר שנערך לאחרונה על ידי צוות החשיבה המוביל של Civitas, שמצא כי חופש הדיבור באוניברסיטאות המובילות בעולם נשחק בקצב מדאיג בשל עליית "תרבות הביטול". סוג זה של היסטוריה רוויזיוניסטית שנדחקת על ידי פתייני גזע שהתפתלו בדרכם אל תוך מרקם האוניברסיטאות משפיעים על העולם האמיתי, כפי שתעיד הסרת פסל כיכר הפרלמנט של צ'רצ'יל, וכן אנדרטת הכינוס של מלחמת העולם השנייה בלונדון בשנה שעברה במהלך מהומות Black Lives Matter בלונדון.
ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, גם מינה זה עתה 'כוח משימה' המורכב מפעילים וקמפיינים מעוררים שלא נבחרו כדי לקבוע אם הפסלים וציוני הדרך של הבירה 'מגוונים מספיק'.