ביטול רפורמת המס והתנעת הכלכלה מחדש: האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני הממשל הנכנס

כמו כמעט כל דבר ב-2020, גם מערכת הבחירות לנשיאות בשנה זו הפכה להיסטורית וחסרת תקדים. נדרשו ימים ארוכים, אך ביום שבת המועמד הדמוקרטי חצה את רף 270 הקולות האלקטורליים, ובכך הפך לנשיא הנבחר של ארצות הברית.

ג'ו ביידן, בנאומו הראשון כנשיא הנבחר של ארה"ב (צילום: AP)

למעשה, נכון לכתיבת שורות אלו, ישנן רק ארבע מדינות שבהן המירוץ טרם הוכרע: אריזונה (שחלק מהרשתות, ביניהן פוקס ניוז, כבר הכריזו על ביידן כמנצח בה), ג'ורג'יה, צפון קרוליינה ואלסקה. בשתיים האחרונות ישנם פתקי הצבעה רבים שנשלחו בדואר, עובדה שמעכבת את תהליך הספירה. בג'ורג'יה, לעומת זאת, ביידן מוביל בכ-12 אלף קולות, אך מכיוון שמדובר בפחות מחצי אחוז, צפויה להיערך ספירה חוזרת.

באופן צפוי למדי, הנשיא היוצא טראמפ מסרב לקבל את תוצאות הבחירות וטוען לזיופים והונאות (התעקשותו על כך שאותם זיופים התרחשו רק במדינות שבהן הוא הפסיד די עומדת לחובתו). חשוב להבהיר כי בדומה לכל מערכת בחירות, ישנם דיווחים על אי-סדרים פה ושם, אך לא נראה כי מדובר בהונאת ענק כמו שהנשיא היוצא טוען (ללא הוכחות כלשהן).

שבוע לאחר ליל הבחירות הודיע התובע הכללי, וויליאם בר כי הוא מאשר הליך חקירה של טענות בנוגע לאי סדרים בספירת הקולות. עם זאת בתזכיר הוא הוסיף, כי "טענות זדוניות, ספקולטיביות, דמיוניות או מופרכות לא צריכות להוות בסיס ליזום חקירות פדרליות".

לא ברור אם טראמפ פועל כך כי 1. הוא פשוט לא מסוגל להשלים עם ההפסד בבחירות, 2. אוחז באמתחתו ראיות ממשיות שעדיין לא הוצגו בפני הציבור, או 3. שמא הוא מנסה לשמור על מומנטום פוליטי ורלוונטיות לקראת הבחירות בעוד ארבע שנים. אך גם אם יסרב להכיר בתוצאות הבחירות לעולם, ואלא אם יתרחש גילוי מסעיר שנכון לעכשיו מסתמן כי הסיכויים לכך קלושים, ג'ו ביידן הוא הנשיא הנבחר, ויושבע לתפקיד ב-20 בינואר 2021. לכן מוטב להבין כיצד ממשל ביידן צפוי להיראות ואיזה שינויים חקיקתיים צפויים להתרחש ולהשפיע על חיינו.

המירוץ הוכרע, אך בארבע מדינות טרם הוכרז מנצח

האופן שבו ייראה ממשל ביידן, החל משרי הקבינט וכלה בהצעות חוק שיועלו בקונגרס, יהיה תלוי בתוצאות הסבב השני של הבחירות לסנאט בג'ורג'יה (2 מושבים). משימתם של הרפובליקנים היא פשוטה ביותר: לנצח בלפחות אחד מהמדינות כדי להישאר כמפלגת הרוב בסנאט. מצד שני, הדמוקרטים חייבים לנצח בשני המושבים כדי להגיע ל-50 חברי סנאט (ובפועל הם יהיו מפלגת הרוב עם סגנית הנשיא הנבחרת האריס בתור הקול המכריע).

ג'ורג'יה לא בחרה בסנאטור דמוקרטי מאז שנת 2000, עובדה שמרגיעה מעט את אנשי המפלגה הרפובליקנית במדינה. אך מצד שני, כאמור, מסתמן שביידן הצליח להפוך למועמד הדמוקרטי הראשון שמנצח במדינה מאז שביל קלינטון עשה זאת ב-1992.

הניצחון הרפובליקני באחד המושבים ככל הנראה ישרת את יחסי ארה"ב-ישראל, מכיוון שהנשיא הנבחר ביידן ייאלץ לבחור בשרים מתונים יותר (שכן הסנאט מאשר את מינויי הקבינט). כך למשל, הדמוקרטים בוודאי היו שמחים לראות את סוזן רייס, שגרירת ארה"ב באו"ם והיועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה, מתמנה לתפקיד מזכירת המדינה. 

אך אם הרפובליקנים אכן יצליחו לשמור על הסנאט, ספק רב אם רייס תזכה לתמיכה מספקת כדי לעבור את תהליך האישור. מי שדווקא כן עשוי לקבל תמיכה הוא כריס קונס, הסנאטור הדמוקרטי מדלאוור. למעשה, קונס היה זה שהחליף את ביידן בתפקיד לאחר שנבחר בבחירות מיוחדות (במשך שנתיים כיהן טד קאופמן שמונה ע"י המושל).

קונס, משפטן במקצועו, עשוי להיות הבחירה הטובה ביותר עבור יחסי ארה"ב-ישראל. הסנאטור מדלאוור מתנגד לתנועת ה-BDS ותמך בשתי הצעות החוק פרו-ישראליות (חוק האנטי-חרם על ישראל משנת 2017, וחוק האנטי-BDS משנת 2019). קונס אף הביע התנגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה שההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון אינן חוקיות. עם זאת, קונס כן תמך בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית והתנגד להעברת השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים.

תפקיד נוסף שישפיע רבות על יחסי ארה"ב-ישראל הוא שר ההגנה, ונזכיר שרק אתמול החליט הנשיא טראמפ לפטר את מארק אספר, ולמנות במקומו את כריסטופר מילר, המנהל של המרכז הלאומי למלחמה בטרור.

בימים האחרונים גוברים הקולות הקוראים למנות את הסנאטורית תמי דקוורת', ששירתה כטייסת מסוקים ואיבדה את שתי רגליה וחלק מיכולת השימוש בידה כשמסוקה הופל במהלך מלחמת עיראק. עם זאת, נראה שקהילה הביטחון האמריקאית תנסה לשכנע את ביידן לבחור במישל פלורנוי, לשעבר תת-שר ההגנה לענייני מדיניות.

ב-2018 התראיינה פלורנוי לעיתון "ג'רוזלם פוסט" וביקרה בחריפות את התנהלות ארה"ב בסוריה, בייחוד ההחלטה של הנשיא טראמפ להוציא כוחות אמריקאים מהמדינה: "מי דואג לאינטרס הישראלי כאשר אנחנו מדברים על סוריה? מישהו צריך להתחיל לחשוב מה יקרה בצד הישראלי של הגבול. לא מקובל עלינו שיקום עוד חיזבאללה לאורך הגבול, עם קשרים לאיראן".

עם זאת, בדומה לקונס, גם פלורנוי תמכה בהסכם הגרעין האיראני, וצפויה לתמוך בחזרתה של ארה"ב אליו לאחר השבעתו של ביידן.

מועמדים נוספים לקבינט של ביידן ניתן למצוא כאן.

לקבינט של ביידן תהיה השפעה גדולה על יחסי ארה"ב-ישראל (צילום: Shutterstock)

אם תשאלו את כלכלני וול סטריט על יצירת מקומות עבודה של נשיא כזה או אחר, אחת התשובות השכיחות שתקבלו תהיה "הנשיא לא מייצר משרות. הוא קובע את המדיניות שמשפיעה על כך רבות, אך חברות ועצמאים הם אלו שמייצרים משרות בפועל". נשיאים גם לא תמיד אשמים בתקופה הכלכלית שבה הם מכהנים. כלומר, גם אם היה נשיא דמוקרטי או רפובליקני אחר, הכלכלה האמריקאית הייתה נפגעת במשבר הקורונה.

כמובן שניתן לטעון שהפגיעה הייתה יכולה להיות קטנה או גדולה יותר בהתאם להחלטות כאלה ואחרות, אך הפואנטה היא שהנשיא לא תמיד אשם כאשר המשק מאבד מיליוני משרות (ובהתאם לכך, הוא גם לא תמיד הסיבה שבגינה המשק מוסיף מיליוני משרות). ולמרות זאת, טראמפ צפוי להיות הנשיא הראשון מזה 80 שנה שמסיים את תפקידו עם פחות משרות במשק בהשוואה ליום כניסתו.

ביחד עם הטיפול במשבר הקורונה, הסוגיה הכלכלית תהיה החשובה ביותר עבור הממשל הנכנס, ולמעשה ביידן כבר קישר ישירות בין התאוששות כלכלית לבין המאבק בקורונה.

עדיין לא ברור אם בכוונת הנשיא היוצא טראמפ לנסות ולאשר חקיקת חירום נוספת, או שמא ישאיר את זה לממשל הדמוקרטי הבא. בפועל, כאשר תחלואת הקורונה מזנקת ברחבי ארצות הברית וגורמת להטלת מגבלות נוספות, יתכן שהמצב הכלכלי במדינה יחייב את חברי הקונגרס לפעול כמה שיותר מהר, ולא להמתין עד השבעתו של ביידן. בנוסף, ביידן קרא לאשר חקיקת חירום רחבה ויקרה יותר ממה שהרפובליקנים בקונגרס מעוניינים, כך שליו"ר הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, יש אינטרס ברור לסיים את העניין עוד לפני ה-20 בינואר.

מנהיגי הקונגרס, מקונל ופלוסי. בהרבה מובנים, השליטה בסנאט תכריע אם ביידן יצליח לבצע את השינויים החקיקתיים (צילום: Getty Images)

לעומת זאת, מה שכן ברור הוא שממשל ביידן מתכוון לשנות חלק גדול מחוקי המס שממשל טראמפ קידם ואישר, בייחוד הרפורמה במס החברות שעליה חתם הנשיא טראמפ ב-2017. אגב, על אף שמדובר באחד ההישגים החקיקתיים הגדולים של ממשל טראמפ, הרפורמה לא הייתה פופולרית בכלל בקרב האמריקאי הממוצע, ולכן גם בקמפיין של הנשיא בקושי דיברו עליה בחודשים האחרונים.

בממשל ביידן מתכוונים להפוך חלק גדול מהחוק הזה: מס החברות יעלה בחזרה מ-21% ל-28%, כמו גם לעלות מדרגת מס הכנסה למי שמרוויח יותר ממיליון דולר ל-39.6% (מ-37%).

עם זאת, חשוב להדגיש כי סוגיית השליטה בסנאט תכריע האם ביידן יוכל לבצע השינויים, שכן הרפובליקנים צפויים להתנגד אליהם בתוקף: "אם הדמוקרטים לא יחזרו לשלוט בסנאט, יהיה מאוד קשה לממשל החדש לאשר הצעת חוק כמו שביידן והאריס באמת רוצים", מסביר ג'ושוע בלנק, מרצה באוניברסיטת קליפורניה בארוויין.

נושא נוסף שממשל ביידן צפוי לבצע בו שינויים הוא מלחמת הסחר עם סין. מצד אחד, עשורים של סחר חופשי פגעו אנושות בתעשיית הייצור האמריקאית, שכן מרבית המפעלים (והמשרות) עברו למדינות זולות יותר כמו סין. אך מצד שני, מלחמת הסחר גם הסבה פגיעה קשה, בייחוד לחקלאים בארה"ב (וכתוצאה מכך הממשל הפדרלי נאלץ לפצות אותם במיליארדי דולרים).

איש לא צופה שמלחמת הסחר תסתיים בין לילה, גם לאחר כניסתו של ביידן לתפקיד, אך הנשיא הנבחר הבהיר שחלק משינויים המס שלו יכללו פגיעה כלכלית באותן חברות אמריקאיות שהעתיקו את פעילותן אל מחוץ למדינה. לא ברור אם זה יגיע כקנס כספי או כעלייה במסים נוספים, וגם פה הסוגיה תהיה תלויה באיזו מפלגה תשלוט בסנאט.

הנשיא היוצא טראמפ מסרב להכיר בתוצאות הבחירות

על אף שרבים מהפרטים הסופיים טרם סוכמו, אנחנו יודעים לומר שממשל ביידן מתכוון לבצע שינויים משמעותיים בחודשים הראשונים לכהונת הנשיא החדש. למרות זאת, כנראה שבחודשיים הקרובים ניאלץ להתעסק בעיקר בסירוב ההכרה בתוצאות והסערה המתחוללת כתוצאה מכך, מצד הנשיא היוצא טראמפ ותומכיו הרבים.