רבים סבורים שמטרתו של מועמד לנשיאות היא לקבל כמה שיותר קולות בבחירות, אך ההגעה ליעד הזה לאו דווקא סוללת את הדרך לבית הלבן. לאורך ההיסטורי האמריקאית, חמישה נשיאים הפסידו בבחירות על אף שזכו במרבית הקולות, לרבות שניים ב-20 השנים האחרונות (קלינטון קיבלה 3 מיליון קולות יותר מטראמפ ב-2016, אל גור קיבל כחצי מיליון קולות יותר מג'ורג' בוש הבן).
השנה, הסקרים הארציים מראים על יתרון בולט לג'ו ביידן - בעיקר בזכות המצביעים הדמוקרטים במדינות הגדולות כמו קליפורניה וניו יורק. אך הסקרים צמודים ביותר במרבית מדינות המפתח, כך שבהחלט תיתכן סיטואציה שבה ביידן יגרוף יותר קולות, אך הנשיא טראמפ יגיע ליעד הנכסף: 270 קולות אלקטורליים.
עבור הנשיא, אין ספק שפלורידה היא מדינת המפתח הקריטית ביותר. ללא ניצחון בה, הוא כנראה לא יוכל להגיע ל-270 קולות אלקטורליים. ביום חמישי האחרון טראמפ ביקר במדינה בפעם השלישית במהלך חודש אוקטובר - רמז לכך שגם אנשי הקמפיין של הנשיא מבינים עד כמה המדינה חיונית בדרך לקבלת קדנציה שניה.
טראמפ ביקר במחוז הילסבורו שבו נמצאת העיר טמפה. על אף שלא מדובר במעוז הדמוקרטים כמו מיאמי, קלינטון ניצחה שם ב-2016 בהפרש של כ-41 אלף קולות. השנה, הנשיא מקווה שהוא יוכל להפוך את המחוז לאדום, בייחוד לאור העובדה שהוא קיבל כ-60% מהקולות במחוזות הסמוכים.
חשוב להסביר שניצחון בפלורידה אינו בהכרח יוביל לניצחון רפובליקני בבחירות, והנשיא יצטרך לנצח בלפחות שתיים משלוש מדינות ה"חומה הכחולה" - פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן - שאותן הפך לאדומות לפני ארבע שנים. מבחינת הסקרים, נראה שהקרב הצמוד ביותר מבין שלוש המדינות הוא בפנסילבניה, ועל כן ניתן להבין מדוע הנשיא בחר לערוך במדינה 5 עצרות במהלך יום שבת.
אם מחוז הילסבורו הוא החשוב ביותר עבור הנשיא בפלורידה, המחוז המקביל בפנסילבניה הוא באקס - מצפון לפילדלפיה. במשך שנים רבות, תושבי המחוז בחרו ברפובליקנים, אך ב-2016 טראמפ הפסיד בו לקלינטון ב-2%. היות שמדובר בפער יחסית קטן, בדומה להילסבורו, טראמפ מקווה לנצח בו ובכך לקזז מעט מהניצחון הצפוי של ביידן בפילדלפיה.
תיתכן סיטואציה שבה טראמפ ינצח בפנסילבניה ופלורידה, אך יפסיד במדינות אחרות שבהן ניצח ב-2016, למשל ג'ורג'יה, צפון קרוליינה או מישיגן. כדי לזכות בקדנציה שניה במצב הזה, הוא יצטרך "להפוך" לפחות מדינה אחת שהצביעה לקלינטון לפני ארבע שנים, למשל מינסוטה או נבאדה.
המצב מעט שונה עבור סגן הנשיא לשעבר ביידן, לו מספר דרכים להגיע ל-270 קולות אלקטורליים. הדרך הקלה ומהירה ביותר היא להשיג "סוויפ" בשלוש מדינות ה"חומה הכחולה" (כאמור, פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן). למעשה, אם ינצח בשלוש המדינות הללו, ביחד עם כל המדינות שבהן קלינטון ניצחה ב-2016, הוא יגיע ל-279 קולות אלקטורליים.
אם בסופו של דבר הוא יפסיד בפנסילבניה (בין השלוש, זו המדינה הצמודה ביותר בסקרים) ו-20 הקולות יעברו לנשיא, הוא יוכל "להשלים" את ה-11 הקולות האלקטורליים אם יצליח לנצח באחת המדינות המתנדנדות שבהן טראמפ ניצח ב-2016 - לדוגמה צפון קרוליינה (15 ק"א) ואריזונה (11 ק"א).
באריזונה המצב מעניין ביותר, שכן המועמד הדמוקרטי לסנאט, מארק קלי, מוביל בסקרים. אך לא ברור עד כמה זה יתורגם לתמיכה בביידן, שכן הפעם האחרונה שאריזונה בחרה בדמוקרט לנשיאות הייתה ב-1996 (ביל קלינטון). לעומת זאת, צפון קרוליינה עשויה להתברר כמדינה קלה יותר לניצחון.
ב-2008, ברק אובמה הפך לדמוקרט הראשון שמנצח בה מזה 32 שנה. אך מצד שני, ב-2012 (מיט רומני) וב-2016 (טראמפ) הרפובליקנים חזרו לשלוט בה, אם כי בהפרשים קטנים ביותר.
עבור שני המועמדים, ההפתעה הגדולה ביותר תהיה אם יצליחו לנצח במדינה בלתי צפויה (ביידן באריזונה, טראמפ בנבאדה). ובמירוץ כה צמוד, גם המדינות הקטנות ביותר עשויות להכריע את זהות הנשיא הבא.