עימות הסגנים: פנס -"להאשים נשיא עם בת ונכדים יהודים באנטישמיות ובגזענות?", האריס שברה שיא היסטורי בכמות שקריה
האריס הפכה את ההשמצות לטקטיקה, פנס התנהל בצורה מכובדת. בפועל לא היה מנצח ברור, למרות שסגן הנשיא הצליח לשמור על קור רוח וקו מאוזן וממלכתי במהלך כל שלבי העימות
10.07.2020 20:34
יאיר קליינבאום
הפעם לא קיבלנו קרב אגרופים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
היה זה אחד העימותים המאוזנים ביותר שנראו כאן בשנים האחרונות לפחות בכל הנוגע לעבודה של מנחת העימות סוזן פייג' (USA Today) שהעבירה שעה וחצי בצורה מאוזנת להפליא.
סגן הנשיא פנס התנהל לאורך העימות בצורה מתונה ומכובדת, וכך גם עשתה הסנאטורית האריס למרות שהרבתה לתקוף אישית את נשיא ארה"ב ולהאשימו כמובן איך לא... בגזענות וב"דאגה אך ורק לעצמו".
עם זאת, לדאבוננו הרב נאלצנו גם לשמוע את צמד עלילות דם נושנות ומוכרות לפיהן הנשיא כינה חיילים מתים "לוזרים ופראיירים" וכי הוא "סירב לגנות את אנשי העליונות הלבנה" - עוד על שקרי האריס שלוו בהבעות פנים קיצוניות בהמשך.
ברוב השיבו השניים לשאלות בצורה עקיפה וביקשו בעיקר לדובב מסרים ידועים.
להאריס עצמה לא היה מסר אחיד או ברור ברמת המדיניות, ונראו רק הבלחות של אי אלו אמות מידה שניתן לכנות כמשנה פוליטית סדורה. ובכל זאת הצליחה נציגת קליפורניה בסנאט לשמר על פוזיציה באמצעות מילים גדולות שתובלו בדבריה באופן תכוף - עם זאת יש לציין, כי המנחה עצמה מיעטה אם בכלל להתערב בדברי המועמדים - מה שאיפשר גם לפנס את פריבילגיית השימוש במילים רמות - פריבילגיה הכה אהובה כידוע על נבחרי ציבור מקדמת דנא.
ובתוך כך, פנס שגם כן לא העמיק בפרטים ביקש לסמוך ידו על נשיא ארה"ב, ועל ההנהגה הבוטחת המובילה את ארה"ב קדימה מהמשבר הנתון כדבריו - והאריס ביקשה אף היא פעם אחר פעם לדובב את ביידן אך בעיקר תוך ניסיון לספר סיפורים על אישיותו ועל הישגיו לכאורה.
ברוב המקרים (למרות שחרגו ממסגרת הזמן) השניים נמנעו מלהפריע לדברי השני ומלבד שני רגעים בודדים שבו פייג' איפשרה חילופי דברים ישירים ביין המתמודדים עצמם, הרי שאלה לא ניהלו דיסקורס, ברגעים ששיח אכן התאפשר עליונותו של פנס הייתה ברורה.
ובתוך כך למרות שפנס היה מאוד שקול וענייני, הוא כן התקשה לייצר דרמה באותה רמה שהאריס הצליחה עם הבעות פנים קיצוניות ביותר בהם נעזרה לא אחת כדי להובילה בתהלך סיום משפטיה. במידה רבה האופן בו היא נראתה נינוחה ביותר היה בתחילת כל שאלה שלפחות את הדקה הראשונה שבהן היא הקדישה למתקפה על הנשיא טראמפ ועל מדיניותו.
בפועל האריס הקדישה את הדקה הראשונה של כמעט כל שאלה למתקפה ישירה על נשיא ארה"ב, את 20 השניות העוקבות לדבר על המשבר בו אמריקה נתונה בסוגיה המדוברת, ואת יתר הזמן להפחת תקווה באמצעות הרעפת מסרים חיוביים על ג'ו ביידן ועל עצמה.
מבחינת Fact Checking אין ספק כי קמלה האריס שברה היום שיא אמריקני של כל הזמנים בכמות השקרים שסיפרה במהלך עימות נשיאותי בודד.
לא הייתה פעם אחת שבה המתקפה נגד טראמפ לא הובילה למסכת שקרים (שמיד נפרטה).
בראשית העימות נראה היה כי מייק פנס הולך לעמוד מול ערב קשה במיוחד. השאלות הראשונות של פייג' היו נוקבות ביותר ועסקו בטיפול בנגיף הקורונה.
בתשובותיו, סימן פנס את הקו קר-הרוח שהוא עתיד לאמץ לאורך העימות כולו. הוא ביקש להציג קו ממלכתי תוך סיפוק ציטוט בלתי נשכח לגבי סין בכל הנוגע לנגיף אשר "תישא באחריות על מה שעוללה לעם האמריקני" - ולמרות שמיד כובד המשקל של המצב הבריאותי הוטל על כתפיו של פנס הוא התמודד היטב עם הסיטואציה הראשונית ונדמה כי בתשובתיו היה מודה למשקל ההיסטורי המונח על כתפי הממשל, תוך שהוא לא מבקש לתרץ כישלונות נקודתיים.
העימות עצמו התחלק לתשעה חלקים שעסקו בנושאים העיקריים על סדר היום האמריקני.
נגיף הקורונה, יחסי הגזע בארה"ב, המצב הכלכלי, פיתוח חיסון לקורונה, מצבה האסטרטגי של ארה"ב בזירה העולמית, מצב ביטוחי הבריאות בארה"ב, בית המשפט העליון, מעבר חלק של השלטון בתום הבחירות, וכמובן (בכל זאת ארה"ב) הפלות.
האריס חייכה רבות למצלמה, וביקשה לדבר אל הרגש של אמריקנים בני מיעוטים, וליברלים לבנים 'שונאי טראמפ' (Never Trumpers).
בקורונה האשימה את ממשל טראמפ על שזלזל בנגיף (למרות שהממשל הורה על איסור נסיעה לסין אף שביידן התנגד לו) בעוד פנס דיבר על הנגיף כאתגר "שנעבור יחד כאמריקנים" תוך שהוא מונה שורת צעדים שביצע הנשיא כדי לטפל במגיפה.
בסיום דבריו אף טען כי התכנית של קמפיין ביידן לטיפול בנגיף הועתקה מזו של המפלגה הרפובליקנית.
אך התופעה הבולטת ביותר במהלך העימות (והבלתי נסבלת בכנות) הייתה כמות השקרים שסיפרה האריס לאוזניי האמריקנים שכנראה כבר פיתחו חסינות לכך.
היא שיקרה לגבי עמדתה ביחס לגרין ניו-דיל (שחתמה עליו ועתה החליטה להכחיש זאת), שיקרה לגבי עמדת קמפיין ביידן ביחס לקידוחי נפט, היא שיקרה בנוגע להבטחת הקמפיין להעלות מיסים (ביידן הודה כי יעלה בעימות בשבוע שעבר) והיא גם שיקרה לגבי היותה אישה בעלת אמונות דתיות (אין לכך שום יסוד, סימוכין, או תיעוד - אולי בעלה היהודי יודע על משהו שאיננו מודעים לו).
במקביל סירבה האריס להתייחס לשאלת המפתח לגבי מילוי אפשרי של בית המשפט במועמדים דמוקרטים.
כשנידון הרקורד שלה כתובעת הראשית בקליפורניה (שכלל עלייה דרסטית במעצר של בני מיעוטים) דבר שפנס ציין – היא דחתה זאת מכל וכל ואמרה כי "לא תקבל הרצאה מסגן הנשיא לגבי עבודתה במערכת הצדק".
האריס ביקשה להדגיש את היותה המועמדת כהת העור הראשונה בהיסטוריה, ופנס שנראה נעים הליכות לאורך רוב העימות אף בירך אותה על כך.
לגבי השקרים שסיפרה על נשיא ארה"ב, הרי שאלה היו רבים מספור - ברוב המקרים דובר בהאשמות חסרות בסיס, אך אני חושב שאתם יכולים לחשוב בעצמכם כי השניים המרכזיות היו עלילת שארלוטסוויל שהוצאה מהקשרה (שוב), והטענה שכינה חיילים מתים "לוזרים ופראיירים" - אליה הגיב פנס (בעצמו ותיק צבא) בפאתוס מרשים למדי.
סגן הנשיא פחות עסק בהתקפת יריבתו ויותר בהבלטת הישגי הממשל הנוכחי.
הוא פירט את מאבקם להבראת הכלכלה האמריקנית, את המאבק להשגת החיסון הקורונה, את הניסיון לחזק את כלכלת הייצור האמריקנית באמצעות הסכמי הסחר הבינלאומיים, את המאמץ לחזק את מעמדם של בני המיעוטים באמריקה של טרמאפ, ואת עוצמתה המדינית-צבאית של ארה"ב בזירה העולמית - בעיקר פנס ביקש להפיח רוח אופטימיזם-פטריוטי בלב האמריקני – תוך שהוא מרבה וחוזר על הביטוי "העם האמריקני".
סוזן פייג', עיתונאית ה-USA Today שניהלה את העימות שמרה על אובייקטיביות רבה בהרבה מכריס וואלאס, למרות שיש שיאמרו שבשאלות שפתחו את העימות, ייתכן והייתה הטיה קלה ביותר לטובת האריס.
פנס ציין לא אחת לאחר שהאריס אמרה את דבריה כי "את רשאית לדעות משלך, אך לא לעובדות משלך", ובעוד האריס כאמור ביקשה לייצר טקטיקה של דיבור אל הלב הרגיש של אמריקנים הרואים בטראמפ אדם רע, ובאמריקה שתחתיו ככשל מוסרי - היא לא הצליחה להותיר בבוחר בעל הבינה שום "בשר".
עיקר דבריה היו על ה-"לא", באופן לא מפתיע השקרים והאשמות כלפי טראמפ חרגו מהרובד האישי, ונגעו גם בנתונים כלכליים.
כגון הצהרה בה נאמר כי תחת ממשל טראמפ ארה"ב הפסידה 300,000 משרות ייצור, או הטענה שארה"ב הפסידה את מלחמת הסחר עם סין.
טענות מוזרות אחרות היו כי ארה"ב זנחה את בעלות בריתה מסביב לעולם, טענה בעייתית לאור התהדקות החזית האמריקנית באיזור האסיה-פאסיפי, חיזוק ברית נאט"ו, ועיגון הציר הסוני-ישראלי במזרח התיכון.
פנס הזכיר את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, ומיאן לתקוף את ביידן והאריס בנושאים אישיים.
האריס מצידה טענה כי הנשיא טראמפ סירב לגנות עליונות לבנה, וכי ''הוא בצד של הגזענים'', וכי אמריקה ראויה "למנהיג טוב יותר" תוך שהיא מיישירה מבט למצלמה באופן דרמטי, בפועל פנס ביקש להפריך את טענתה על היותו תומך אנטישמיות וגזענות כשאמר כי "לנשיא יש בת יהודייה, חתן יהודי, ונכדים יהודיים".
במידה רבה, רגע מכריע שייזכר לחובתה של האריס היה התעלמותה משאלת המפתח לגבי מילוי בית המשפט העליון במועמדים דמוקרטים במידה ותיבחר.
מבחינת תוכן אין ספק כי היה כאן מועמד שביקש לדבר בעיקר על מדיניות ורגש פטריוטי, ומועמדת אחרת שביקשה לדבר אל רגשות של סלידה כלפי נשיא ארה"ב, ו"אהבה וחמלה" אמורפיים במטרה לזכות באמפתיה אלקטורלית.
אף בשאלת הסיום שהוקראה על ידי תלמידת כיתה ח' מיוטה שדיברה על כך שהיא רואה פוליטיקאים דמוקרטים ורפובליקנים תוקפים אחד את השני בלי הפסקה, פנס ביקש לדבר על מסר של פיוס וחיבה למרות חילוקי דעות בנושאי מדיניות - האריס ניצלה את ההזדמנות לקרוא להצבעה עבור הקמפיין שלה.
נחכה ל-15 באוקטובר.
לתגובות: Yairkleinbaum@gmail.com
או בTwitter
העימות המלא
