צפו: האם באמת ישנו איום תורכי על ישראל? או שמא אנקרה בדרך להפוך לשותפה אסטרטגית סמויה של מדינת ישראל?

היברו-ניוז מארח את 'שומר סף' המפגיש השבוע צמד חוקרי אסרטגיה ומדיניות חוץ הדנים בתפוח האדמה הלוהט במזרח התיכון - התעצמות תורכיה ככוח אזורי.

הדיון בין פרופ' דן שיפטן מומחה לנושאי אסטרטגיה והעולם הערבי מהאוניברסיטת חיפה, ומאידך מייק דוראן ממכון הדסון האמריקני ולשעבר יועץ בכיר לממשל בוש הבן - הנחשב לאחד המוחות היצירתיים בכל הנוגע למדיניות החוץ, הוא קצבי, מרתק, ואינפורמטיבי.

אך זהו גם דיון בין השקפות סותרות.

על פי דוראן, לישראל ולארה"ב יש אינטרס לשתף פעולה עם אנקרה משום שהתורכים נמצאים במסלול התנגשות בלתי-נמנע עם רוסיה ואיראן במאבק על הגמוניה אזורית בצפון המזרח התיכון, בסוריה ובאזרבייז'ן , ולכן ברור כי "האינטרסים של טורקיה וישראל זהים כנגד איראן ורוסיה".

מאידך , על פי דן שיפטן המבטא עמדה ישראלית 'מסורתית' ארדואן מהווה גורם מערער-יציבות במזרח התיכון המסוכן לישראל, ירדן, מצרים, ובאופן כללי ליציבות האזורית שכן אם לצטט את שיפטן "בכל מקום שאנו פוגשים בארדואן הוא מתנהל כאויב".

במקביל, השניים דנים במצב החמור המתפתח בגבול ארמניה אזרבייז'אן.

צפו בשידור המלא: שומר הסף #45

כזכור, אנו עקבנו מקרוב אחר ההתפתחויות האחרונות בזירה התורכית, ובעיקר אחר המאמצים התורכים להבליט את נוכחותם בזירת הים התיכון ובלוב.

לעניות דעתנו, הן שיפטן והן דוראן צודקים אם כי ישימות מסקנותיהם שונה בטווחי הזמן.

בטווח הקצר טורקיה מצויה במאבק הגמוני כנגד איראן ורוסיה במרכז אסיה ובצפון-מערב המזרח התיכון/מזרח הים התיכון בו היא מנסה במקביל לדחוק גורמים חזקים אחרים (כמצרים, וכישראל). אך זהו לא המאבק היחיד, שכן התורכים מצויים במאבק ב-2 חזיתות. נכון לעתה עיקר המשאבים מופנים לטיפול בחזית הרוסית/איראנית, והטיפול הישיר בחזית שלנו ידחה לשלב מאוחר יותר - כשבינתיים ישנו ניסיון ליצר חוסר יציבות בחזית שלנו בשל חוסר היכולת להפנות משאבים לצמד הזירות בו-זמנית.

לכן בטווח הארוך תורכיה אכן מהווה איום לישראל ולאזור כולו גם אם עתה היא מנסה לדחוק את איראן, ולערער אחר השליטה הרוסית באזור. 

שיפטן צודק ב-Long Run, דוראן ב-Short Run, אך כאן נשאלת השאלה - מדוע שנלך טקטית עם המלצות דוראן אם ידוע כי בטווח הארוך אנקרה בו תבוא גם לפתח דלתנו?