סירוב לצאת מהבית הלבן, רובי סער ברחובות, ותקדים חוקתי: אלו התרחישים ליום שאחרי הבחירות הגורליות בתולדות ארה"ב

לקראת הבחירות הקרבות בנובמבר, לקחנו על עצמנו במערכת היברו ניוז את המשימה כפוית הטובה לנתח את התרחישים השונים לקראת יום הבחירות, על זוויותיהם השונות, ולצייר את מידת הסבירות של כל תרחיש ואיך תתנהל אמריקה במידה ויתקיימו שרשרת אירועים מסויימת.

מערכת הבחירות הקרובה הולכת ומסתמנת כשנויה ביותר במחלוקת במאה השנים האחרונות.

מחלוקת דומה לזו שיש עתה ניתן לראות רק בבחירות 1876, מאה שנה לאחר היווסדה של ארצות הברית ועשור לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, בנסיבות שקשה מאוד להשוות לאלה של היום. 

בבחירות אלה חלקו הדמוקרטים על תוצאות הבחירות, אך התפשרו לבסוף והסכימו לכהונתו של נשיא רפובליקן אך ורק לאחר שחילצו מהצד השני ויתור פוליטי במשקל כבד מאוד - סיום הממשל הצבאי ששרר לאחר מלחמת האזרחים על מדינות הקונפדרציה לשעבר בדרום. 

אז כהיום, חלוקה ארה"ב כמעט במדויק לשתי מחציות מנוגדות זו לזו, ובין אם ינצח דונאלד טראמפ או יריבו ג'ו ביידן, אנו צופים כי ימשיכו המהומות וההפגנות לאחר הבחירות, אך בעוד שכיום אנו רואים את נפח המהומות בערים שמייצר המחנה המתנגד לנשיא המכהן, עולה החשש מפני הלא נודע, לאמור, מידת התנגדות שיביעו תומכיו השרופים של הנשיא הנוכחי, במידה ויפסיד בבחירות.

מחנהו ידוע בהיותו תומך בזכות לשאת נשק, וידוע גם שהוא מממש זכות זו באדיקות, מה שמוביל את הדמוקרטים לפזר רמיזות שאלה יחלו להתנגד בנשק חם ובמעשים חמורים ביותר במידה וירד טראמפ מכס הנשיאות. ובמיוחד שבמחנה הנשיא נפוצות, וכנראה בצדק טענות על כך שהבחירות הקרובות הולכות להיות רוויות בעיות שישימו את טוהרן בספק.

תרחיש עסקים כרגיל

במדינות המפתח, הקובעות לעיתים קרובות את זהותו של הנשיא הבא, סקרים רבים מנבאים ניצחון בהפרש דק לביידן או שוויון, אותם סקרים ניבאו בבחירות 2016 ניצחון בהפרש גדול למועמדת הילארי קלינטון, מה שלשמחתם של חלק ולצערם של אחרים, מגדיל את הסבירות להיבחרו של טראמפ לכהונה נוספת. זאת במיוחד לאור היותו של ביידן מועמד חיוור שכשירותו מוטלת בספק, המנהל קמפיין חיוור לא פחות, ולאחר שהפריימריז בתוך המפלגה הדמוקרטית הובילו לניכור עמוק כלפי ביידן, המייצג את השמאל המתון יחסית, ואשר השמאל האמריקאי העמוק שעמד מאחורי המועמדים ברני סנדרס וטולסי גאבארד סולד ממנו.

אכן, אותו חלק מהמצביעים שעומד מאחורי המהומות בערים כחולות-העד הנשלטות ע"י המפלגה הדמוקרטית זה עשורים ברציפות לא בטוח שיצביע לביידן ביום פקודה, ויתכן מאוד כי ישאר בבית, בעוד הניכור שהוא חש מאמריקה כרעיון הולך ומתחדד. אלה ימשיכו לפרוע בעוד טראמפ יצעד כל הדרך לכהונה שנייה, דרך אותה הלך מאז נבחר ובה לא הפסיק לנאום ולבקר את בוחריו בעצרות שערך בערים שונות לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית, תוך שהוא מדגיש את רמת האנרגיה הגבוהה שלו למול יריבו המצטייר כחלוש וכמי שסימני זיקנתו ניכרים בו עד מאוד.

גורם שהשפעתו בלתי ניתנת לכימות נכון לעת הזו הוא

עניין ההצבעות בדואר בעת המגפה המתחוללת במדינה, שייתכן שיובא לפתחו של בית המשפט העליון, שיאלץ לקבוע אם אמנם היו הבחירות כשרות, שכן ההצבעות בדואר יהיו נתונות בסבירות גבוהה למחלוקת אודות תקפותן.

לאחר היבחרו בשנית, צפויות להמשיך ההתנכלויות אל טראמפ מצד קהילת המודיעין (ע"ע חקירת מולר על שיתוף הפעולה עם רוסיה), העיתונות האמריקאית, הציבור הדמוקרטי ונבחריו.

תרחיש טרמאפ מפסיד ומפנה את כסאו

בתרחיש הפוך, שבו מפסיד טראמפ ומפנה את כסאו בשלום, נראה את בסיס תומכיו של הנשיא מפגין את אבלו ברחובות, והמשך המצב תלוי לחלוטין באופן בו יקבל טראמפ את ההפסד, אנו צופים שבתרחיש כזה, על מנת שלא לגרור את ארה"ב למהומות בקנה מידה נרחב ואף מלחמת אזרחים, יבחר טראמפ לקבל את ההפסד בכבוד על אף שאולי ירמוז שהבחירות הכילו, בלשון המעטה (והרי הנשיא אינו ידוע בשימוש בלשון המעטה), אי סדרים.

אנו צופים שבמקרה שכזה, למרות האבל יבחרו רוב תומכיו של הנשיא לקבל את תוצאות הבחירות, ואף שייתכנו בהחלט תקריות אלימות נוכח השמחה-רבתי שיפגינו הדמוקרטים המנצחים במקרה זה, תמנע מלחמת אזרחים לשמה.

הלא נודע - טראמפ מפסיד ומסרב לפנות את כסאו

התרחיש הנ"ל מהווה תקדים מוחלט בהיסטוריה האמריקאית שכן אף נשיא לא סירב לפנות את כסאו לאחר שהפסיד בבחירות או לאחר שמילא את מכסת כהונותיו.

הנשיא צפוי לטעון שעקב המגפה לא ניתן היה לערוך את הבחירות כסדרן, ובמיוחד לא דרך ההצבעות בדואר לכל דחפין, שהזיופים ואי הסדרים בה מתגלים חדשות

לבקרים.

או אז יתחלק לא רק הציבור בין תומכיו ומתנגדיו של הנשיא טראמפ, אלא המוסדות עצמם.

שוו בנפשכם קצין בכיר בצבא או בעל תפקיד בכיר בקהילת המודיעין, או שופט בכיר שנוטה לפה או לשם, שרק חושבים בציבור לגביו שהוא נוטה לאיזשהו צד, איזה פתרון יכול לבוא לתסבוכת שכזו? במקרה כזה נחזה בסבירות גבוהה בהידרדרותה של הפוליטיקה האמריקאית ואולי לא רק הפוליטיקה, למחוזות השמורים בימים כתיקונם לרפובליקות בננות דרום אמריקאיות או פוסט סובייטיות. הצבא ימשוך לכאן, קהילת המודיעין לשם, מערכת המשפט על מורכבויותיה לאיזשהו כיוון נוסף, במאבק בו רק הכוח מדבר. ובסופו של יום יש גם את אותו ציבור גדול תומך טראמפ ונושא הנשק, הן בקרב הדרגות הנמוכות בצבא, הן יוצאי צבא, והן אזרחים פשוטים נושאי הנשק, שמידת נחישותם בהגנה על הנשיא המסרב היא שתקבע את גורלו, תרחיש שכזה יהווה קטסטרופה מוחלטת גם אם יביא בסופו של יום לתוצאה צודקת, היות שיגרום לפגיעה חריפה במיוחד וחסרת תקדים במוסדות הרפובליקנים של הדמוקרטיה הותיקה בעולם.