ההוגה הישראלי שמסעיר את עולם המדע קובע: "מלחמות סקס מביאות לקריסת המערב"

 

אנו חיים בתקופה בהיסטוריה בה התעצמות מלחמות מגדריות, גזע ודת מובילות למחלוקות פוליטיות על לאומיות לעומת גלובליזם אשר מאיימות על חירות המערב עם חזרה לשבטיות פרימיטיבית.

לכל צד בסכסוך, משמרנים וליברטריאנים בימין, לליברלים משמאל, יש אידיאלים נעלים וחזון משלו ל"טוב החברתי" והמבנה המתאים למוסדות התרבותיים, החברתיים והפוליטיים שלנו, לפי אמת מידה מוסרית והשקפה אתית. הפסיכולוג של המוסר, ג'ונתן היידט מכנה זאת כ"מוסר מקשר הגורם לעיוורון", כאשר לפי גישתו המוסר מחבר אותנו יחד לקבוצות חברתיות ומעוור אותנו מהערכת הערכים המוסריים המנחים את הצד ההפוך.

 

גם מצד ימין וגם משמאל אנו נוטים לחשוב על עצמנו כיצורים רציונליים ומוסריים, המונעים על ידי מערכות אידיאולוגיות נרחבות המושרשות עמוק במסורות המוערכות המשותפות שלנו, ההיסטוריה והפילוסופיה. עם זאת, בשנים האחרונות, עם עליית מדעי המוח והבנה משופרת בהרבה של האופן שבו הורמונים מעצבים את מוחנו, מתגלה סינתזה מדעית חדשה וחושפת את הגורמים הפסיכולוגיים הביולוגיים והפרוידיאניים המעצבים את מוחנו, מסגרים את המטריצות המוסריות הפועלות ככוח מניע סודי מאחורי השינוי החברתי והתרבותי שלנו, או האבולוציה החברתית-תרבותית.

 

 

הפרופסור לפסיכולוגיה, ג'ורדן פיטרסון, דן בהיררכיות הדומיננטיות האנושיות וכיצד הן מעצבות את האידיאולוגיות שלנו בתיאוריית הארכיטיפים שלו, רעיון תת-מודע המועבר בירושה תרבותית-קולקטיבית, כדימוי שנמצא באופן אוניברסאלי בחברה ומשפיע על כל חבריה כבודדים, על-פי הפסיכולוגיה היונגיאנית.

 

אלמנטים ארכיטיפים או מיתיים אלו מעצבים באופן לא מודע את הלך הרוח של כל אחד מחברי הקבוצה שלנו. לדוגמא, האידיאל של אלוהים האב כפטריארך האולטימטיבי, המטפל בילדיו - האנושות - בפילוסופיה של התורה, הכתב העברי הקדום, מרמז שזו נקודת השיא של הטסטוסטרון בהתפתחותה של התרבות היהודית-נוצרית המערבית שלנו. באופן דומה, קמיל פגליה, היסטוריוניות של האומנות, המגדירה את עצמה גם כלסבית, ופמיניסטית של שנות ה-60', לוכדת את מהות המין בבניית האישיות דרך ההיסטוריה האנושית ביצירת המופת שלה, Sexual Personae:

"סקס הוא נקודת המגע בין האדם לטבע, שם מוסר וכוונות טובות נופלים לדחפים פרימיטיביים. אני קורא לזה צומת".

 

"היהדות, כת ההורים של הנצרות, היא החזקה ביותר בהפגנות נגד הטבע. הברית הישנה טוענת שאלוהים עשה טבע וכי ההתמיינות לאובייקטים ומגדר הייתה לאחר מעשה גבריותו".

 

התנועה הטרנסג'נדרית היא רק סימפטום אחד למגמה דורית של ירידת טסטוסטרון המביאה לנפילה של בידול מגדרי. בספרי האחרון, השערת הטסטוסטרון, אני מציע כי לתרבויות אנושיות מחזורי חיים שנשלטים ומווסתים על ידי הורמוני גדילה, בעיקר טסטוסטרון.

 

במצב "ברירת המחדל" הביולוגי של תרבותנו האנושית, כולנו נולדות נקבות; שחרור ההורמון טסטוסטרון ברחם הוא הקובע את מין הילד, בין אם הוא יקבל מאפיינים גבריים או יישאר נשי. לאור ראשוניותו בהתפתחות האנושית, הטסטוסטרון למעשה מניע את ההתארגנות המינית של התרבות שלנו ואפילו את הרעיונות והארגון החברתי שלנו.

 

זהו הורמון דומיננטיות המעצב את היררכיות הדומיננטיות החברתיות שלנו באחד משני כיוונים כלליים: תרבות פטריארכלית, אינדיבידואליסטית, המבוססת על ערכי משפחה, עצמאות ואחריות אישית ומובלת על ידי חזון תחרותי, גברי, לטובת "הטוב החברתי", או צורה פמיניסטית, סוציאליסטית של פטרנליזם ממשלתי גדול בחברה טרנסג'נדרית, שוויונית וקולקטיביסטית.

 

תסמין נוסף להתמוטטות הטסטוסטרון הוא נפילת הדומיננטיות הגברית המערבית וההגמוניה המערבית בסדר העולמי של העמים, עליו דן הסופר הווארד בלום בספרו "עקרון לוציפר". הברברים, בצורת דת האסלאם של מהתקופה האפילה של חשכת ימי הביניים, עומדים בשער כשהמערב הופך להיות נשלט, חלש ואימפוטנט. ככל שהדומיננטיות הגברית המערבית קורסת, ומכיוון שהטבע אינו קיים בוואקום, פמיניסטיות וסוציאליסטיות מחבקות תנוחת כניעה, ומזמינות את הג'יהאדיסטים האיסלאמיים לכבוש ולאנוס את התרבות שלנו לכניעה.

 

ביחס לאופן שבו הטסטוסטרון מעצב את מוחנו, פרופסור לפסיכופתולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קיימברידג ', סימון ברון-כהן, ניסח את התיאוריה האמפטית-סיסטמתית (E – S), ומסווגת אנשים בשני ממדים מנוגדים: אמפתיזציה (E) מול חשיבה שיטתית (S). לדברי ברון-כהן, תיאוריה זו היא מנבא טוב יותר למי שבחר במקצועות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) מאשר מגדר בלבד. התיאוריה התפתחה עוד יותר לתיאוריית המוח הגברי הקיצוני (EMB), המסבירה אוטיזם ותסמונת אספרגר כקשורה לאמפתיה נמוכה ולעודד חשיבה שיטתית עם דגש על ראציונליות.

 

 

 

 

במוח הדופמינרגי, חוקר מדעי המוח, פרד ה. פביק, כותב על מאפייני האישיות של המוח הגברי שהוביל לפילוסופיה ההיפר-גברית של התנ"ך, בו מצווה האדם להיות פורה, ולהתרבות ולשלוט בטבע, "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ'." (בראשית א, כח):

 

6.1 המעבר לחברה הדופמינרגית: (בערך 1,500 לפני הספירה)

הטרנספורמציה הדרמטית של הקיום האנושי לכדי הרבה יותר תחרותי, לא שיוויוני, וטכנולוגי ללא רחמים, כונתה על ידי טיילור 2005 "הנפילה", והיא עשויה להיות הבסיס לסיפור המקראי של אדם וחוה.

 

זה קשור גם לשינוי גדול בתודעה האנושית. בני אדם שלפני עידן זה ראו עצמם מוקפים ונשלטים על ידי אלים שונים; אכן, מה שנחשב כיום לתסמינים פתולוגיים כמו הזיות ואשליות של שליטה (תסמונת "שליטת הזרים") עשוי היה להיות נפוץ למדי ונסבל במהלך תקופה זו.

 

התודעה החדשה, עם זאת, הציבה את בני האדם כסוכנים עצמאיים, בעלי מודעות עצמית ושליטה פנימית, והאלים שהם האמינו פעם בהם, אך שלא הצליחו למנוע כמה מאות שנים של אסונות טבע הפכו למרוחקים יותר ופחות מעורבים בשליטה במחשבותיהם ובמעשיהם. תיאורטיקנים רבים טענו כי עידן זה מייצג את תחילתה של דומיננטיות של צד מוח-שמאל המאופיין במחשבות פנימיות, פיצוץ אגו, תוקפנות גברית, עולמות אחרים, נקודת מבט זמנית ליניארית ומערכת מחשבה טכנולוגית.

 

זה בהחלט נכון שתכונות אלה אופייניות יותר לחצי המוח השמאלי, אך אין שום עדות ממשית לכך שהשטף האנטומי או התפקודי שלנו השתנה במהלך תקופה זו. במקום זאת, מה שהתרחש היה עלייה דרמטית במוח הדופמינרגי, המתאפיין בקוגניציה המתקדמת שלו, הדחף התחרותי, הסגנון הגברי, ההתמקדות ביעדים ובמרחב רחוקים (עתידיים) ובשליטה על הטבע ואחרים ("הרחקת סוכן"), הכל על חשבון אמפתיה כלפי אחרים ושמירה על העצמי הרגשי.

 

 

אבי הסוציוביולוגיה, הסינתזה של ביולוגיה והתנהגות חברתית, הביולוג מהרווארד, אדווארד וילסון, השווה בין בני אדם למינים אחרים של בעלי חיים כדי להבין כיצד גורמים ביולוגיים, בעיקר כיצד אסטרטגיות רבייה מינית, מעצבות את הארגון החברתי שלנו. ווילסון אמר בהתייחס למין החברתי של נמלים: "קארל מרקס צדק, הסוציאליזם עובד; זה פשוט שהיה לו המין הלא נכון."

 

נמלים הן אחד המינים המועטים החברתיים הקיימים שחיים בארגון חברתי הדומה לקומוניזם, בגלל המבנה הביולוגי שלהן, התלות החברתית המאפיינת את אופן הרבייה שלהן. בקן הנמלים הפועלות הן סטריליות ולכן נדרשת המלכה לפוריות רבה בכדי לשחזר ולשמור על מושבה. המלכה מזדווגת פעם אחת עם זכר, שנפטר זמן קצר לאחר מילוי חלקו המיני, ואז היא בונה קן כדי להפרות ולגדל את ביציה. הנמלים הפועלות נאלצות לחיות בחברה ריכוזית בה הן משרתות את תפקודי הרבייה שמוקצה למלכתם.

 

 

זה מצביע על כך שהארגון המיני של החברה קובע את הארגון החברתי שלה ואת חלוקת העבודה, על פי אסטרטגיית הרבייה המותאמת שלו, שנבחרה באבולוציה של המין. בניגוד לנמלים, שכולן חברות נשיות (אוטופיה פמיניסטית), בחברות אנושיות, הזכרים ממלאים תפקיד דומיננטי ופעיל בקשירת זוגיות עם נקבות כדי ליצור את המבנה המשפחתי ולגדל את הילדים לדור הבא. לגברים יש גם את המאפיינים הגבריים, שנועדו להגן ולספק עבור נשותיהם וילדיהם. בניגוד לנמלים הנקבות המשועבדות לקן, לבני אדם עצמאות רבייה להוליד את צאצאיהם ללא צורך ב"מלכה". יתרה מזאת, בני אדם נהנים מרמה גבוהה יותר של כושר דרוויניסטי כאשר הם מחפשים את האינטרס העצמי שלהם, דואגים למשפחותיהם ומשתפים פעולה בשלווה עם חברים אחרים בחברה שלהם לתועלת הדדית - במיוחד תחת השיטה הקפיטליסטית המקדמת את זכויות הפרט.