
על פי מסמכי השינוע שנבדקו, טיסה 90 של יונייטד, שיצאה מנמל התעופה ניוארק ליברטי לנתב"ג יום לאחר חידוש הקו, תוכננה לשאת חמישה משלוחים של ציוד צבאי. אחד מהם יועד לחטיבת האלקטרו־אופטיקה של אלביט ברחובות, אחר לאלביט מערכות יבשה ברמת השרון, ושלושה נוספים למתקן החברה בכרמיאל.
לפחות אחד המשלוחים שנשלחו לכרמיאל סומן כמשלוח במסגרת תוכנית המכירות הצבאיות למדינות זרות של הממשל האמריקני — המנגנון שבאמצעותו ארצות הברית מוכרת ומעבירה אמצעי לחימה וציוד ביטחוני למדינות בעלות בריתה. כלומר, לפחות במקרה הזה לא מדובר במטען מסתורי או בהעברה חשאית, אלא בחלק ממערכת רשמית וחוקית של שיתוף פעולה ביטחוני בין ארצות הברית לישראל.

החוקרים בחנו לעומק מדגם של 546 משלוחים. לטענתם, 131 מהם כללו רכיבים הקשורים למטוסי החמקן אף־35 מתוצרת לוקהיד מרטין, 28 כללו חלקים לטנקים ולכלי רכב משוריינים, 67 הכילו רכיבים למטוסים אחרים ויותר ממאה כללו ציוד תקשורת, מחברים ורכיבים למערכות תצוגה המותקנות בקסדות טייסים. החוקרים מדגישים כי מדובר במדגם בלבד מתוך מאגר הנתונים שאספו.
אלא שהמספרים שמציג הדו"ח רחבים בהרבה מחמשת המשלוחים שנמצאו בטיסה אחת. ארבעה ארגונים פרו־פלסטיניים שחקרו את הנושא טוענים כי זיהו 2,761 משלוחים צבאיים שהועברו באמצעות 160 טיסות נוסעים אזרחיות בין 24 ביולי 2025 ל־27 בפברואר 2026.
החוקרים בחנו לעומק מדגם של 546 משלוחים. לטענתם, 131 מהם כללו רכיבים הקשורים למטוסי החמקן אף־35 מתוצרת לוקהיד מרטין, 28 כללו חלקים לטנקים ולכלי רכב משוריינים, 67 הכילו רכיבים למטוסים אחרים ויותר ממאה כללו ציוד תקשורת, מחברים ורכיבים למערכות תצוגה המותקנות בקסדות טייסים. החוקרים מדגישים כי מדובר במדגם בלבד מתוך מאגר הנתונים שאספו.
הנתונים מציבים את נמל התעופה ניוארק במרכז מערכת השינוע. לפי הדו"ח, 2,565 מהמשלוחים הועברו לכאורה בטיסות 84 ו־90 של יונייטד, שניים מקווי הנוסעים הישירים שלה בין ניוארק לתל אביב. כמעט כל המשלוחים שנכנסו לישראל עברו דרך ניוארק, למעט 45. עוד 36 יצאו משיקגו ותשעה מוושינגטון.
אבל רשת ההובלה, לפי החוקרים, השתרעה הרבה מעבר לחוף המזרחי. הם זיהו גם 235 משלוחים שהועברו לניוארק באמצעות טיסות פנים של יונייטד מערים ברחבי ארצות הברית, ובהן דאלאס, יוסטון, אטלנטה, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, וושינגטון ושיקגו, ומשם המשיכו בדרכם לישראל.
הנמענת הגדולה ביותר הייתה, לפי הדו"ח, אלביט מערכות. החוקרים מייחסים לחברה 2,070 מהמשלוחים שאיתרו. עוד 78 משלוחים יועדו למטה הישראלי של לוקהיד מרטין, ומאות נוספים נשלחו, לטענתם, למשרד הביטחון ולבסיסים של חיל האוויר הישראלי. בחלק ממסמכי המטען הופיעו לוקהיד מרטין והחטיבה האמריקנית של אלביט כשולחות.
כאן נדרשת הסתייגות משמעותית. הדו"ח חובר בידי ארגונים פרו־פלסטיניים הפועלים לקידום אמברגו על ישראל, ולכן הממצאים מוצגים כחלק ממאבק פוליטי מובהק נגד הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. גם "האינטרספט", שדיווח על הממצאים, לא אימת באופן עצמאי את כל 2,761 המשלוחים שעליהם מדברים מחברי הדו"ח.
עם זאת, האתר דיווח כי בדק בעצמו חלק ממסמכי המטען ומצא בהם ראיות למשלוחים שכללו רכיבים הקשורים למטוסי אף־35 ולמערכות נשק לכלי רכב משוריינים. המסמכים אינם מוכיחים שיונייטד קבעה כיצד ייעשה שימוש בציוד, וגם אינם קושרים בהכרח כל רכיב שהועבר בטיסות לפעולה צבאית מסוימת של ישראל.
חשוב לא פחות להדגיש כי עצם העברת המטענים אינה מעידה על עבירה. משלוחים במסגרת תוכנית המכירות הצבאיות האמריקנית הם חלק ממערכת חוקית ורבת שנים של יחסי הביטחון בין וושינגטון לירושלים. גם העברת מטען מסחרי וביטחוני שאינו מוגדר כמסוכן בבטן מטוסי נוסעים אינה תופעה חריגה בתעשיית התעופה. הדו"ח לא הציג ראיות לכך שהטיסות שנבדקו נשאו חומר מסוכן האסור להובלה לצד נוסעים.
ובכל זאת, עבור אלפי הישראלים והאמריקנים שטסים בקו ניוארק–תל אביב, החשיפה מעניינת מסיבה אחרת לחלוטין: היא מספקת הצצה למה שעשוי להימצא בתא המטען שמתחת למושבים שלהם. בעוד הנוסעים יושבים בתא הנוסעים בדרך לישראל, חלקים המיועדים לתעשיות הביטחוניות הישראליות עשויים לעשות בדיוק את אותה הדרך כמה מטרים מתחתיהם.
פעילים פרו־פלסטיניים מנסים להשתמש בעובדה הזאת כדי להפעיל לחץ על חברות התעופה. חלקם אף טענו כי הובלת ציוד צבאי במטוסי נוסעים עלולה להפוך אותם ל"מטרות לגיטימיות" בעיני ארגונים עוינים לישראל. זו טענה פוליטית וביטחונית מרחיקת לכת, ואין בעצם נשיאת המטען בסיס לקביעה שמטוס נוסעים הופך למטרה צבאית. עם זאת, בתקופה שבה טיסות לישראל וממנה מושפעות שוב ושוב מעימותים אזוריים, עצם הדיון צפוי לעורר תשומת לב.
לפי הדו"ח, מספר המשלוחים ירד בחדות בפברואר, במקביל להפסקת הטיסות הישירות של יונייטד לישראל. עם חידוש הקו, נתוני המטען שנבדקו מצביעים על כך שגם זרם הציוד הביטחוני התחדש.
יונייטד איירליינס לא מסרה תגובה ל"אינטרספט". גם לוקהיד מרטין, אלביט מערכות ומשרד הביטחון הישראלי לא הגיבו לפניות האתר.
בסופו של דבר, אין כאן טענה שמטוסי יונייטד הפכו למטוסי תובלה צבאיים, ואין ראיה שהנוסעים הועמדו בסכנה בגלל המטענים. אבל הנתונים חושפים צד שכמעט אינו נראה לעין בקו האווירי העמוס בין ארצות הברית לישראל: לצד המזוודות, העגלות והחבילות המסחריות, עשויים לעשות את הדרך לתל אביב גם רכיבים שמיועדים לאחת התעשיות הביטחוניות החשובות בעולם.