
זה היה המצב החריג שאליו נקלע בקר תעבורה אווירית בפיניקס זמן קצר לאחר חצות ביום שישי, כאשר הבחין ששני מטוסי אמריקן איירליינס מזוהים מולו בשם זהה לחלוטין: "אמריקן 2482".
האחד היה מטוס שהגיע משיקגו לנמל התעופה הבינלאומי סקיי הארבור בפיניקס. השני המריא מפיניקס בדרכו לשיקגו. בדרך כלל שתי הטיסות אינן אמורות להיות באוויר באותו זמן, אך עיכוב משמעותי בטיסה משיקגו שיבש את לוח הזמנים והביא למצב שבו החברה הפעילה מטוס אחר מפיניקס בזמן — בעוד המטוס המאחר עדיין היה בדרכו לשם.
כך נוצרה תקלה נדירה: שני מטוסים פעילים, באותו אזור, תחת אותו מספר טיסה ואותו סימן קריאה.

רק לאחר שהמטוס היוצא התרחק בבטחה נשמע הבקר מביע את התדהמה שלו. לדבריו, אחרי 25 שנים בבקרת תעבורה אווירית, הוא מעולם לא ראה שני מטוסים שמתקרבים כך זה לזה כשהם נושאים אותו סימן קריאה. הוא הגדיר את המקרה "די מדהים", ובהמשך הודה כי אילו הדברים היו מתפתחים אחרת, התוצאה הייתה יכולה להיות הרסנית.
הסכנה לא נבעה מכך שהמטוסים כבר עמדו להתנגש. אמריקן איירליינס הדגישה לאחר האירוע כי ההפרדה הנדרשת ביניהם נשמרה בכל עת. הבעיה הייתה במה שעלול היה לקרות אילו אחד הצוותים היה מפרש הוראה שנועדה למטוס האחר כאילו היא מיועדת אליו.
בקרת תעבורה אווירית מבוססת במידה עצומה על תקשורת קולית מדויקת. הבקר פונה למטוס לפי סימן הקריאה שלו, נותן לו גובה, כיוון ומהירות, והטייס מאשר את ההוראה וחוזר עליה.
אבל מה קורה כאשר שני מטוסים שומעים בדיוק אותו שם?
אם הבקר אומר "אמריקן 2482, טפס לגובה..." — מי משני המטוסים אמור לציית?
בנסיבות מסוימות, טעות כזאת יכולה לגרום לשני מטוסים להתקרב זה לזה במקום להתרחק.
הבקר בפיניקס הבין מיד את הבעיה ועשה דבר פשוט אך קריטי: הוא הפסיק להשתמש בסימן הקריאה לבדו.
מכאן ואילך הוא פנה לאחד כ"אמריקן 2482 בנחיתה" ולשני כ"אמריקן 2482 בהמראה".
ההבחנה אפשרה לכל אחד מצוותי המטוסים לדעת באופן חד־משמעי איזו הוראה מיועדת לו.
אבל הבקר לא הסתפק בכך. הוא דאג שהמטוס הנכנס יישאר גבוה יותר מהמטוס שיצא מפיניקס כאשר נתיבי הטיסה שלהם התקרבו, והורה למטוס הממריא שלא להמשיך לטפס מעבר לגובה מסוים עד שהסיכון לבלבול יחלוף. הוא גם וידא ששני הצוותים מבחינים זה בזה כאשר עדיין היו במרחק של כמה מיילים.
רק לאחר שהמטוס היוצא התרחק בבטחה נשמע הבקר מביע את התדהמה שלו.
לדבריו, אחרי 25 שנים בבקרת תעבורה אווירית, הוא מעולם לא ראה שני מטוסים שמתקרבים כך זה לזה כשהם נושאים אותו סימן קריאה.
הוא הגדיר את המקרה "די מדהים", ובהמשך הודה כי אילו הדברים היו מתפתחים אחרת, התוצאה הייתה יכולה להיות הרסנית.
התקלה נולדה ככל הנראה בלוח הטיסות של אמריקן איירליינס.
טיסה 2482 משמשת את החברה בקו שבין שיקגו לפיניקס בשני הכיוונים. בדרך כלל אותו מטוס יכול לבצע את שני הקטעים בזה אחר זה, כך שאין מצב שבו שתי טיסות באותו מספר פעילות באותו זמן.
אבל באותו לילה הטיסה משיקגו התעכבה בשל מזג האוויר. כדי לא לעכב גם את הטיסה המתוכננת מפיניקס, החברה העמידה שם מטוס נוסף והוציאה אותו בזמן.
במקום שטיסה אחת תגיע ואז תחזור לשיקגו, נוצר בפועל מצב שבו שני מטוסים שונים הפעילו במקביל את "טיסה 2482".
מומחה בטיחות התעופה סטיב ארויו, שעבד במשך כארבעה עשורים ביונייטד איירליינס והחל את הקריירה שלו כמנתב טיסות לפני שהפך לטייס, אמר כי ככל הנראה גורם כלשהו במערך התכנון של חברת התעופה לא הבחין בכך ששני המטוסים יימצאו באוויר בו־זמנית תחת אותו סימן קריאה.
לדבריו, זו בדיוק דוגמה לכך שטעות יכולה לעבור שלב אחד במערכת — אבל להיתפס בשלב הבא.
ארויו ציין כי בכל שנות עבודתו נתקל במצב מסוג זה רק פעמים ספורות, והדגיש שהאירוע ממחיש את העמידות של מערכת הבטיחות האווירית: כשל אחד אינו אמור להפוך מיד לאסון משום שיש שכבות נוספות של בקרה שנועדו לזהות אותו.
וזה בדיוק מה שקרה בפיניקס.
מישהו במערכת אפשר לשני מטוסים לשאת אותו סימן קריאה באותו זמן. הבקר זיהה את הסכנה. הוא שינה מיד את אופן התקשורת, שמר על הפרדה אנכית ביניהם ועקב אחריהם עד שניתן היה להמשיך בבטחה.
מנהל התעופה הפדרלי ואמריקן איירליינס הודיעו כי יבדקו כיצד נוצרה כפילות סימן הקריאה. חברת התעופה מסרה כי המקצועיות והערנות של הבקרים והטייסים הבטיחו שהמרחק הנדרש בין המטוסים נשמר בכל עת וכי שתי הטיסות המשיכו בבטחה וללא תקרית.
מבחינה טכנית, לא הייתה התרסקות שכמעט התרחשה ברגע האחרון. לא נשמעה אזעקת התנגשות ולא נדרש תמרון חירום.
אבל דווקא משום כך האירוע מטריד כל כך.
שני מטוסים מסחריים נשאו אותו שם ברשת הקשר בזמן שהתקרבו לאותו אזור, וטעות אחת בהבנת הוראת גובה הייתה עלולה להפוך מצב שנשלט היטב למשהו אחר לגמרי.
בסופו של דבר, התקלה שאפשרה את המצב עברה דרך המערכת — עד שהגיעה לאדם אחד באוזניות.
והוא הבחין בה.