
התגובה החריפה ביותר הגיעה מד"ר ראנא אליסה, נשיאת הסניף הפלורידיאני של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ופרופסור־חבר לרפואת ילדים באוניברסיטת פלורידה. "אנחנו לא נשמעים לשטויות האלה, ואנחנו לא ממליצים לשנות את לוח החיסונים", אמרה. "אנחנו הולכים אחרי מדע מבוסס ראיות. אנחנו לא הולכים אחרי פוליטיקה ופוליטיקאים".

מבחינת רופאי הילדים, החשש אינו תיאורטי. ככל שנדרשים יותר ביקורים במרפאה ויותר זריקות נפרדות, כך גדל הסיכוי שילדים לא ישלימו את סדרת החיסונים בזמן — או לא ישלימו אותה בכלל. דווקא כאשר ארצות הברית מתמודדת עם מספר מקרי החצבת הגבוה ביותר זה עשרות שנים, הם אומרים, פיצול החיסון עלול לפתוח פתח נוסף להתפשטות המחלה.
העימות נולד בעקבות הצו שעליו חתם טראמפ ביום שני, כחלק מהמהפכה שמקדם ממשלו במדיניות החיסונים. הצו קורא לצמצם את מספר המחלות שנגדן מומלץ כיום לחסן באופן שגרתי את כלל הילדים, מ־18 ל־11, ולהעביר חיסונים אחרים למסלולים המיועדים לקבוצות בסיכון או להחלטה משותפת של רופא והורים. בין החיסונים שאינם אמורים עוד להיכלל בהמלצה האוניברסלית נמצאים חיסונים נגד שפעת, קורונה, הפטיטיס איי והפטיטיס בי, רוטה־וירוס, מחלות מנינגוקוקיות והנגיף הנשימתי אר־אס־וי.
אבל הסעיף שעורר אולי את ההתנגדות החריפה ביותר הוא הדרישה לשנות את הדרך שבה ילדים מתחסנים נגד חצבת, חזרת ואדמת. כיום שלושת החיסונים ניתנים יחד בזריקת אם־אם־אר אחת. טראמפ מבקש לפצל אותם לשלוש זריקות נפרדות ואף לרווח את מתן החיסונים. רופאים מזהירים שאין לכך יתרון רפואי מוכח, וכי החיסונים הבודדים נגד שלוש המחלות כלל אינם זמינים כיום בארצות הברית.
מבחינת רופאי הילדים, החשש אינו תיאורטי. ככל שנדרשים יותר ביקורים במרפאה ויותר זריקות נפרדות, כך גדל הסיכוי שילדים לא ישלימו את סדרת החיסונים בזמן — או לא ישלימו אותה בכלל. דווקא כאשר ארצות הברית מתמודדת עם מספר מקרי החצבת הגבוה ביותר זה עשרות שנים, הם אומרים, פיצול החיסון עלול לפתוח פתח נוסף להתפשטות המחלה.
הסערה החריפה עוד יותר לאחר שטראמפ שב, במהלך החתימה בחדר הסגלגל, והעלה את הטענה שלפיה העלייה במספר החיסונים קשורה לעלייה באבחוני אוטיזם. לדבריו, ילדים לפני עשרות שנים קיבלו הרבה פחות חיסונים והיו "הרבה יותר בריאים", בעוד שיעורי האוטיזם הגבוהים של היום לא היו קיימים.
הקשר הזה נדחה שוב ושוב במחקרים רפואיים רחבי היקף במשך עשרות שנים. גופי רפואה מרכזיים בארצות הברית ממשיכים לקבוע כי אין ראיות לכך שחיסונים גורמים לאוטיזם.
ד"ר טארה ויליאמס, רופאת ילדים ופרופסור־חבר לרפואת ילדים באורלנדו, אמרה כי מבחינה מדעית הוויכוח בשאלה הזאת כבר "הוכרע". לדבריה, השינויים שמקדם הממשל עלולים למחוק שנים של עבודה שנועדה לחזק את אמון ההורים בחיסונים.
"זה חסר תקדים, אבל זה כבר לא יוצא דופן בממשל הזה", אמרה. לדבריה, היא חוששת שהדיון יסתיים רק לאחר שילד יסבול מסיבוך חמור של חצבת.
גם נשיא האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ד"ר אנדרו רסין, הגדיר את הצו "מסוכן". הארגון טוען שהשינויים אינם מסייעים למשפחות לילדים עם אוטיזם ואינם מקדמים את המחקר בתחום, אלא מגבירים בלבול וספק לגבי חיסונים שהבטיחות והיעילות שלהם נחקרו במשך שנים.
בפלורידה, המאבק נפיץ במיוחד. מאז מגפת הקורונה הפכו המושל רון דה־סנטיס והרופא הראשי של המדינה, ד"ר ג'וזף לדפו, לשניים מהקולות הבולטים בארצות הברית נגד חובת חיסונים. לדפו אף קרא בעבר לבטל את דרישות החיסון בבתי הספר בפלורידה, ודה־סנטיס, רעייתו קייסי ולדפו תמכו השנה בניסיונות להרחיב את אפשרויות הפטור לילדים בגנים ובבתי הספר. היוזמות הללו לא הצליחו לעבור בבית המחוקקים המדינתי.
אלא שעכשיו מגיע הוויכוח בזמן שבו נתוני החצבת בפלורידה כבר מדאיגים את הרופאים. נכון לאוגוסט דווחו במדינה 155 מקרי חצבת בשנת 2026. חלק גדול מהם נקשר להתפרצות בינואר במחוז קולייר, באזור אוניברסיטת אווה מריה.
מדאיג עוד יותר הוא שיעור ההתחסנות. כדי לעצור ביעילות את התפשטות החצבת נדרש בדרך כלל שיעור התחסנות של כ־95% מהאוכלוסייה. בפלורידה, לעומת זאת, שיעור ההתחסנות הממוצע בקרב ילדי גן עומד השנה על 88.9% בלבד. במחוז סרסוטה הוא צנח ל־82.1%, בעוד מחוז קלהון נמצא בקצה השני עם 98.7%. אפילו בשנה הטובה ביותר בעשור האחרון, 2017, הגיעה פלורידה רק ל־94.1%.
זה הפער שמסביר את עוצמת הזעם בקרב חלק מרופאי הילדים. מבחינתם, הוויכוח בוושינגטון מתרחש בדיוק כאשר שכבת ההגנה של פלורידה מפני אחת המחלות המדבקות ביותר בעולם כבר נשחקת.
"כמעט מיגרנו את החצבת", אמרה אליסה בציניות, "אבל לא — בואו נחזיר אותה". אחר כך הפנתה מסר ישיר להורים: "בבקשה, הקשיבו לרופא הילדים שלכם. הקשיבו לאנשים שלמדו את הנושא — לא לאנשים שיש להם כוח לדבר בטלוויזיה".
הצו הנשיאותי אינו מבטל בן־לילה את כל דרישות החיסון במדינות. בארצות הברית חלק ניכר מהסמכות לקבוע חיסונים כתנאי ללימודים נמצא בידי המדינות, והצו גם צפוי להיתקל במאבקים משפטיים. הוא כן מורה לממשל הפדרלי לפעול נגד חוקים שלדעתו פוגעים בזכויות הורים ובפטורים דתיים, ומאותת בבירור לאן הבית הלבן רוצה להוביל את מדיניות החיסונים.
וזו הסיבה שהעימות בפלורידה גדול יותר מעוד מחלוקת בין רופאים לנשיא. מצד אחד עומד ממשל שמבקש לערער מחדש על חלק מהנחות היסוד של מדיניות החיסונים האמריקאית ולהעניק להורים חופש בחירה רחב יותר. מצד אחר ניצב הממסד הרפואי לילדים, שטוען שהשינויים אינם נתמכים בראיות ושבסופו של דבר מי שעלולים לשלם את המחיר הם הילדים.
בפלורידה, שבה המאבק הפוליטי נגד חובת החיסונים כבר עמוק יותר מבמדינות רבות אחרות, שני העולמות האלה מתנגשים עכשיו חזיתית.
והמסר של רופאי הילדים לטראמפ כמעט אינו משתמע לשתי פנים: הנשיא יכול לשנות את מדיניות הבית הלבן — אבל מבחינתם, הוא לא ישנה את המדע.