האירוניה במלוא עוצמתה: חנות ספרים בנאשוויל ביטלה השקת ספר של סופרת יהודייה — על אנטישמיות ותרבות הביטול

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ספרה החדש, "לבנה. בלונדינית. יהודייה.", אמור לצאת לאור ב־18 באוגוסט. יומיים לאחר מכן הייתה רוזנהק אמורה לקיים אירוע השקה בחנות הספרים בל בירד בווֶדג'ווד וילג' שבנאשוויל. אלא שלאחר פרסום האירוע החלו ברשתות החברתיות קריאות להחרים את החנות ואת הסופרת בשל תמיכתה בישראל והזדהותה כציונית. זמן קצר לאחר מכן הודיעה החנות לרוזנהק כי אינה יכולה עוד לקדם אותה או את האירוע, הסירה את הפרסומים וביטלה את ההשקה.

עבור רוזנהק, האירוניה הייתה כמעט מושלמת. הספר שהיא עומדת להוציא עוסק בדיוק באווירה שבה תווית פוליטית יכולה להפוך אדם לבלתי רצוי עוד לפני שהקהל שמע מה יש לו לומר. לפי תיאור המו"ל, הספר מתמקד באנטישמיות, בזהות יהודית, בשיח סביב ישראל ובאופן שבו פוליטיקה של זהויות וקיצוניות אידיאולוגית עלולות למחוק מורכבויות ולהפוך דיון ציבורי למבחן נאמנות.

רוזנהק אינה רק סופרת. היא צלמת אדריכלות ועיצוב מוכרת מנאשוויל, מחברת רב־מכר קודמת ופעילה ציבורית נגד אנטישמיות. לאחר מתקפת 7 באוקטובר היא נסעה לישראל ולעוטף עזה, פגשה חטופים ששוחררו, משפחות שנפגעו, לוחמים ונבחרי ציבור, והחוויות הללו הפכו לחלק מרכזי מהספר החדש.

רוזנהק טענה כי מדובר בכניעה ללחץ. לדבריה, העובדה שסופרת יהודייה יכולה להיות מודרת מאירוע ספרותי בגלל השקפותיה על ישראל מעידה על בעיה רחבה יותר בעולם התרבות. היא הדגישה כי ביקורת, מחאה וויכוח הם חלק לגיטימי מחופש הביטוי — אבל לחץ שמטרתו למנוע מסופר להופיע מלכתחילה הוא דבר אחר.

הסערה החלה לאחר שהחנות הודיעה על האירוע. פעילים ברשת תקפו את רוזנהק בשל עמדותיה הפרו־ישראליות וקראו לחנות לבטל את ההשקה. רוזנהק אמרה כי ימים לאחר מכן נמסר לה שהחנות אינה יכולה עוד לקדם אותה. ההודעה על האירוע נמחקה, הפרסומים נעלמו — והערב בוטל.

רוזנהק טענה כי מדובר בכניעה ללחץ. לדבריה, העובדה שסופרת יהודייה יכולה להיות מודרת מאירוע ספרותי בגלל השקפותיה על ישראל מעידה על בעיה רחבה יותר בעולם התרבות. היא הדגישה כי ביקורת, מחאה וויכוח הם חלק לגיטימי מחופש הביטוי — אבל לחץ שמטרתו למנוע מסופר להופיע מלכתחילה הוא דבר אחר.

התגובה לא איחרה להגיע. השחקנית פטרישיה היטון, זוכת פרס אמי, תקפה בחריפות את החלטת החנות וטענה שהיא עומדת בסתירה לתדמית שאותה הציגה לעצמה כמקום המארח מגוון רחב של קולות ונקודות מבט. היטון כתבה כי "שנאה אינה שייכת לנאשוויל" והודיעה כי תרכוש את הספר במקום אחר.

גם הליגה נגד השמצה התערבה. מנכ"ל הארגון, ג'ונתן גרינבלט, תיאר את המקרה כדוגמה לאופן שבו אנטישמיות יכולה להופיע תחת מעטה של אנטי־ציונות, כאשר עצם הכינוי "ציוני" הופך לעילה לניסיון לבודד סופר יהודי או להפעיל לחץ על מוסד שמארח אותו.

גם הקהילה היהודית המקומית יצאה להגנת רוזנהק, אך עשתה זאת בניסוח מעט מורכב יותר. הפדרציה היהודית של נאשוויל אמרה כי לחץ והפחדה גרמו לביטול האירוע, ובמקביל הכירה בכך שהחנות נקלעה למצב שבו חששה לביטחון העובדים והקהל. הארגון הדגיש שהבעיה אינה בעצם המחאה, אלא כאשר המחאה הופכת להפחדה שמטרתה להביא לביטול אירוע.

ואז הגיעה תגובת בעלת החנות.

מרי אן ופרין, בעלת בל בירד, פרסמה הצהרה ארוכה שבה הכחישה בתוקף שהביטול נבע מאנטישמיות או מרצון לצנזר את רוזנהק. ופרין, שבעלה יהודי, אמרה כי קראה את הספר וכי החנות תמשיך למכור אותו. לדבריה, ההחלטה נבעה מחשש שהחנות השכונתית הקטנה לא תהיה מסוגלת להתמודד באחריות עם אירוע שעשוי לדרוש אבטחה מוגברת.

כאן נמצא לב המחלוקת.

רוזנהק טוענת כי נושא האבטחה כלל לא הוצג בפניה קודם לכן כבעיה — וכי היא עצמה כבר דאגה ומימנה אבטחה לאירוע. אם גרסתה נכונה, קשה יותר להסביר מדוע האפשרות הביטחונית הפכה לפתע לסיבה המכרעת לביטול. מנגד, בעלת החנות טוענת שההאשמות נגדה באנטישמיות אינן רק שגויות אלא גם הביאו למאות הודעות פוגעניות ואיומים כלפי משפחתה.

וזו אולי הנקודה שהופכת את הפרשה לסמלית כל כך. אין צורך לקבוע שבעלת החנות אנטישמית כדי להבין את הבעיה. גם לפי גרסתה, קמפיין לחץ סביב הופעתה של סופרת יהודייה שתומכת בישראל יצר מצב שבו החנות הגיעה למסקנה שהאירוע מסוכן מדי לקיום.

מבחינת רוזנהק ותומכיה, זו בדיוק הדרך שבה תרבות ביטול עובדת: לא תמיד באמצעות צו רשמי, איסור או צנזור ישיר, אלא באמצעות יצירת מחיר כה גבוה למי שמארח דובר מסוים, עד שהמארח מעדיף לוותר.

האירוניה בולטת עוד יותר כשקוראים את תיאור הספר עצמו. המו"ל מציג אותו כקריאה נגד קיצוניות, נגד השתיקה שנכפית על אנשים בשל זהותם ונגד עולם שבו פחד מתגובה ציבורית מחליף דיון פתוח. הספר מזמין את הקוראים להתמודד עם אנטישמיות, תעמולה, זהות יהודית והוויכוח על ישראל — ולא לקבל אוטומטית את החלוקה בין "מדכאים" ל"מדוכאים".

רוזנהק מצדה הודיעה כי היא אינה מתכוונת לוותר. היא מחפשת מקום אחר בנאשוויל שבו תוכל לקיים את ההשקה, ואמרה שהשיחה שהיא רוצה לנהל עם הקוראים רחוקה מסיום. בעלי הכרטיסים לאירוע המקורי אמורים לקבל החזר.

ומה שהתחיל כאירוע ספרותי קטן בחנות שכונתית הפך בתוך ימים לסיפור על גבולות חופש הביטוי, על אנטישמיות, על אנטי־ציונות — ועל השאלה מתי מחאה לגיטימית הופכת לניסיון למנוע מאדם לדבר.

רוזנהק כתבה ספר על התחושה שיהודים נדרשים לעיתים לבחור בין השתיקה לבין המחיר שמשלמים על דיבור גלוי. עוד לפני שהספר הגיע למדפים, היא קיבלה המחשה מעשית לטענה הזאת.

ההשקה בוטלה. הספר נשאר.