אפל תשלם על השתקת עובד יהודי: אסרו עליו לדבר על 7 באוקטובר — ואז פיטרו אותו

במשך יותר מ-15 שנה עבד טיילר סטיל באפל. הוא היה אחד מאותם עובדים שמזוהים עם החברה כמעט כמו המכשירים שהיא מוכרת: איש תמיכה טכנית בחנות, בתפקיד המכונה "גאון אפל", שמסייע ללקוחות לפתור תקלות ולהבין את המוצרים שלהם. אלא שלפי תביעה פדרלית, לאחר שהתגייר בשנת 2023 השתנה היחס אליו באופן חד — עד שהגיע, לטענתו, להשפלה, לפגיעה בשמירת השבת, לאיסור לדבר על טבח 7 באוקטובר ולבסוף לפיטורים.

כעת הסכימה אפל לשלם 150 אלף דולר כדי ליישב את התביעה שהגישה נגדה הרשות האמריקאית לשוויון הזדמנויות בתעסוקה. הפשרה הוגשה לבית המשפט הפדרלי באלכסנדריה שבווירג׳יניה, קרוב לשנה לאחר שהרשות האשימה את ענקית הטכנולוגיה באפליה דתית ובנקמנות כלפי העובד.

עבור עובדים יהודים ברחבי ארצות הברית, ובעיקר עבור מי שמקפידים על שמירת שבת או נדרשים להתמודד עם מתיחות סביב ישראל ו-7 באוקטובר במקום העבודה, התיק הזה נוגע בנקודה רגישה במיוחד. הוא ממחיש עד כמה הגבול בין מחלוקת מקצועית לבין אפליה דתית עלול להיטשטש — ועד כמה מסוכן למעסיק להתעלם ממנו.

בלב הפרשה עומדת חנות אפל ברסטון, וירג׳יניה, שבה החל סטיל לעבוד כבר בשנת 2007. לפי כתב התביעה, במשך שנים לא התעוררו בעיות מיוחדות ביחס לעבודתו. המצב השתנה לאחר שהפך ליהודי ובמקביל נכנס לחנות מנהל חדש.

סטיל ביקש שלא להיות משובץ לעבודה בימי שישי ובשבתות, כדי שיוכל לשמור את השבת מרדת החמה ביום שישי ועד מוצאי שבת. אלא שלפי הרשות הפדרלית, המנהל דחה את בקשותיו שוב ושוב ואף דרש ממנו לעבוד בשעות שהתנגשו ישירות עם שמירת השבת.

הטענות לא הסתכמו בסידור העבודה. לפי כתב התביעה, המנהל השפיל את סטיל באופן אישי ואף העיר לו שהוא "מדיף ריח גוף". בינואר 2024 הגיע העימות לנקודת רתיחה: ימים ספורים לאחר שסטיל סירב לבקשה לעבוד ביום שישי, הוא פוטר.

אלא שאחת הטענות החמורות והרגישות ביותר בפרשה נגעה דווקא למה שאירע לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. לפי הרשות הפדרלית, המנהל הורה לסטיל שלא לשוחח עם עמיתיו לעבודה על המתקפה בישראל.

הטענה הזאת מעניקה לתיק ממד החורג הרבה מעבר למחלוקת רגילה על סידורי עבודה. בתקופה שבה יהודים וישראלים רבים בארצות הברית דיווחו על מתיחות חריפה במקומות עבודה, באוניברסיטאות ובמרחבים ציבוריים בעקבות הטבח והמלחמה שפרצה אחריו, עובד יהודי טען כי דווקא במקום עבודתו נאמר לו למעשה לשתוק בנושא שהיה עבורו אישי וטעון במיוחד.

הרשות הפדרלית לשוויון הזדמנויות בתעסוקה טענה כי התנהלותה של אפל הפרה את חוק זכויות האזרח משנת 1964, האוסר על אפליה במקום העבודה בין היתר על רקע דת. התביעה כללה טענות לאפליה דתית, אי-מתן התאמות סבירות לשמירת מצוות ונקמנות בעקבות התנגדותו של העובד לדרישות המנהל.

הרשות ביקשה מבית המשפט לפסוק לסטיל שכר שאבד לו ופיצויים נוספים, לרבות פיצויים עונשיים, בטענה להתנהגות "זדונית ופזיזה". אפל הכחישה במסגרת ההליך המשפטי כי פעלה שלא כדין.

הפשרה בסך 150 אלף דולר אינה סכום משמעותי עבור חברה בסדר הגודל של אפל, אך משמעותה הציבורית גדולה בהרבה. היא שולחת מסר ברור למעסיקים: שמירת שבת אינה בקשה שניתן לבטל כלאחר יד, וזהותו הדתית של עובד אינה יכולה להפוך אותו למטרה ללחץ, להשפלה או לפגיעה מקצועית.

הפרשה גם מגיעה בתקופה שבה הרשות הפדרלית מעניקה תשומת לב מוגברת לתיקים של אפליה דתית. תחת הנהגתה של אנדריאה לוקאס, הרשות הדגישה בשורה של מקרים את חובת המעסיקים לספק התאמות סבירות לעובדים בשל אמונתם הדתית, כל עוד הדבר אינו מטיל נטל חריג על מקום העבודה.

עבור עובדים יהודים ברחבי ארצות הברית, ובעיקר עבור מי שמקפידים על שמירת שבת או נדרשים להתמודד עם מתיחות סביב ישראל ו-7 באוקטובר במקום העבודה, התיק הזה נוגע בנקודה רגישה במיוחד. הוא ממחיש עד כמה הגבול בין מחלוקת מקצועית לבין אפליה דתית עלול להיטשטש — ועד כמה מסוכן למעסיק להתעלם ממנו.

בסופו של דבר, אפל בחרה לסיים את התיק בפשרה. אבל הטענות שעלו בו משאירות תמונה מטרידה: עובד שהקדיש יותר מעשור וחצי לחברה טען כי לאחר שהפך ליהודי נאלץ להיאבק על הזכות לשמור שבת, לשמוע הערות משפילות ולהימנע אפילו מלדבר על הטבח בישראל — עד שבסופו של דבר איבד את עבודתו.