האורות כבים בווגאס: מיליוני תיירים נטשו את עיר ההימורים
לאס וגאס איבדה בתוך שנה 3.1 מיליון מבקרים ורשמה את הצניחה החדה ביותר בתיירות מאז 1970, למעט תקופת הקורונה. המלונות מתרוקנים, העובדים מאבדים משמרות וטיפים והתיירים הקנדים נעלמים — בזמן שטראמפ מגיע לעיר כדי לחגוג הקלות מס שאינן עוזרות למי שכבר אין לו כמעט הכנסה מטיפים.
האזינו לכתבה זו
האורות כבים בווגאס: מיליוני תיירים נטשו את עיר ההימורים
08.06.2026 17:00
סוכנויות הידיעות
האורות עדיין מסנוורים, מכונות המזל ממשיכות לצלצל והופעות הענק ממלאות את שלטי החוצות, אבל מאחורי התפאורה הנוצצת של לאס וגאס מתפתח משבר שמאיים על מקור החיים של העיר. מיליוני תיירים הפסיקו להגיע, המלונות והמסעדות מרגישים את הירידה, ואלפי עובדים שתלויים במשמרות ובטיפים מספרים כי הם מתקשים יותר ויותר לשלם את החשבונות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בשנת 2025 ביקרו בעיר כ־38.5 מיליון בני אדם — כ־3.1 מיליון פחות מבשנה הקודמת. מדובר בירידה של 7.5 אחוזים ובצניחה השנתית החדה ביותר מחוץ לתקופת הקורונה מאז שרשות הכנסים והמבקרים של לאס וגאס החלה לעקוב אחר הנתונים בשנת 1970. גם תפוסת המלונות ירדה, מספר הנוסעים בנמל התעופה הצטמצם וחברות תעופה קיצצו את היצע המושבים לעיר.
עבור עיר שכלכלתה בנויה על זרם בלתי פוסק של מבקרים, אין מדובר בעוד נתון מאכזב אלא באיום ישיר על פרנסתם של תושביה. מלצריות, עובדי חניה, סבלים, ברמנים, נהגי מוניות ועובדי בתי קזינו מרוויחים חלק ניכר מהכנסתם מטיפים. כאשר החדרים נשארים פנויים והשולחנות במסעדות מתרוקנים, ההכנסה שלהם נעלמת כמעט מיד.
בשנת 2025 ביקרו בעיר כ־38.5 מיליון בני אדם — כ־3.1 מיליון פחות מבשנה הקודמת. מדובר בירידה של 7.5 אחוזים ובצניחה השנתית החדה ביותר מחוץ לתקופת הקורונה מאז שרשות הכנסים והמבקרים של לאס וגאס החלה לעקוב אחר הנתונים בשנת 1970. גם תפוסת המלונות ירדה, מספר הנוסעים בנמל התעופה הצטמצם וחברות תעופה קיצצו את היצע המושבים לעיר.
חלק מהעובדים מאשימים את מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, את מחירי הדלק הגבוהים על רקע המלחמה באיראן ואת יוקר המחיה, שמותיר למשפחות פחות כסף לחופשות, למלונות ולהימורים. אחרים מצביעים על מחירי החדרים, המזון והבילויים בעיר עצמה, שהפכו גם חופשה קצרה בלאס וגאס להוצאה כבדה עבור משפחות ממעמד הביניים.
ג׳ו ספיקה, בן 44 ואב לשלושה העובד כסבל באחד המלונות לאורך הסטריפ, אמר כי מעמד העובדים בעיר מרגיש שנשכח. בעבר, סיפר, הטיפים ממשמרת אחת הספיקו לו כדי לממן כמה ארוחות ערב למשפחתו. כיום הוא רואה עצמו בר מזל אם ההכנסה ממשמרת שלמה מספיקה לארוחה אחת.
המשוואה פשוטה ואכזרית: פחות תיירים פירושם פחות מזוודות לשאת, פחות מכוניות להחנות, פחות משקאות להגיש ופחות דולרים שמושארים על השולחן. גם מי שעדיין מחזיק במשרתו מגלה שהעבודה עצמה כבר אינה מבטיחה את ההכנסה שהבטיחה בעבר.
אהרן מהאן, בן 52, מתגורר באזור לאס וגאס מאז 1988 ועובד בדלפק מזון במתחם מחוץ לסטריפ. לדבריו, המסעדה שבה הוא עובד צמצמה את פעילותה מבית קפה שפעל מסביב לשעון למקום המגיש בעיקר ארוחות בוקר ומזנון. פשוט לא היו מספיק לקוחות כדי להצדיק את הפעילות המלאה.
מהאן, רפובליקני רשום שהצביע בעבר פעמיים לטראמפ, אומר שההתייקרויות חדרו לכל חלק בחייו. הוא נאלץ לשנות את הדרך שבה הוא קונה מזון, מבלה ומנהל את הוצאותיו. מבחינתו, הסיסמאות על כלכלה חזקה מתנגשות מדי יום עם הסכום שנותר בחשבון הבנק.
על רקע המצוקה הגיע הנשיא דונלד טראמפ ללאס וגאס כדי לקדם את מדיניות ״אין מס על טיפים״. ההטבה מאפשרת לעובדים הזכאים לכך לנכות חלק מהכנסותיהם מטיפים בעת חישוב מס ההכנסה הפדרלי. אלא שעובדים רבים בעיר אומרים כי ההבטחה נשמעת הרבה פחות מרשימה כאשר הטיפים עצמם הולכים ונעלמים.
עובד שמקבל פחות לקוחות ופחות טיפים אינו מתנחם בכך שאולי ישלם עליהם פחות מס בעתיד. נוסף על כך, ההקלה אינה מגיעה בהכרח כתוספת מיידית למשכורת, אלא מתבטאת בחישוב המס. עבור משפחות הזקוקות לכסף עכשיו כדי לשלם שכר דירה, דלק ומזון, ההבדל משמעותי.
טד פפג׳ורג׳, מבכירי איגוד עובדי הקולינריה המקומי, אמר כי ירידה בהיקף הטיפים עלולה למחוק את התועלת שהטבת המס אמורה להעניק. לדבריו, כאשר שני בני זוג מתפרנסים מטיפים, גם מגבלות ההטבה עלולות לצמצם את השפעתה.
הפגיעה הבולטת ביותר מגיעה מצפון. במשך שנים הייתה קנדה אחד המקורות החשובים ביותר לתיירות הבינלאומית בלאס וגאס. אולם בשנת 2025 ירד מספר המבקרים הקנדים בעיר ב־17.4 אחוזים, מכ־1.4 מיליון לפחות מ־1.2 מיליון. הירידה התרחשה על רקע המכסים שהטיל טראמפ והצהרותיו החוזרות על הפיכת קנדה למדינה ה־51 של ארצות הברית.
ראשת העיר שלי ברקלי הודתה כי העיר לא הבינה עד כמה היא תלויה בתיירים הקנדים עד שהחלו להיעלם. בתי מלון ובתי קזינו ניסו להגיב באמצעות הנחות ומבצעים מיוחדים, אך הפגיעה ביחסים בין שתי המדינות הפכה את הבעיה לגדולה יותר ממחירו של חדר.
הירידה אינה מוגבלת ללאס וגאס. נתונים שפורסמו בקנדה הראו כי הקנדים הוציאו בשנת 2025 מיליארדי דולרים פחות על נסיעות לארצות הברית, אך לא הפסיקו לטייל. רבים מהם פשוט בחרו במדינות אחרות. במילים אחרות, הכסף לא נעלם — הוא עבר ליעדים שאינם אמריקאיים.
הבית הלבן דוחה את הטענה כי מדיניות הנשיא אחראית למשבר. דוברי הממשל מדגישים כי רוב המבקרים בלאס וגאס הם אמריקאים וטוענים כי טראמפ פועל להגדלת השכר, ליצירת מקומות עבודה ולהאצת הצמיחה. אלא שעבור העובדים בשטח, הנתון החשוב אינו מספר ההצהרות מוושינגטון אלא מספר הלקוחות שנכנסים בדלת.
המשבר כבר גולש אל מערכת הבחירות בנבדה. המושל הרפובליקני ג׳ו לומברדו, הנתמך בידי טראמפ, מתמודד מול היועץ המשפטי הדמוקרטי של המדינה, אהרן פורד. הדמוקרטים מקווים להפוך את נבדה בנובמבר באמצעות מסר כלכלי פשוט: גם אם הנתונים הלאומיים נראים טוב, משפחות העובדים בלאס וגאס אינן מרגישות את השגשוג.
פורד מאשים את לומברדו ואת טראמפ בכך שהם מציגים תמונה ורודה בזמן שתושבי המדינה מתמודדים עם ירידה בהכנסות, מחירי דיור גבוהים והתייקרות במזון ובדלק. הוא מבטיח להרחיב הלוואות לעסקים קטנים, להיאבק ברכישת בתים בידי תאגידים ולהגביל את מחיריהן של תרופות מרשם.
גם מהאן, שהצביע בעבר לטראמפ, אומר כי הוא שוקל כעת לתמוך בפורד. בעיניו, לומברדו אינו מוביל מדיניות עצמאית אלא הולך בעקבות הנשיא. השינוי בעמדתו ממחיש את הסכנה הפוליטית הטמונה במשבר: כאשר עיר שלמה תלויה בתיירים, כל חדר ריק וכל שולחן ללא לקוחות עלולים להפוך לקול בקלפי.
לאס וגאס שרדה במשך עשרות שנים מיתונים, משברים ותחרות מצד יעדי הימורים חדשים. היא מכרה לעולם את ההבטחה שאפשר להגיע לסוף שבוע, לשכוח מהצרות ולבזבז כסף בלי לחשוב על המחר. אלא שכעת המבקרים חושבים פעמיים לפני שהם מגיעים — והעיר שמכרה לאמריקה חלומות מגלה שהקופה עצמה מתחילה להתרוקן.
