אחד טען לחפותו, השני התנצל: ההוצאה להורג הכפולה בפלורידה

בתוך חמש שעות בלבד הוציאה פלורידה להורג שני אסירים שנידונו למוות על רציחות שבוצעו לפני כארבעה עשורים. ג'יימס דאקט, שוטר לשעבר בן 68, ודומיניק אוקיקונה, בן 80, קיבלו ביום שלישי זריקות רעל בכלא המדינה ליד סטארק. זה היה אירוע נדיר במיוחד, שלא נראה בארצות הברית מאז שתי הוצאות להורג שבוצעו בארקנסו בהפרש של שלוש שעות ב־2017.

דאקט היה הראשון. הוא הורשע ברצח תרזה מקאבי בת ה־11 בשנת 1987, אך המשיך לטעון לחפותו עד יומו האחרון. הוא לא מסר הצהרה לפני מותו. כחמש שעות אחריו הוצא להורג אוקיקונה, שהורשע ברצח הוריה של ארוסתו לשעבר ב־1986. בדבריו האחרונים פנה למשפחת הקורבנות ואמר: "אני יודע שזה לא אומר הרבה, אבל אני מצטער".

מימין לשמאל: דומיניק אוקיקונה בן ה-80 ג'יימס דאקט בן ה-68

השניים היו האסירים ה־11 וה־12 שהוצאו להורג בפלורידה מתחילת 2026. בסך הכול בוצעו השנה 19 הוצאות להורג ברחבי ארצות הברית, כך שפלורידה לבדה אחראית ליותר ממחציתן. אוקיקונה גם הפך לאסיר המבוגר ביותר שהוצא להורג במדינה מאז החלה לנהל רישומים מודרניים לפני כמאה שנה.

מאחורי הקצב החריג עומד המושל הרפובליקני רון דה־סנטיס, שקובע בחודשים האחרונים מועדי הוצאה להורג בערך אחת לשבועיים. הוא לא הסביר מדוע בחר לקיים את שתי ההוצאות להורג באותו היום, אך בעבר אמר כי משפחות הקורבנות המתינו זמן רב מדי לסיום התיקים. "צדק שמתעכב הוא צדק שנמנע", אמר בשנה שעברה. הוצאה נוספת להורג כבר נקבעה באוגוסט.

המקרה של דאקט נותר שנוי במחלוקת עד הרגע האחרון. מקאבי נעלמה מהעיירה מסקוט במאי 1987, לאחר שיצאה בשעת לילה לחנות סמוכה כדי לקנות עיפרון לשיעורי הבית. דאקט, שהיה אז אחד משני השוטרים היחידים בעיירה, ראה אותה מחוץ לחנות והכניס אותה לניידת. הוא טען כי רק הזהיר אותה על השעה המאוחרת ולאחר מכן הניח לה ללכת, אך למחרת נמצאה הילדה ללא רוח חיים באגם סמוך.

במשפט הוצגו נגדו עדות של מודיעה מהכלא וניתוח של מומחה FBI לשערה שנמצאה על בגדיה של מקאבי. אלא שבהמשך התערערה אמינותן של שתי הראיות: המומחה נמצא כמי שמסר מידע כוזב ועדויות מטעות בתיקים אחרים, והמודיעה חזרה בה מדבריה. דאקט ביקש במשך שנים לבצע בדיקות DNA נוספות, אך הבדיקות האחרונות לא הניבו תוצאה חד־משמעית.

שעות ספורות לפני הוצאתו להורג ביקשו עורכי דינו מבית המשפט העליון של ארצות הברית לעכב את ההליך ולאפשר בדיקות נוספות בפריטים שנשמרו מהחקירה. השופט קלרנס תומאס דחה את הבקשה ללא הסבר. התובע המדינתי ביל גלדסון התעקש כי הראיות אינן מותירות ספק באשמתו, ואילו אמה של תרזה, דורותי טולה, אמרה בדמעות: "חיכיתי כמעט 40 שנה למותו".

אוקיקונה הורשע ברצח ריימונד ומרתה ארצנר, הוריה של אניטה גרטי, שהייתה מאורסת לו והחליטה לעזוב אותו. לפי העדויות במשפט, הוא איים עליה ועל משפחתה ובהמשך הגיע לבית שבו התגוררה עם הוריה ורצח את השניים. עורכי דינו טענו כי צריכת האלכוהול ומצבו הנפשי מנעו ממנו לגבש כוונה לרצוח, אך חבר המושבעים המליץ להטיל עליו עונש מוות ברוב של שבעה מול חמישה.

לאחר מותו מסרו ילדיהם של בני הזוג ארצנר כי הגיעו ל"סופו של מסע ארוך וכואב". לדבריהם, ההוצאה להורג אינה מוחקת את הכאב או מתקנת את מה שאירע, אך היא מסיימת פרק שנותר פתוח זמן רב מדי. מחוץ לכלא נשמע גם הקול האחר, כאשר מפגינים שהתנגדו לעונש המוות התאספו מול המתקן בזמן ששני גזרי הדין בוצעו בזה אחר זה.