
בריאיון לפודקאסט של בילי קורגן, סולן הסמאשינג פאמפקינס, הגדיר אנקה את סינטרה ואת אלביס פרסלי כשתי הדמויות הגדולות שעיצבו את תפיסתו המוזיקלית. לדבריו, לשניהם הייתה נוכחות נדירה שאפשר היה להרגיש ברגע שנכנסו לחדר, אבל מאחורי הכריזמה עמדו גם עבודה קשה והבנה שלא מספיק רק לדעת לשיר. "היינו צריכים לבדר אנשים", הסביר. "אם אתה לא מבדר אותם, אתה גמור".

פול אנקה יוצא נגד המוזיקה העכשווית
אנקה סיפר כי פרסלי העריץ את My Way, השיר שכתב עבור סינטרה ב־1968, ואף אמר לו שירצה לבצע אותו בעצמו. אנקה השיב לו כי לדעתו השיר אינו מתאים בדיוק לסגנונו, אך גם היום הוא זוכר את העוצמה של פרסלי ואת החוויה יוצאת הדופן של הצפייה בו על הבמה. לדבריו, מאחורי הדמות הענקית הסתתר אדם ביישן, שעבד קשה כדי להפוך לכוכב שהקהל הכיר.
כשחזר לדבר על סינטרה, אנקה לא חסך ביקורת מהדרך שבה מוזיקה מופקת כיום. "אני כבר לא יודע מי באמת שר היום. אתם יודעים?", שאל. הוא נזכר בתקופה שבה זמרים ולהקות הגיעו לאולפן לאחר חזרות ארוכות, והמשיכו להקליט יחד עד שהביצוע היה מדויק. בעיניו, סינטרה הציב רף שכמעט בלתי אפשרי להשתוות אליו: "הוא הקשה על כל מי שניסה לעמוד אחריו מול תזמורת. כולנו היינו במקום השני".
אנקה לא שמר את המחמאות רק לכוכבי הדור שלו. הוא נזכר גם בעבודה עם מייקל ג'קסון וסיפר כי הכישרון שלו היה יוצא דופן: "מעולם לא עבדתי עם מישהו כמוהו. ידעתי שהילד הזה מוכשר כל כך". ובכל זאת, הוא משוכנע שסינטרה עוד ימשיך לגדול בעיני הדורות הצעירים, ברגע שיגלו איך נשמעה מוזיקה בתקופה שבה הקול נדרש לעמוד בפני עצמו, בלי תיקונים טכנולוגיים.