
על פי ניתוח של הפרשן הכלכלי ג'ונתן לנסנר, המבוסס על נתוני חברת מחקר הנדל"ן אטום, במחצית הראשונה של 2026 נרשמו בקליפורניה 21,543 נכסים שנמצאו בשלבים שונים של הליכי עיקול – החל מהודעות ראשוניות ללווים ועד למכירות כפויות. מדובר במספר הגבוה ביותר מאז 2019, והוא מציב את קליפורניה במקום השלישי בארצות הברית במספר העיקולים, אחרי פלורידה וטקסס. כ־9% מכלל הליכי העיקול בארצות הברית התרחשו בקליפורניה.
למרות הנתון הזה, ההשוואה לתקופת המשבר הפיננסי הגדול מספרת סיפור אחר לחלוטין. בין השנים 2008 ל־2012 חוותה קליפורניה את אחד ממשברי הדיור הקשים בתולדותיה, כאשר מאות אלפי בעלי בתים איבדו את נכסיהם. כיום, גם לאחר העלייה האחרונה, מספר תיקי העיקול במדינה נמוך בכ־93% מהממוצע שנרשם באותן שנים. למעשה, רק נבדה הציגה ירידה חדה יותר בהשוואה לתקופת השיא של המשבר.

במחצית הראשונה של 2026 נרשמו בקליפורניה 21,543 נכסים שנמצאו בשלבים שונים של הליכי עיקול – החל מהודעות ראשוניות ללווים ועד למכירות כפויות. מדובר במספר הגבוה ביותר מאז 2019, והוא מציב את קליפורניה במקום השלישי בארצות הברית במספר העיקולים, אחרי פלורידה וטקסס. כ־9% מכלל הליכי העיקול בארצות הברית התרחשו בקליפורניה.
גם ברמה הארצית התמונה דומה. מספר העיקולים בארצות הברית עדיין נמוך בכ־83% לעומת ימי המשבר הגדול. רק שתי מדינות – צפון דקוטה וורמונט – מציגות כיום שיעורי עיקול גבוהים יותר מאשר בתקופה שבין 2008 ל־2012, וגם שם מדובר בשווקים קטנים יחסית שאינם משקפים את מצב שוק הדיור הארצי.
אחת הסיבות המרכזיות ליציבות היחסית היא השינוי הדרמטי במדיניות מתן המשכנתאות מאז קריסת שוק הסאב־פריים. אם בעבר אושרו הלוואות גם ללווים בעלי יכולת החזר מוגבלת, הרי שכיום הבנקים דורשים עמידה בתנאים מחמירים בהרבה. כתוצאה מכך, רוב בעלי הבתים שנכנסו לשוק בשנים האחרונות מחזיקים בפרופיל פיננסי יציב יותר, גם אם הריבית הגבוהה וההתייקרות ביוקר המחיה מקשות עליהם.
גם כאשר בוחנים את שכיחות העיקולים ביחס למספר הבתים במדינה, קליפורניה אינה נמצאת בצמרת. במחצית הראשונה של השנה נרשם בממוצע בית אחד בהליכי עיקול לכל 374 בתים, נתון המציב אותה במקום ה־14 בלבד בארצות הברית. לשם השוואה, הממוצע הארצי עומד על בית אחד לכל 415 נכסים. וושינגטון הבירה מובילה את הרשימה עם עיקול אחד לכל 235 בתים, אחריה פלורידה עם אחד לכל 250 בתים ודרום קרוליינה עם אחד לכל 274.
הנתונים מצביעים אמנם על מגמת עלייה, אך מדובר בעלייה מתונה יחסית. בשנתיים האחרונות גדל מספר העיקולים בקליפורניה בכ־13%, בעיקר לאחר שתוכניות הסיוע שניתנו בתקופת מגפת הקורונה הסתיימו והמשק האמריקני נכנס להאטה מסוימת. עם זאת, מדובר באחת העליות המתונות בארצות הברית – נמוכה משמעותית מהממוצע הארצי, שעמד על 28%.
במדינות אחרות המצב שונה לחלוטין. במונטנה זינק מספר העיקולים ב־127% בתוך שנתיים, בקולורדו ב־121% ובוויומינג ב־104%. גם שתי המדינות שמקדימות את קליפורניה במספר העיקולים – פלורידה וטקסס – רשמו קצב עלייה מהיר בהרבה, של 37% ו־41% בהתאמה. מנגד, בארבעה אזורים בלבד נרשמה ירידה במספר העיקולים: קונטיקט, מסצ'וסטס, וושינגטון הבירה ורוד איילנד.
עבור משפחות רבות בעמק סן פרננדו, בלוס אנג'לס ובאורנג' קאונטי, הנתונים מספקים בעיקר סיבה להישאר עם היד על הדופק – אך לא להיכנס לפאניקה. אין כיום סימנים לגל עיקולים המוני, והמערכת הפיננסית נראית יציבה בהרבה מזו שקדמה למשבר הגדול. עם זאת, העלייה המתמשכת בריביות, יוקר המחיה והמחירים הגבוהים של הדיור ממשיכים להפעיל לחץ על משקי בית רבים.
בסופו של דבר, האיום הגדול ביותר על שוק הדיור בקליפורניה אינו גל עיקולים נוסח 2008, אלא משבר הנגישות לדיור. מחירי הבתים עדיין גבוהים מאוד, הריבית על המשכנתאות מקשה על רוכשים חדשים, והיצע הדירות ממשיך לפגר אחרי הביקוש. לכן, גם אם מספר העיקולים עלה לרמתו הגבוהה ביותר זה שבע שנים, הנתונים מלמדים שבינתיים מדובר בעיקר בתיקון מתון – ולא בתחילתה של קריסה חדשה בשוק הנדל"ן.