
בהודעה שפרסם אמר ממדאני כי אנשיו בדקו את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני העירייה, אך הגיעו למסקנה שאין לניו יורק סמכות עצמאית לאכוף את הצו. בכך קרס למעשה האיום שעליו חזר שוב ושוב, אף שממדאני ניסה להציג את הנסיגה המשפטית כהמשך של מאבקו הפוליטי נגד נתניהו. במקום להורות למשטרת ניו יורק לבצע מעצר שאינו בסמכותה, הוא קרא לממשל הפדרלי לפעול נגד ראש הממשלה הישראלי.

ממדאני אמנם נסוג מההבטחה המעשית, אך לא מהרטוריקה החריפה. הוא המשיך לכנות את נתניהו "פושע מלחמה", טען כי ראש ממשלת ישראל אינו רצוי בניו יורק והאשים אותו באחריות לפשעים חמורים ברצועת עזה
ההודאה הגיעה יממה בלבד לאחר שממדאני שב והצהיר כי לא יהסס לפעול למעצרו של נתניהו אם ינחת בניו יורק. בריאיון קודם סיפר כי הוא מקיים שיחות פעילות עם המחלקה המשפטית של העירייה כדי לבדוק כיצד ניתן לבצע את המהלך. כעת התברר כי הבדיקה הסתיימה בתשובה חד־משמעית: לראש העיר אין בסיס חוקי להורות על מעצרו של מנהיג זר מכוח צו של בית דין שארצות הברית כלל אינה חברה בו.
ממדאני אמנם נסוג מההבטחה המעשית, אך לא מהרטוריקה החריפה. הוא המשיך לכנות את נתניהו "פושע מלחמה", טען כי ראש ממשלת ישראל אינו רצוי בניו יורק והאשים אותו באחריות לפשעים חמורים ברצועת עזה. ההאשמות הללו מבוססות על צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי ב־2024, אך ישראל ונתניהו דוחים אותן בתוקף, כופרים בסמכותו של בית הדין וטוענים כי מדובר במהלך פוליטי המופנה באופן מפלה נגד המדינה היהודית. גם ארצות הברית אינה מכירה בסמכות בית הדין על אזרחיה או על מנהיגי מדינות שאינן חברות בו.
הקושי המשפטי היה עמוק אף יותר מכפי שממדאני הציג. ביקורו של נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם כרוך גם בהתחייבויותיה של ארצות הברית כלפי הארגון הבינלאומי ובהגנות הניתנות למנהיגים זרים המגיעים לניו יורק לצורך פעילות דיפלומטית. שגריר ארצות הברית באו"ם, מייק וולץ, הגדיר קודם לכן את איומי המעצר "תיאטרון פוליטי" והבהיר כי הצו אינו יכול לשמש את ראש העיר כדי לעקוף את החוק הפדרלי ואת החסינות הדיפלומטית.
התגובה הישראלית הייתה חריפה. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, האשים את ממדאני בשימוש ברטוריקה אנטישמית ובקידום מסרים המשרתים את חמאס. הוא קרא לו להפסיק לעסוק במה שכינה עלילות דם ולהתמקד בתפקיד שלשמו נבחר — ניהול ניו יורק ושירות תושביה. המסר הישראלי היה ברור: ראש עיריית ניו יורק אינו שר חוץ, תובע בינלאומי או שופט בבית הדין בהאג, והפיכת העירייה לבמה למאבק אישי נגד ראש ממשלת ישראל פוגעת גם ביחסים עם הקהילה היהודית בעיר.
גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציב מחסום מוחלט בפני המהלך. טראמפ הבהיר כי נתניהו לא ייעצר בעת ביקורו בארצות הברית "בשום צורה או דרך", והגן על ראש הממשלה כמי שמוביל את המערכה נגד המשטר האיראני. לדבריו, מי שצריכים לעמוד לדין הם האחראים לטרור, לדיכוי ולהרג מצד איראן — לא מנהיג ישראל הנלחם בהם. בכך הבהיר הבית הלבן כי גם אילו ממדאני היה ממשיך לנסות לקדם את האיום, הממשל הפדרלי היה מונע ממנו להפוך אותו למעשה.
הפרשה מעוררת דאגה מיוחדת משום שניו יורק היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. עבור יהודים וישראלים רבים בעיר, עצם העובדה שראש העיר השקיע זמן ומשאבים בבדיקת האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל אינה נתפסת כתרגיל משפטי תיאורטי בלבד. מבחינתם, מדובר במסר פוליטי המעניק לגיטימציה להאשמות הקשות ביותר נגד ישראל דווקא בתקופה של מתיחות גוברת ואנטישמיות ברחובות העיר.
ממדאני אולי הודה שאין בידיו סמכות לבצע את המעצר, אך הוא לא חזר בו מן הכוונה הפוליטית שמאחורי האיום. נתניהו צפוי להיות מסוגל להגיע לעצרת האו"ם מבלי לחשוש שמשטרת ניו יורק תמתין לו בנמל התעופה, אולם הפרשה כבר חשפה את עומק העימות בין ראש העיר לבין ישראל. האיום המשפטי התפוגג, אך העוינות הפומבית נותרה — והיא צפויה להמשיך ללוות את ניו יורק, את הקהילה היהודית ואת יחסיה של העיר עם ישראל לאורך כהונתו של ממדאני.