
"אני יודע מעבר לכל ספק שהיו אנשים בתוך ממשלת ישראל שניסו להסיט אותנו מהמשא ומתן, משום שהם רצו שהמערכה הצבאית תימשך", אמר ואנס. לדבריו, אותם גורמים פעלו כדי להשפיע על דעת הקהל בארצות הברית במטרה להאריך את המלחמה "ללא סוף וללא יעד ברור".
לדבריו, מדובר ב"קמפיין השפעה זר, דיסקרטי וממומן היטב", שנועד לטרפד את עסקת הגרעין המתגבשת עם איראן. ואנס הדגיש כי עצם הניסיון של מדינות זרות להשפיע על וושינגטון אינו חריג. "ישראל היא מדינה של תשעה מיליון בני אדם ואנחנו מדינה של יותר מ־330 מיליון. ברור שהם ינסו לשכנע אמריקאים, בדיוק כפי שמדינות אחרות עושות", אמר. עם זאת, לטענתו, הבעיה מתחילה כאשר ניסיונות ההשפעה מצליחים להשפיע בפועל על קבלת ההחלטות בארצות הברית. הוא אף השווה את הפעילות הישראלית לכאורה לניסיונות השפעה מצד קטאר ורוסיה.

לדברי ואנס, מדובר ב"קמפיין השפעה זר, דיסקרטי וממומן היטב", שנועד לטרפד את עסקת הגרעין המתגבשת עם איראן. ואנס הדגיש כי עצם הניסיון של מדינות זרות להשפיע על וושינגטון אינו חריג. "ישראל היא מדינה של תשעה מיליון בני אדם ואנחנו מדינה של יותר מ־330 מיליון. ברור שהם ינסו לשכנע אמריקאים, בדיוק כפי שמדינות אחרות עושות", אמר
לצד ההאשמות הבהיר ואנס כי ההחלטה של הנשיא דונלד טראמפ לפעול נגד איראן לא התקבלה בעקבות לחץ ישראלי. לדבריו, טראמפ השתכנע בעצמו כי אסור לאפשר לטהראן להשיג נשק גרעיני, וכי גם הוא שותף לעמדה זו. עוד הוסיף כי בממשלת ישראל יש גם גורמים התומכים במאמצי השלום וסבורים שמערכה ממושכת אינה משרתת את האינטרסים של ישראל.
ואנס ניצל את הריאיון גם כדי להתייחס לביקורת החריפה שספג בעקבות עמדותיו כלפי ישראל. "האשימו אותי באנטישמיות ואפילו בטענות שפגעתי בדת היהודית. זה פשוט מטורף. יש לי הרבה מאוד כבוד ליהדות", אמר. למרות זאת הוא חזר על טענתו כי ישראל מאבדת במהירות את תמיכת הציבור האמריקאי, במיוחד בקרב צעירים. לדבריו, קיים פער משמעותי בין עמדותיהם של רפובליקנים צעירים לבין אלו של בני הדור המבוגר יותר, והוא טען כי "ישראל מפסידה את קרב דעת הקהל בארצות הברית".
בהמשך הציג ואנס תפיסה שלפיה יש לעצב מחדש את מערכת היחסים בין ירושלים לוושינגטון. לדבריו, ישראל צריכה להיתפס כבעלת ברית חשובה, אך לא שונה ממדינות כמו בריטניה או צרפת. "יהיו בינינו הסכמות ויהיו גם מחלוקות. היחסים צריכים להתבסס על אינטרסים משותפים ולא על שום דבר אחר", אמר. בירושלים ובקרב ארגונים פרו־ישראליים בארצות הברית נתפסו הדברים כסימן נוסף להתרחקות של חלק מהמחנה הרפובליקני מהגישה המסורתית של תמיכה בלתי מסויגת בישראל.
אחד הקטעים השנויים ביותר במחלוקת בריאיון עסק בפרשת ג'פרי אפשטיין. ואנס אמר כי לאפשטיין היו, לדבריו, קשרים עם גורמים בכירים במודיעין האמריקאי וגם במודיעין הישראלי, אך הודה כי אין בידי הממשל מסמכים המוכיחים קשר כזה. לדבריו, אם מסמכים כאלה היו קיימים, ספק אם היו שורדים עד היום. הוא גם מתח ביקורת על התנהלות הממשל בפרסום חומרי החקירה בפרשה, אך שלל טענות שלפיהן התקיימה הסתרה מכוונת.
התבטאויותיו של ואנס מגיעות בעיתוי רגיש במיוחד מבחינת ישראל. ימים ספורים קודם לכן הצביעו כמעט מחצית מחברי הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים בעד יוזמה להפסקת הסיוע הביטחוני לישראל, ובהם גם קתרין קלארק, מספר שתיים בהנהגת הדמוקרטים בבית. במקביל נשמעות יותר ויותר עמדות ביקורתיות גם מהאגף הפופוליסטי של המפלגה הרפובליקנית, מגמה שבעבר הייתה נדירה יחסית.
עבור ירושלים, השילוב בין שחיקה בתמיכה בקרב הדמוקרטים לבין ביקורת חריפה מצד בכירים רפובליקנים מצייר תמונה מדאיגה. במשך עשרות שנים נשענה ישראל על קונצנזוס רחב בוושינגטון סביב הברית האסטרטגית בין המדינות, אולם ההתפתחויות האחרונות מעידות כי התמיכה הדו־מפלגתית שהייתה אחד מעמודי התווך של היחסים נמצאת תחת לחץ גובר. בעיצומה של המתיחות מול איראן והמשך חוסר היציבות במזרח התיכון, ההתבטאויות החריפות של סגן נשיא ארצות הברית עלולות להפוך לא רק לעימות פוליטי חריג, אלא גם לאיתות משמעותי על שינוי אפשרי במערכת היחסים בין שתי בעלות הברית הקרובות ביותר.