רעידת אדמה בוושינגטון: מנהיג הדמוקרטים מסמן את סוף הסיוע הצבאי לישראל

ההצבעה שתתקיים השבוע בבית הנבחרים האמריקאי צפויה להסתיים בניצחון ברור של ישראל, אך מאחורי התוצאה המעשית מסתתר מסר מדאיג בהרבה. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, חכים ג'פריס, הודיע כי יתנגד להצעת החוק לקצץ כמעט את כל הסיוע הביטחוני לישראל, אך במקביל הבהיר כי מבחינתו עידן הסיוע הצבאי האמריקאי מתקרב לסיומו. מדובר באחת ההצהרות המשמעותיות ביותר שנשמעו בשנים האחרונות מצד בכיר בהנהגה הדמוקרטית, והיא עשויה לסמן שינוי עמוק באופן שבו אחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית רואה את יחסיה עם ישראל.

על הפרק עומד תיקון שהגיש חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי להצעת תקציב מחלקת המדינה לשנת 2027. ההצעה מבקשת לקצץ 3.3 מיליארד דולר מתוך 3.8 מיליארד הדולר שמעבירה ארצות הברית לישראל מדי שנה במסגרת מזכר ההבנות שנחתם בתקופת נשיאותו של ברק אובמה. רק חצי מיליארד דולר, המיועד למערכות ההגנה מפני טילים ובהן כיפת ברזל, יישאר מחוץ לקיצוץ.

למרות הכותרות הדרמטיות, כמעט אין ספק שהתיקון עצמו יידחה. הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים צפוי להצביע נגדו, ורבים מהדמוקרטים המתונים צפויים להצטרף אליו. אולם הסיפור האמיתי כלל אינו תוצאת ההצבעה, אלא השינוי בטון ובגישה של הנהגת המפלגה הדמוקרטית.

במכתב ששלח לחברי סיעתו הסביר ג'פריס כי הוא מתנגד לתיקון משום שהוא רחב מדי ועלול לפגוע גם בתקציבים המיועדים לסיוע הומניטרי, לשיקום אזורים מוכי מלחמה, לקליטת פליטים ולתוכניות נוספות של מחלקת המדינה. הוא גם הזהיר שהמהלך עלול להחליש את יכולתה של ארצות הברית להתמודד עם חמאס, חיזבאללה וארגוני טרור נוספים באזור.

זו הפעם הראשונה שבה מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים מציג באופן כה מפורש חזון שלפיו הסיוע הצבאי הישיר לישראל אינו אמור להימשך לנצח. במשך עשרות שנים נחשב הסיוע הביטחוני לאחד מסמלי הברית האסטרטגית בין שתי המדינות, וזכה לתמיכה כמעט אוטומטית מצד שתי המפלגות. כעת, גם כאשר ג'פריס מתנגד לקיצוץ המיידי, הוא למעשה מאותת כי מבחינתו מדובר במנגנון שאמור להסתיים בתוך שנים ספורות

אלא שבין השורות הסתתרה אמירה מרחיקת לכת הרבה יותר. ג'פריס קבע כי עם פקיעת מזכר ההבנות הנוכחי בשנת 2028, על ארצות הברית וישראל לעבור למודל חדש לחלוטין של יחסים ביטחוניים. לדבריו, ישראל היא מדינה בעלת כלכלה מתקדמת, ולכן היא יכולה ואף צריכה לממן בעצמה את רכישת מערכות הנשק האמריקאיות, במקום להמשיך לקבל מימון ישיר מכספי משלם המסים האמריקאי.

זו הפעם הראשונה שבה מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים מציג באופן כה מפורש חזון שלפיו הסיוע הצבאי הישיר לישראל אינו אמור להימשך לנצח. במשך עשרות שנים נחשב הסיוע הביטחוני לאחד מסמלי הברית האסטרטגית בין שתי המדינות, וזכה לתמיכה כמעט אוטומטית מצד שתי המפלגות. כעת, גם כאשר ג'פריס מתנגד לקיצוץ המיידי, הוא למעשה מאותת כי מבחינתו מדובר במנגנון שאמור להסתיים בתוך שנים ספורות.

המסר הזה מקבל משמעות גדולה עוד יותר לנוכח החלטתו שלא להטיל משמעת סיעתית על חברי מפלגתו. בניגוד לנושאים מרכזיים אחרים, ג'פריס הודיע שכל חבר קונגרס יוכל להצביע לפי מצפונו. לדבריו, קיימות "סיבות בתום לב" להצבעה לכאן או לכאן. במילים אחרות, הנהגת הדמוקרטים מכירה בכך שבתוך המפלגה כבר אין קונצנזוס בנוגע לישראל.

מדובר בשינוי דרמטי לעומת המצב ששרר במשך עשרות שנים. בעבר, כל ניסיון לקצץ בסיוע הביטחוני לישראל היה נדחה כמעט ללא דיון. כיום, ההנהגה הדמוקרטית כבר אינה מנסה אפילו לאחד את השורות, אלא מאפשרת בפועל לכל אחד מחבריה לבחור את עמדתו. הדבר משקף את השפעתו הגוברת של האגף הפרוגרסיבי ואת השינוי בעמדותיהם של רבים מבוחרי המפלגה, במיוחד בקרב צעירים.

למרות זאת, עמדתו של ג'פריס מורכבת יותר מזו של חברי האגף הפרוגרסיבי. הוא אינו קורא לנתק את הברית הביטחונית עם ישראל, אלא להגדיר אותה מחדש. לדבריו, גם לאחר סיום הסיוע הישיר חייבת ארצות הברית להמשיך להבטיח את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל, להעמיק את שיתוף הפעולה בתחומי המחקר, הפיתוח והטכנולוגיה ולהמשיך לקיים תיאום ביטחוני הדוק בין שתי המדינות.

בנקודה מסוימת קיימת אפילו חפיפה מפתיעה בין עמדתו של ג'פריס לבין הצהרות קודמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם נתניהו אמר בשנים האחרונות כי בטווח הארוך ישראל צריכה לצמצם את תלותה בסיוע האמריקאי ולעבור למערכת יחסים המבוססת יותר על שותפות ופחות על תמיכה כספית ישירה. ההבדל הוא שלדברי נתניהו מדובר בתהליך ארוך והדרגתי, בעוד שג'פריס מבקש להציב כבר את מזכר ההבנות הבא כנקודת הסיום של הסיוע.

בנוסף, ג'פריס מציב תנאים שלא הופיעו בעבר. הוא דורש שכל הסדר ביטחוני עתידי יהיה כפוף לעמידה קפדנית בחוקי זכויות האדם ובערכים האמריקאיים, וקורא להטיל אחריות על ישראלים המעורבים באלימות ביהודה ושומרון. מבחינת ירושלים, מדובר בתנאים שעשויים להפוך בעתיד לכלי לחץ פוליטי משמעותי.

בתוך המפלגה הדמוקרטית כבר נרשמו תגובות מנוגדות. חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו־קורטז וחבר הקונגרס גרג קסאר הודיעו כי יתמכו בקיצוץ, בטענה שהגיע הזמן להפסיק את המימון הצבאי לישראל. מנגד, חברי קונגרס המזוהים עם הקו הפרו־ישראלי, בהם ג'וש גוטהיימר, ריצ'רד ניל וג'רי נאדלר, בירכו את ג'פריס על החלטתו להתנגד לתיקון והגדירו אותו כמהלך חסר אחריות.

גם השדולה הפרו־ישראלית אייפא"ק הסתפקה בהבעת תמיכה בהתנגדותו של ג'פריס לקיצוץ, אך בחרה שלא להתייחס כלל לדבריו על עתיד הסיוע. השתיקה הזו ממחישה עד כמה הנושא הפך רגיש גם בקרב תומכיה הוותיקים ביותר של ישראל בוושינגטון.

ייתכן שהתיקון של מאסי ייפול ברוב גדול כבר השבוע, אך המשמעות הפוליטית שלו תישאר. בפעם הראשונה מזה שנים נשמע קול ברור מצמרת ההנהגה הדמוקרטית שלפיו השאלה איננה עוד אם הסיוע הביטחוני לישראל ייבחן מחדש – אלא מתי וכיצד הוא יסתיים. עבור ישראל, זו עשויה להיות האזהרה הברורה ביותר עד כה שהברית עם ארצות הברית אמנם רחוקה מלהתפרק, אך היא נכנסת לעידן חדש שבו התמיכה כבר אינה מובנת מאליה, גם במפלגה שהייתה במשך עשרות שנים אחת מעמודי התווך של היחסים בין שתי המדינות.