
העיר שספגה את מרבית תשומת הלב היא ניו יורק. לראשונה מאז שנת 2011 טיפסה הטמפרטורה בסנטרל פארק ל־100 מעלות פרנהייט, כ־38 מעלות צלזיוס. אולם החום האמיתי הורגש הרבה מעבר למה שהראה המדחום. הלחות הגבוהה דחפה את טמפרטורת התחושה לכ־110 מעלות פרנהייט, כ־43 מעלות צלזיוס – רמה שנחשבת מסוכנת גם לאנשים בריאים. הרשויות קראו לתושבים להימנע מפעילות גופנית בשעות החמות, לשתות מים באופן קבוע ולהישאר ככל האפשר במקומות ממוזגים.

בתחנת לקסינגטון ורחוב 59 בניו יורק נמדדה תחושת חום של כמעט 108 מעלות פרנהייט, ובתחנות טיימס סקוור ויוניון סקוור נמדדו יותר מ־100 מעלות. נוסעים תיארו את התחנות כ"תנור ענק" ואף השוו אותן ל"גיהינום של דנטה".
אם הרחובות היו קשים, התחנות שמתחת לפני הקרקע הפכו כמעט לבלתי נסבלות. בדיקות שנערכו בתחנות הרכבת התחתית במנהטן מצאו טמפרטורות ותחושות חום גבוהות אף יותר מאשר ברחובות העיר. בתחנת לקסינגטון ורחוב 59 נמדדה תחושת חום של כמעט 108 מעלות פרנהייט, ובתחנות טיימס סקוור ויוניון סקוור נמדדו יותר מ־100 מעלות. נוסעים תיארו את התחנות כ"תנור ענק" ואף השוו אותן ל"גיהינום של דנטה".
הסיבה לכך פשוטה. רכבות הבלימה וההאצה פולטות חום, מערכות המיזוג של הקרונות מוציאות את האוויר החם אל המנהרות, מיליוני הנוסעים מוסיפים חום גוף, והבטון הישן אוגר את כל האנרגיה הזו במשך שעות. מאחר שמערכת הרכבת התחתית של ניו יורק נבנתה לפני יותר ממאה שנה כמערכת פתוחה, כמעט בלתי אפשרי להתקין בה מערכת מיזוג כוללת לרציפים ולמנהרות. מומחים לרפואה מזהירים כי החום בתחנות אינו רק אי-נוחות אלא סכנה של ממש, במיוחד עבור קשישים, ילדים, נשים בהריון ואנשים הסובלים ממחלות לב או נשימה.
גם בוושינגטון הבירה נרשמו תנאים חריגים. דווקא ערב חגיגות הרביעי ביולי, כאשר מאות אלפי אמריקנים נוהרים מדי שנה לנשיונל מול כדי לצפות במופעי הזיקוקים ובאירועי החג, נאלצו הרשויות לצמצם ולדחות חלק מאירועי ה"גרייט אמריקן סטייט פייר" בשל עומס החום הכבד. ברחבי המתחם נוספו תחנות מים, הוקמו אזורי צל והוצבו צוותים רפואיים נוספים מחשש לעלייה במספר מקרי ההתייבשות ומכות החום.
בפילדלפיה התקבלה החלטה חריגה עוד יותר. הרשויות הודיעו על ביטול מצעד יום העצמאות המרכזי, לאחר שהתחזיות הצביעו על טמפרטורות של יותר מ־103 מעלות פרנהייט ועל עומס חום שהיה עלול לסכן את המשתתפים ואת עשרות אלפי הצופים. בבוסטון נשברו שיאי טמפרטורה שנמדדו בתחילת חודש יולי, בעוד שבבולטימור, בניו ג'רזי ובמדינות נוספות לאורך החוף המזרחי נפתחו עשרות מרכזי קירור ציבוריים כדי לאפשר לתושבים ללא מיזוג אוויר למצוא מחסה מהחום הכבד.
גם חברות החשמל עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות. השימוש העצום במזגנים בשעות השיא מקרב את רשתות החשמל לקצה יכולתן, וחברות אנרגיה בכמה מדינות קראו לציבור לצמצם ככל האפשר את צריכת החשמל בשעות אחר הצהריים והערב. במקביל, בתי החולים מדווחים על עלייה במספר הפניות בשל התייבשות, תשישות חום ומכות חום – תופעות שעלולות להפוך קטלניות אם אינן מטופלות במהירות.
המטאורולוגים מסבירים כי מדובר בתופעה המכונה "כיפת חום". מערכת לחץ אוויר חזקה נלכדת מעל אזור רחב, דוחסת את האוויר כלפי מטה ומונעת מעננים וממערכות קרירות להתפתח. התוצאה היא ימים רצופים של שמש קופחת, טמפרטורות קיצוניות ולילות שאינם מתקררים דיים כדי לאפשר לגוף להתאושש. בשנים האחרונות מזהים חוקרי אקלים עלייה בתדירותם ובעוצמתם של אירועים מסוג זה, במיוחד במהלך חודשי הקיץ.
עבור הקהילה הישראלית-אמריקנית בדרום קליפורניה, התמונות מהמזרח מעוררות הזדהות וגם תחושת היכרות. תושבי אנסינו, טרזנה, וודלנד הילס, קלבסאס ושכונות נוספות בעמק סן פרננדו רגילים לימי קיץ שבהם הטמפרטורות חוצות את רף 105 מעלות פרנהייט. אלא שההבדל המשמעותי הוא הלחות. בעוד שבקליפורניה החום יבש יחסית, בניו יורק, בוושינגטון ובפילדלפיה הלחות הגבוהה מקשה על הגוף להתקרר והופכת כל יציאה קצרה החוצה למאמץ פיזי משמעותי.
לא מעט מבני הקהילה מתכננים בתקופה זו ביקורים משפחתיים או נסיעות עסקים לניו יורק, לוושינגטון ולערים נוספות במזרח. השנה מומלץ לעקוב מקרוב אחר התחזיות ולהיערך בהתאם. בקבוק מים, ביגוד קל, הימנעות משהייה ממושכת בשמש ותכנון מוקדם של מסלולים ממוזגים יכולים לעשות את ההבדל בין יום קיץ רגיל לבין מצב חירום רפואי.
גלי חום כבר אינם אירוע נדיר בארצות הברית, אך עוצמתו של הגל הנוכחי, היקפו הגיאוגרפי והעובדה שהוא פוגע דווקא בסוף השבוע של חגיגות העצמאות, הופכים אותו לאחד מאירועי מזג האוויר החריגים של השנים האחרונות. במקום חגיגות תחת שמיים כחולים, מיליוני אמריקנים מציינים השנה את יום הולדתה של המדינה כשהם מחפשים בעיקר דבר אחד – מעט צל ומזגן עובד.