המהלך שמדאיג את תומכי ישראל: קמלה האריס מחזרת אחרי השמאל הפרו פלסטיני
שיחות עם זוהראן ממדני, פגישה עם ממייסדי התנועה שהובילה את המחאה נגד תמיכת ממשל ביידן בישראל וניסיון להתקרב לאגף הפרוגרסיבי – הצעדים האחרונים של קמלה האריס מציתים ויכוח חריף בתוך המפלגה הדמוקרטית ומעוררים דאגה בקרב מחנה התומך בישראל לקראת המרוץ לנשיאות ב־2028.
האזינו לכתבה זו
המהלך שמדאיג את תומכי ישראל: קמלה האריס מחזרת אחרי השמאל הפרו פלסטיני
01.07.2026 21:00
0:00 / 0:00
07.01.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
וושינגטון – פחות משנתיים לאחר שספגה הפגנות קולניות מצד פעילים אנטי־ישראליים במהלך מסע הבחירות לנשיאות, קמלה האריס מוצאת את עצמה במוקד סערה חדשה. סגנית נשיא ארצות הברית לשעבר, הנחשבת כיום למועמדת המובילה לזכות במועמדות הדמוקרטית לנשיאות בשנת 2028, החלה בשבועות האחרונים לקיים שורת מגעים עם דמויות בולטות באגף הפרוגרסיבי המזוהה עם ביקורת חריפה על ישראל. עבור רבים במחנה הפרו־ישראלי במפלגה, מדובר ביותר מצעד פוליטי רגיל – אלא באיתות על שינוי כיוון שעשוי להשפיע על עתיד יחסי ארצות הברית וישראל.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
הפרסום שעורר את מירב תשומת הלב הגיע לאחר שראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדני, חשף בריאיון לרשת סיריוס אקס־אם כי האריס התקשרה אליו ביוזמתה. לדבריו, השניים שוחחו על עתידה של המפלגה הדמוקרטית והמשיכו להיות בקשר גם לאחר מכן. ממדני, שהפך לאחד הקולות הבולטים באגף הפרוגרסיבי ומרבה למתוח ביקורת על מדיניות ישראל, אמר כי הוא מעריך את עצם פנייתה של האריס ואת השיחה שקיימו.
הפרסום שעורר את מירב תשומת הלב הגיע לאחר שראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדני, חשף בריאיון לרשת סיריוס אקס־אם כי האריס התקשרה אליו ביוזמתה. לדבריו, השניים שוחחו על עתידה של המפלגה הדמוקרטית והמשיכו להיות בקשר גם לאחר מכן.
אלא שעבור רבים מהדמוקרטים התומכים בישראל, שיחת הטלפון הייתה רק חלק מתמונה רחבה יותר. במקביל נחשף כי האריס נפגשה בדטרויט עם עבאס עלאויה, ממייסדי תנועת "אנקומיטד" – ההתארגנות שהובילה את קמפיין המחאה נגד הנשיא לשעבר ג'ו ביידן בבחירות 2024 בשל תמיכתו בישראל במהלך המלחמה מול חמאס. התנועה קראה לבוחרים דמוקרטים להימנע מלתמוך בביידן בבחירות המקדימות, ובכך הפכה לאחד ממוקדי הלחץ המרכזיים על הנהגת המפלגה בנושא ישראל.
עלאויה לא הסתיר את תוכן הפגישה עם האריס. לדבריו, הוא סיפר לה על בני משפחה של תושבי מישיגן שנהרגו בתקיפות ישראליות ועל ביתה של סבתו שנהרס בלבנון. לאורך החודשים האחרונים האשים עלאויה את ישראל בביצוע "רצח עם" ו"טיהור אתני" – האשמות שישראל דוחה מכל וכל ומגדירה כחסרות בסיס. במקביל, תנועת "אנקומיטד" נמנעה עד היום מלגנות באופן מפורש את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר או לקרוא לארגון הטרור לוותר על שליטתו ברצועת עזה.
עבור מבקריה של האריס, עצם קיום הפגישות והשיחות עם מנהיגי המחנה הזה מעורר סימני שאלה. הם טוענים כי מדובר בניסיון ברור לחזק את מעמדה בקרב האגף הפרוגרסיבי, שהפך בשנים האחרונות לכוח משמעותי יותר ויותר בתוך המפלגה הדמוקרטית. בשבועות האחרונים התחזקה התחושה הזו בעקבות שורת ניצחונות מפתיעים של מועמדים פרוגרסיביים בפריימריז בניו יורק ובקולורדו, שבהם הודחו פוליטיקאים ותיקים המזוהים עם הממסד הדמוקרטי.
הרקע הפוליטי חשוב במיוחד. בספר הזיכרונות החדש שלה, "107 ימים", חשפה האריס כי במהלך כהונתה כסגנית הנשיא ביקשה שוב ושוב מהנשיא ג'ו ביידן להפגין אמפתיה רבה יותר כלפי האוכלוסייה הפלסטינית לאחר מתקפת 7 באוקטובר. היא אף מתחה ביקורת על הדרך שבה הציג ביידן את תמיכתו בישראל. כעת, כאשר היא נערכת למערכת בחירות חדשה, יש הרואים במהלכיה ניסיון לחזק עוד יותר את מעמדה בקרב מצביעים פרוגרסיביים, במיוחד במדינות מפתח כמו מישיגן.
עם זאת, אסטרטגים דמוקרטים מזהירים מפני הסקת מסקנות מרחיקות לכת. לדבריהם, הניצחונות של האגף הפרוגרסיבי הושגו בעיקר במחוזות דמוקרטיים מובהקים, שאינם משקפים בהכרח את עמדות כלל ציבור הבוחרים בארצות הברית. גם בתוך המפלגה עצמה נותר מחנה גדול של דמוקרטים הרואים בתמיכה בישראל מרכיב מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית וחוששים כי התרחקות מהקו הזה עלולה לעלות למפלגה ביוקר בבחירות הכלליות.
בשנים האחרונות הצביעו סקרים על שינוי משמעותי בדעת הקהל בקרב מצביעים דמוקרטים, במיוחד בקרב צעירים, בכל הנוגע לישראל. התמיכה במדינה נשחקה, והביקורת על מדיניות ממשלת ישראל הפכה נפוצה יותר. מגמה זו הגבירה את הלחץ על מועמדים דמוקרטים לאזן בין המחנה הפרוגרסיבי לבין בוחרים ותיקים ותורמים מרכזיים המזוהים עם תמיכה בישראל.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, ההתפתחויות האחרונות מעוררות דאגה מיוחדת. רבים מהם הצביעו במשך שנים למפלגה הדמוקרטית מתוך אמונה שהיא שותפה למחויבות ארוכת השנים לביטחונה של ישראל. כעת הם עוקבים בדריכות אחר המאבק הפנימי המתחולל במפלגה, בניסיון להבין האם מדובר במהלך טקטי לקראת הפריימריז או בסימן נוסף לכך שהאגף הפרוגרסיבי ממשיך להשפיע על סדר היום הדמוקרטי. ככל שהמרוץ לנשיאות 2028 יתקרב, גם השאלה מה יהיה מקומה של ישראל במדיניות החוץ של המפלגה צפויה להפוך לאחד הנושאים הרגישים והנפיצים ביותר.