הכרטיסים שוב מתייקרים: מנכ"ל דלתא חושף למה לא תראו ירידת מחירים בקרוב

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לדברי בסטיאן, מחירי הטיסות עלו בחודשים האחרונים בשיעור של 10 עד 15 אחוזים, בעיקר בשל הזינוק במחירי הדלק בעקבות המלחמה בין ארצות הברית לאיראן וסגירת מצר הורמוז. עבור חברות התעופה, דלק אינו סעיף שולי אלא אחת ההוצאות הכבדות ביותר. כאשר מחיר הנפט עולה, העלות מתגלגלת במהירות אל מחירי הכרטיסים.

לדברי בסטיאן מחיר הדלק הוא רק חלק מהסיפור. הבעיה העמוקה יותר היא שמערכת התעופה האמריקאית אינה מסוגלת כיום לאפשר לחברות להגדיל במהירות את מספר הטיסות. במילים פשוטות: גם אם דלתא, אמריקן איירליינס, יונייטד וסאות'ווסט רוצות להוסיף טיסות כדי לענות על הביקוש, הן לא תמיד יכולות לעשות זאת משום שמערכת הפיקוח על התנועה האווירית עמוסה מדי

בסטיאן הסביר כי דלתא ספגה פגיעה של יותר משני מיליארד דולר בעלויות האנרגיה, ולכן נאלצה להעלות מחירים. לדבריו, זו לא הייתה תופעה ייחודית לדלתא, אלא מגמה כלל־ענפית. כאשר נפט מתייקר, כל חברת תעופה משלמת יותר על כל טיסה, וכל נוסע מרגיש זאת בכיסו.

הפסקת האש בין ממשל דונלד טראמפ לאיראן עשויה להקל מעט על הלחץ. חידוש תנועת המכליות במצר הורמוז כבר תרם לירידה מסוימת במחירי הנפט, ובסטיאן עצמו אמר כי הירידה הזו מציבה את הענף במצב טוב יותר. אך הוא מבהיר כי מי שמצפה לצניחה מהירה במחירי הכרטיסים עלול להתאכזב.

הסיבה, לדבריו, היא שמחיר הדלק הוא רק חלק מהסיפור. הבעיה העמוקה יותר היא שמערכת התעופה האמריקאית אינה מסוגלת כיום לאפשר לחברות להגדיל במהירות את מספר הטיסות. במילים פשוטות: גם אם דלתא, אמריקן איירליינס, יונייטד וסאות'ווסט רוצות להוסיף טיסות כדי לענות על הביקוש, הן לא תמיד יכולות לעשות זאת משום שמערכת הפיקוח על התנועה האווירית עמוסה מדי.

רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית מתמודדת כבר שנים עם מחסור בבקרי טיסה, ציוד מיושן ותשתיות שאינן עומדות בקצב הגידול של תנועת הנוסעים. התוצאה היא פחות גמישות, יותר עיכובים ופחות אפשרות להגדיל את ההיצע. ובשוק חופשי, כאשר הביקוש גבוה וההיצע מוגבל, המחירים נשארים גבוהים.

זהו לב הטענה של בסטיאן: הדרך להוריד מחירים אינה רק להמתין לירידת מחירי הנפט, אלא לפתוח את השמיים. יותר בקרי טיסה, מערכות מודרניות יותר ויכולת גבוהה יותר לנהל עומסי תנועה אווירית יאפשרו לחברות להפעיל יותר טיסות. יותר טיסות פירושן יותר מושבים. יותר מושבים פירושם תחרות חזקה יותר — ובסופו של דבר, מחירים נמוכים יותר לנוסעים.

דבריו של בסטיאן מגיעים ברגע רגיש במיוחד עבור ענף התעופה האמריקאי. מצד אחד, הביקוש לטיסות נותר גבוה מאוד. אמריקאים ממשיכים לטוס לחופשות, לביקורי משפחה ולעסקים, והטיסות הבינלאומיות חזרו במידה רבה לרמות שלפני מגפת הקורונה. מצד שני, העלויות של החברות עלו, כוח האדם מוגבל והתשתיות הלאומיות מתקשות לעמוד בעומס.

עבור נוסעים מלוס אנג'לס, ובעיקר עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בעמק סן פרננדו, המשמעות ברורה מאוד. טיסות לישראל, לניו יורק, למיאמי או לאירופה כבר אינן הוצאה פשוטה. משפחות שרוצות לבקר קרובים בארץ, אנשי עסקים שטסים בתדירות גבוהה וסטודנטים שנעים בין חופים ומדינות — כולם מרגישים את ההתייקרות.

הבעיה חמורה במיוחד בשדות תעופה עמוסים כמו נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, נמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו יורק ונמל התעופה הרטספילד־ג'קסון באטלנטה. אלה הם עורקי התחבורה המרכזיים של אמריקה, אך גם נקודות שבהן כל תקלה, מחסור בכוח אדם או עיכוב במערכת הפיקוח מתגלגלים במהירות לעשרות אלפי נוסעים.

בסטיאן מנסה לשדר אופטימיות זהירה. לדבריו, בתקופה האחרונה חלה התקדמות משמעותית בטיפול בצווארי הבקבוק במערכת התעופה, יותר מכפי שנראה בעשורים קודמים. אך הוא גם מבהיר כי ללא השקעה עמוקה ומתמשכת, הבעיה לא תיעלם.

המסר שלו פשוט: חברות התעופה יכולות לשפר שירות, לייעל קווים ולנהל טוב יותר את העלויות שלהן, אבל הן אינן יכולות לבדן להרחיב את השמיים. לשם כך נדרשת החלטה ממשלתית, תקציבים, גיוס בקרי טיסה, שדרוג מערכות והבנה שתעופה אינה מותרות אלא תשתית לאומית.

עד שזה יקרה, הנוסעים ימשיכו לשלם את מחיר הפקק הבלתי נראה. לא הפקק בדרך לשדה התעופה, אלא זה שממתין להם מעל המסלול, במגדלי הפיקוח ובמערכת שמתקשה להדביק את קצב אמריקה