גם הבחירות לעיריית וושינגטון הפכו למשאל על ישראל: הקרב על הבירה האמריקאית עובר דרך ירושלים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המרוץ לראשות עיריית וושינגטון, הראשון זה יותר מעשור שבו אין ראש עיר מכהן המתמודד על כהונה נוספת, הפך לזירת התגוששות סביב שאלות של ציונות, ישראל והיחס לקהילה היהודית. מה שנראה עד לא מזמן כמו סוגיה השייכת לוושינגטון הפדרלית, למחלקת המדינה ולבית הלבן, חדר אל הרחובות, אל אסיפות התושבים ואל מערכת הבחירות המקומית של בירת ארצות הברית.

המועמדים לראשות העיר השתתפו בפורום המועמדים החופשיים של וושינגטון די.סי., אירוע בו בוחרים יכלו לפגוש ולשאול מועמדים לראשות העיר ולצירים לקונגרס, ב-14 במרץ 2026 בשכונת הדרום-מזרחית של וושינגטון די.סי.. בין המועמדים שהשתתפו בפורום לראשות העיר היו, משמאל לימין, ג'ניז לואיס ג'ורג', גארי גודוות'ר, יאידה פורד וקניאן מקדאפי.

במוקד הסערה ניצבת חברת מועצת העיר ג'ניס לואיס ג'ורג', הנתמכת על ידי ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה. בתחילת השנה היא השיבה לשאלון של הארגון והצהירה כי לא תשתתף באירועים "המקדמים ציונות" וכי תימנע מקשרים עם "הממשלה הישראלית או ארגוני לובי ציוניים".

האמירות הללו חוללו סערה עצומה בקרב יהודי וושינגטון. לא מדובר בעוד עיר אמריקאית. וושינגטון היא ביתם של מוסדות יהודיים מרכזיים, ארגוני גג יהודיים, שגרירות ישראל, בתי כנסת רבים וקהילה בעלת השפעה ציבורית ופוליטית משמעותית. מבחינת רבים, האמירה הזו לא נתפסה כוויכוח על מדיניות הממשלה בירושלים, אלא כעמדה העלולה להרחיק חלקים שלמים מהקהילה היהודית.

מאז ניסתה לואיס ג'ורג' לרכך את הנזק. היא נפגשה עם רבנים, השתתפה בפורומים יהודיים והבהירה כי לא תחרים אנשים בשל דעותיהם. אולם כאשר נשאלה ישירות אם היא מגדירה את עצמה כאנטי-ציונית או כיצד היא מתייחסת לציונות, היא בחרה שלא לתת תשובה ברורה.

מולה ניצב קניאן מקדאפי, לשעבר חבר מועצת העיר, שנקט אסטרטגיה הפוכה לחלוטין. הוא מסרב לעסוק בישראל וטוען שמדיניות חוץ אינה עניינו של ראש עיר. מבחינתו, וושינגטון זקוקה לפתרונות לפשיעה, למצוקת הדיור ולתחבורה – לא לוויכוחים גיאופוליטיים. אלא שגם ההימנעות הזו הפכה לעמדה פוליטית בפני עצמה.

עבור הקהילה היהודית המקומית, הבחירה אינה פשוטה. מצד אחד ניצבת מועמדת שהצהרותיה עוררו חששות עמוקים. מצד שני עומד מועמד שבוחר להתרחק מהסוגיה לחלוטין. כך או כך, ישראל הפכה לנושא שמועמדים לראשות העיר אינם יכולים עוד להתעלם ממנו.

המציאות הזו הייתה כמעט בלתי נתפסת לפני מתקפת 7 באוקטובר. במשך עשרות שנים, עמדות כלפי ישראל השפיעו על בחירות לנשיאות, לקונגרס או לסנאט, אך כמעט שלא חדרו לפוליטיקה המקומית. כיום, המציאות השתנתה. בניו יורק, בלוס אנג'לס וכעת גם בוושינגטון, מועמדים לראשות עיר נשאלים על עמדתם כלפי ישראל, והתגובות שלהם משפיעות על קמפיינים, תרומות וקבוצות מצביעים.

הדבר בולט במיוחד משום שלראש עיריית וושינגטון אין כמעט שום השפעה ישירה על ישראל. העיר אינה מנהלת יחסי חוץ, אינה קובעת סנקציות ואינה מעורבת בענייני ביטחון. ובכל זאת, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפך לאחד הנושאים הרגישים ביותר במערכת הבחירות.

גם הנשיא דונלד טראמפ מצא את עצמו מעורב. כשנשאל על האפשרות שמועמדת הנתמכת בידי הסוציאליסטים הדמוקרטים תזכה בבירה, הוא רמז כי ייתכן שהממשל הפדרלי יצטרך "לקחת בחזרה" את השליטה על וושינגטון. ההצהרה הזו הזכירה עד כמה מעמדה של העיר ייחודי ועד כמה הפוליטיקה המקומית שלה עלולה להפוך לזירה לאומית.

עבור יהודי אמריקה, ובעיקר עבור הקהילה היהודית בבירה, מדובר ברגע מכונן. במשך שנים הם יכלו להניח שהשאלות על ישראל יישארו ברמה הלאומית. היום, גם בחירות לראש עיר דורשות מהם להכריע כיצד הם רואים את היחס לציונות, לקהילה היהודית ולמדינת ישראל.

מה שנראה פעם כוויכוח רחוק על המזרח התיכון, הפך בתוך שנים ספורות לגורם המשפיע על בחירת ראשי ערים, על אסטרטגיות קמפיין ועל יחסים בין קהילות בתוך אמריקה עצמה.

והעובדה שאפילו תושבי וושינגטון, כשהם הולכים להצביע על פינוי אשפה, תחבורה וביטחון אישי, מוצאים את עצמם נשאלים למעשה גם מה הם חושבים על ישראל – מלמדת עד כמה השפעתה של המדינה היהודית חורגת מגבולות המזרח התיכון, ומגיעה כיום אפילו אל הקלפיות המקומיות של בירת ארצות הברית.