
הסיפור החל בינואר 2021, כאשר גרנד שלח הודעת דוא"ל לכתריסר מחבריו והזמין אותם להגיע לביתו לתפילה. לפי ארגון הברית להגנת החירות, שמייצג אותו בתיק, אחד השכנים נחשף להזמנה והעביר אותה לראש העיר דאז, מייקל דילן ברנן. לטענת גרנד, כבר למחרת הוא קיבל מכתב התראה מהעירייה, שבו נטען כי הוא מפעיל מביתו מקום התכנסות דתי ללא האישורים הנדרשים. לדבריו, נאמר לו כי אם ירצה להמשיך לקיים את התפילות, יהיה עליו להוציא היתר מיוחד.

דניאל גרנד פונה לביהמ"ש העליון
בשלב הזה, לטענתו, החלה הבעיה האמיתית. גרנד מספר כי פעל בדיוק לפי ההנחיות שקיבל והחל בתהליך הגשת הבקשה. אלא שכאשר בדק את התנאים לקבלת ההיתר, גילה שלפי כללי התכנון המקומיים ביתו עלול להיות מסווג כנכס שאינו מיועד למגורים. המשמעות מבחינתו הייתה אבסורדית - כדי לקבל אישור לתפילה בביתו, הוא עלול לאבד את האפשרות להתגורר בו. "בעצם, העירייה ידעה מה היא עושה", אמר בריאיון לפוקס ניוז. "הם עבדו עליי. הרגשתי שהם שיקרו לי. אני פשוט ניסיתי לציית למה שביקשו ממני".
גרנד סיפר כי בתחילה היה משוכנע שמדובר בהליך בירוקרטי פשוט. "ניסיתי להיות אזרח טוב ולעשות בדיוק מה שאמרו לי במכתב", אמר. "חשבתי שאוכל לקבל את ההיתר ולהמשיך הלאה, אבל זה הפך למשהו הרבה יותר גדול". בסופו של דבר הוא החליט למשוך את הבקשה שהגיש. לדבריו, במקביל החלו להתרחש דברים נוספים שהעמיקו את תחושת הלחץ. הוא טוען כי גורמים בעירייה עודדו שכנים לדווח עליו אם יקיים מפגשי תפילה, כי ניידות משטרה נראו לעיתים קרובות באזור ביתו, וכי למשך מספר שבועות אף הופסק איסוף האשפה מביתו.
העירייה דוחה את טענותיו של גרנד ומציגה גרסה שונה לאירועים. ראשת העיר הנוכחית, מישל וייס, אמרה כי גרנד בחר לפרוש מהליך קבלת ההיתר עוד לפני שהתקבלה החלטה בעניינו. בהודעה שמסרה העירייה לפוקס ניוז נכתב כי הנושא נדון בפני ועדת התכנון המקומית ולאחר שימוע ציבורי הוחלט להמשיך בבדיקתו, אך גרנד משך את בקשתו והגיש תביעה לפני שההליך הושלם. בעירייה הוסיפו כי זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו הודעה רשמית שהבהירה כי הוא רשאי לקיים בביתו מניין קטן ללא צורך בהיתר או באישור מיוחד של ועדת התכנון.

גרנד טוען כי העירייה ניסתה למנוע ממנו לקיים מניין בביתו
עורכי דינו של גרנד טוענים כי ההסבר הזה הגיע רק לאחר שכבר הוגשה התביעה. לדבריהם, השאלה המרכזית איננה מה עמדת העירייה כיום, אלא מה קרה בפועל כאשר ניסתה למנוע ממנו לקיים את התפילות. "אנחנו מעריכים את הרגישות של ההנהלה הנוכחית כלפי הקהילה היהודית האורתודוקסית ומכירים בכך שהאירועים התרחשו תחת הממשל הקודם", מסרו. "אבל התיק הזה עוסק בנזק שכבר נגרם, ויש ראיות רבות לכך שמה שקרה היה שגוי ולא חוקתי".
כעת מבקשים עורכי דינו מבית המשפט העליון לדון בתיק ולקבוע האם רשויות מקומיות יכולות לחייב בעלי בתים לקבל אישור כדי לארח תפילות פרטיות בביתם, האם הן יכולות לאיים בהליכים נגד תושבים שמקיימים פעילות דתית, והאם ניתן להימנע מאחריות משפטית רק משום שהרשות שינתה את עמדתה לאחר שכבר נתבעה. בית המשפט העליון צפוי להחליט במהלך חודש יוני האם לקבל את התיק לדיון - החלטה שעשויה לקבוע האם המאבק שהחל סביב מניין קטן בבית פרטי יהפוך לתקדים בעל השלכות ארציות.