המהגרים בדרך לקלפי: לוס אנג'לס שוקלת מהלך שעשוי לשנות את חייהם של אלפי ישראלים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מי שמוביל את המהלך הוא חבר מועצת העיר הוגו סוטו-מרטינס, המבקש לתקן את מגילת העיר כך שתאפשר בעתיד הקמת תוכנית מיוחדת שתעניק זכות הצבעה לתושבים שאינם אזרחים בבחירות המקומיות בלבד. מדובר בבחירות לראשות העיר ולמועצת החינוך של מחוז בתי הספר המאוחדים של לוס אנג'לס, ולא בבחירות לנשיאות או לקונגרס.

ביום שני הקרוב תתכנס ועדת הכללים, הבחירות וקשרי הממשל של מועצת העיר לדיון שעשוי לקבוע אם ההצעה תעבור להצבעה במועצת העיר כולה. אם תאושר, היא עשויה להגיע למשאל עם עירוני כבר בבחירות נובמבר הקרובות, כך שבסופו של דבר דווקא האזרחים הרשומים יהיו אלה שיחליטו אם להעניק בעתיד זכות הצבעה גם למי שאינם אזרחים.

סוטו-מרטינס מדגיש כי אין מדובר במהלך שייכנס לתוקף באופן מיידי. לדבריו, מטרת התיקון היא לאפשר לעירייה את הסמכות החוקית לקדם תוכנית כזו בעתיד, ורק לאחר דיונים נוספים והחלטות נפרדות. "אנחנו מבקשים ליצור אפשרות, לא ליישם אותה מחר בבוקר", הסביר.

עבור תומכי המהלך, מדובר בשאלה של צדק בסיסי. רבים מהם מזכירים את הסיסמה ההיסטורית של המהפכה האמריקאית – "אין מיסוי ללא ייצוג" – וטוענים כי מי שמשלם מיסים ומקיים את חובותיו האזרחיות ראוי גם להשתתף בקבלת ההחלטות שמשפיעות על חייו.

דיון מקבל משמעות מיוחדת גם עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בעמק סן פרננדו. אלפי ישראלים המתגוררים באנצ'ינו, טרזנה, שרמן אוקס ווודלנד הילס מחזיקים במעמד של תושבי קבע, ויזות עבודה או הסדרים חוקיים אחרים שאינם כוללים אזרחות אמריקאית. הם עובדים, משלמים מיסים ושולחים את ילדיהם לבתי הספר הציבוריים, אך כיום אינם יכולים להשתתף בבחירות המקומיות.

חסוס ראמון ויאלבה גסטלום, פעיל במרכז מדיניות ההגירה של קליפורניה, חי בלוס אנג'לס קרוב לעשרים שנה, אך אינו מחזיק בנתיב לקבלת אזרחות. לדבריו, ככל שיותר אנשים משתתפים בתהליך הדמוקרטי, כך החברה חזקה יותר.

גרייס מקמנוס, תושבת קבע חוקית ופעילה במרכז העובדים הפיליפיני, מנסחת את הטיעון בצורה ישירה יותר. "אני משלמת מיסים, עובדת ותורמת לחברה בדיוק כמו כל אחד אחר", אמרה. "אם אין הבדל בחובות שלי, מדוע צריך להיות הבדל בזכות שלי להצביע?"

מן העבר השני נשמעות אזהרות חריפות. אירה מהלמן, דובר הפדרציה לרפורמה בהגירה האמריקאית, טוען כי משמעותה של האזרחות עלולה להישחק. לדבריו, הזכות להחליט כיצד ינוהלו מוסדות השלטון וכיצד יוקצו כספי הציבור צריכה להיות שמורה לאזרחי ארצות הברית בלבד.

מהלמן מוסיף כי בפני תושבי הקבע החוקיים עומדת האפשרות לעבור הליך התאזרחות מלא, וכי פתיחת הקלפיות בפני מי שאינם אזרחים עלולה לערער את אמון הציבור במערכת הבחירות. "החוקה מתחילה במילים 'אנחנו העם', ולא במילים 'אנחנו משלמי המיסים'", אמר.

למרות הסערה הציבורית, לוס אנג'לס אינה הראשונה שבוחנת מהלך כזה. בשנים האחרונות אישרו כמה ערים ורשויות מקומיות בארצות הברית מנגנונים מוגבלים של הצבעה לתושבים שאינם אזרחים בבחירות מקומיות. סן פרנסיסקו עשתה זאת כבר בשנת 2016, ואוקלנד הצטרפה אליה בשנת 2022. במקרים אלה הוגבלה ההצבעה לנושאים מוניציפליים ולמערכת החינוך.

הדיון מקבל משמעות מיוחדת גם עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בעמק סן פרננדו. אלפי ישראלים המתגוררים באנצ'ינו, טרזנה, שרמן אוקס ווודלנד הילס מחזיקים במעמד של תושבי קבע, ויזות עבודה או הסדרים חוקיים אחרים שאינם כוללים אזרחות אמריקאית. הם עובדים, משלמים מיסים ושולחים את ילדיהם לבתי הספר הציבוריים, אך כיום אינם יכולים להשתתף בבחירות המקומיות.

אם המהלך יאושר בעתיד, רבים מהם עשויים למצוא את עצמם לראשונה עם השפעה ישירה על זהות ראש העיר, על מדיניות החינוך ועל החלטות המשפיעות על חיי היום-יום שלהם.

כעת מונח הכדור בידי ועדת מועצת העיר. אם ההצעה תעבור את המשוכה הקרובה ותאושר בהמשך גם במועצה המלאה, תושבי לוס אנג'לס יידרשו להכריע בשאלה שחורגת בהרבה מענייני בחירות ומנגנונים משפטיים.

בסופו של דבר, הוויכוח הגדול אינו רק מי רשאי להצביע, אלא מי נחשב באמת לחלק מהקהילה. בעיר שנבנתה על גלי הגירה ושבה כמעט מחצית מהתושבים נולדו מחוץ לארצות הברית, השאלה הזאת עשויה להיות אחת השאלות החשובות ביותר של השנים הקרובות.