
בהמשך ניסה טראמפ להסביר כי דבריו הוצאו מהקשרם, וטען כי התכוון לכך שהנתונים היו טובים מהתחזיות. אולם הניסיון לתקן כבר לא הצליח לעצור את הסערה. הדמוקרטים מיהרו להציג את ההתבטאות כהוכחה לכך שהנשיא מנותק מהקשיים הכלכליים של מיליוני אמריקאים. מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטורית אליזבת וורן תקפו את טראמפ בחריפות וטענו כי הוא מתייחס בקלות דעת לבעיה שמכבידה על כמעט כל משק בית בארצות הברית.

הדמוקרטים מיהרו להציג את ההתבטאות כהוכחה לכך שהנשיא מנותק מהקשיים הכלכליים של מיליוני אמריקאים. מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטורית אליזבת וורן תקפו את טראמפ בחריפות וטענו כי הוא מתייחס בקלות דעת לבעיה שמכבידה על כמעט כל משק בית בארצות הברית.
אלא שמעבר לעימות הפוליטי, הנתונים שפורסמו באותו יום סיפקו סיבה אמיתית לדאגה. קצב האינפלציה השנתי בחודש מאי עלה ל-4.2 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנת 2023. זו הייתה עלייה של חצי נקודת אחוז בתוך חודש אחד בלבד, והיא הגיעה במקביל להמשך השחיקה בכוח הקנייה של העובדים. לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה של העבודה, ההכנסה השבועית הריאלית הממוצעת ירדה בחודש האחרון ב-0.2 אחוז, ובמונחים שנתיים נרשמה ירידה של 0.7 אחוזים — הירידה החדה ביותר זה יותר משנתיים.
טראמפ עצמו מיהר להרגיע. לדבריו, מדובר בשיא זמני שנובע מהמלחמה עם איראן ומהזעזועים בשוק האנרגיה. הוא הבטיח כי עם סיום המשבר המחירים "ייפלו כמו אבן" ויחזרו במהירות לרמות נמוכות יותר. אלא שהתחזית האופטימית הזו עומדת מול מציאות מורכבת בהרבה.
במערכת הבחירות של 2024 הבטיח טראמפ להוזיל את מחירי האנרגיה בחמישים אחוז בתוך שנה מתחילת כהונתו. בפועל, מחיר הנפט חצה את רף 93 הדולרים לחבית, עלייה של יותר מ-25 אחוז מאז פרוץ העימות עם איראן בסוף פברואר. ההתייקרות מורגשת היטב בתחנות הדלק ובמחירי ההובלה, ומחלחלת כמעט לכל סעיף בהוצאות המשפחה האמריקאית.
גם התבטאות אחרת של טראמפ ממשיכה לרדוף אותו. בחודש מאי, כאשר נשאל אם הוא מודאג מהשפעת המלחמה על מצבם הכלכלי של האזרחים, השיב כי עיקר תשומת הלב שלו מופנה למניעת נשק גרעיני מאיראן. מבחינתו, מדובר בשאלה אסטרטגית עליונה. אולם בעיני מבקריו, הדברים נשמעו כהודאה בכך שהדאגות היומיומיות של הציבור נדחקו לשוליים.
החשש הזה משתקף גם בסקרים. לפי נתוני רשת אן-בי-סי, רק 32 אחוזים מהאמריקאים הביעו שביעות רצון מהאופן שבו הנשיא מטפל באינפלציה, בעוד 68 אחוזים אמרו כי הם אינם מרוצים מהתנהלותו. ברקע, דירוג האהדה הכללי של טראמפ רשם באביב האחרון את אחד הנתונים הנמוכים ביותר מאז חזרתו לבית הלבן, כאשר הכלכלה ממשיכה להיות הנושא המרכזי שמעסיק את הבוחרים.
גם בתוך המפלגה הרפובליקנית מבינים שהמצב הופך רגיש יותר. יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, ניסה להציג תמונה מאוזנת יותר ודיבר על "סימנים חיוביים" במשק, אך הודה כי מחירי הדלק עדיין מכבידים על הציבור ומהווים מוקד תסכול משמעותי.
מאחורי האופטימיות שמפגין טראמפ מסתתרת הנחה אחת בסיסית: שהמלחמה עם איראן היא אירוע זמני, ושברגע שיושג הסכם או שיושג שקט אזורי, שוקי האנרגיה יתאוששו במהירות. אלא שהמציאות במזרח התיכון ממשיכה להיות נפיצה, ומצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מתנועת הנפט בעולם, עדיין נחשב לאחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה אסטרטגית.
אם המשבר יימשך שבועות ארוכים נוספים, או אם הלחימה תתחדש בעוצמה גבוהה יותר, ההבטחות לירידת מחירים מהירה עלולות להישמע פחות כמו תחזית כלכלית ויותר כמו משאלת לב פוליטית.
בסופו של דבר, הסערה סביב המשפט "אני אוהב אינפלציה" אינה נובעת רק מבחירה אומללה של מילים. היא חושפת את הפער העמוק בין תפיסת העולם של טראמפ, הרואה בקשיים הכלכליים מחיר זמני בדרך להשגת יעד אסטרטגי, לבין המציאות היומיומית של מיליוני אמריקאים, שמתמודדים עם חשבונות מתנפחים, שכר שנשחק ותחושה גוברת שהבית הלבן מדבר בשפה אחרת.