ביום הזיכרון לשואה: טראמפ חתם על חוק פדרלי להנצחת זכויות הקורבנות

הבית הלבן ציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה עם הודעה על חתימתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על חוק HEAR - Holocaust Expropriated Art Recovery Act of 2025. החוק מאריך לצמיתות את תוקפו של החוק המקורי משנת 2016, שנועד לאפשר לניצולי שואה וליורשיהם להשיב יצירות אמנות שנבזזו או הוחרמו בידי הנאצים.

המהלך נועד להבטיח כי תביעות להשבת רכוש לא ייחסמו בשל מגבלות זמן או חסמים משפטיים טכניים, ובכך להרחיב את הגישה לצדק עבור הקורבנות ומשפחותיהם.

גם בזירה הפוליטית בוושינגטון נרשמה תמיכה רחבה במהלך. הסנאטור הדמוקרטי קורי בוקר בירך על חתימת החוק ואמר כי למרות עשרות שנים של מאמצים מצד ארצות הברית ובעלות בריתה להשבת יצירות אמנות שנבזזו בידי הנאצים, יותר מ-100 אלף יצירות טרם הוחזרו לבעליהן החוקיים. "אני שמח לראות את החוק נחתם, כך שניצולים ויורשיהם יוכלו סוף סוף להשיב לידיהם את האמנות שנגנבה מהם", אמר.

הנשיא טראמפ מבטיח שקורבנות השואה ויורשיהם יוכלו לקבל בחזרה יצירות אומנות שנבזזו 

החקיקה זכתה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה ועברה פה אחד בסנאט בדצמבר 2025 ובבית הנבחרים במרץ 2026. את המהלך הוביל הסנאטור ג'ון קורנין, יחד עם שורה ארוכה של סנאטורים רפובליקנים ודמוקרטים, בהם טד קרוז, אדם שיף, קירסטן גיליברנד, לינדזי גרהאם, דיק דרבין, כריס קונס ורפאל וורנוק. התמיכה הרחבה משקפת קונצנזוס אמריקאי מתמשך סביב השבת רכוש שנבזז בתקופת השואה.

בזיזת הרכוש היהודי בידי גרמניה הנאצית, ובכלל זה יצירות אמנות רבות, נחשבת לאחד מפשעי התרבות הגדולים והבלתי פתורים של המאה ה-20. למרות מאמצי השבה שנמשכים מאז תום מלחמת העולם השנייה, וביתר שאת מאז סוף שנות ה-90, יותר מ-100 אלף יצירות אמנות עדיין לא הוחזרו לבעליהן או ליורשיהם.

החוק המקורי משנת 2016 נועד לאפשר לניצולים וליורשיהם לנהל תביעות בבתי משפט בארצות הברית על בסיס מהותי, ולא להיחסם בשל התיישנות. הוא קבע תקופת התיישנות של שש שנים, המתחילה רק מהרגע שבו מתגלה מיקומה של היצירה וזהות המחזיק בה. עם זאת, לאורך השנים ניסו מוסדות מסוימים לעכב השבות באמצעות הסתרת מידע על מקור היצירות או הסתמכות על טענות פרוצדורליות, ובמקביל פרשנויות משפטיות צמצמו את היקף ההגנה שהחוק התכוון להעניק.

מאחר שהחוק המקורי היה אמור לפוג ב-31 בדצמבר 2026, הקונגרס פעל להאריך ולחזק אותו באופן קבוע, כדי להבטיח שניצולי השואה ובני משפחותיהם לא יאבדו את זכותם לצדק. החוק החדש גם מונע מבעלי יצירות אמנות שנבזזו להסתמך על טענות משפטיות טכניות, לרבות התיישנות, הסתרת מידע או הסתמכות על דינים זרים, כדי לחמוק מהשבתן.

חיילים אמריקאים מיחידה צבאית שנועדה לאתר ולהשיב יצירות אומנות שנבזזו על ידי הנאצים. מאי 1945

החקיקה זכתה לתמיכה רחבה מצד ארגונים יהודיים וציבוריים מובילים, בהם הליגה נגד השמצה, הוועד היהודי-אמריקאי, הקונגרס היהודי העולמי, מרכז שמעון ויזנטל, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וארגון StandWithUs, לצד ארגונים נוספים הפועלים למען ניצולי שואה והשבת רכושם.

גם הקואליציה היהודית-רפובליקנית בירכה על המהלך. מנכ"ל הארגון, מאט ברוקס, אמר כי יש משמעות עמוקה לכך שהחוק נחתם ביום הזיכרון לשואה. לדבריו, החוק מעניק למשפחות שנאבקו במשך עשרות שנים הזדמנות אמיתית להשיב יצירות אמנות שנגנבו בידי הנאצים. הוא הודה במיוחד לסנאטור ג'ון קורנין, לחבר הקונגרס לורל לי שהוביל את המהלך בבית הנבחרים, ולסנאטור טד קרוז על תמיכתם.

ג'ואל גרינברג, נשיא ארגון Art Ashes, שהיה בין הגורמים המרכזיים בקידום החקיקה, אמר כי פשעי השואה לעולם לא יישכחו, וכי החוק מבטיח שהזמן לא ימחק את העוול. לדבריו, שיתוף הפעולה הדו-מפלגתי, יחד עם תמיכת הבית הלבן, יצר מסלול הוגן וצודק להשבת הרכוש לניצולים ולמשפחותיהם.

החוק המחודש מחזק את זכותם של קורבנות השואה ויורשיהם לכך שתביעותיהם ייבחנו לגופן, ומעביר מסר ברור: חלוף הזמן אינו מצדיק החזקת רכוש שנבזז בידי הנאצים, ואין כל עילה מוסרית או משפטית למנוע את השבתו לבעליו החוקיים.