רעידת אדמה פוליטית: שליט הונגריה אורבן הובס אחרי 16 שנה — ואירופה נושמת לרווחה

ויקטור אורבן עלה אל הבמה מול תומכיו — ולראשונה זה יותר מעשור וחצי, הודה בהפסד. "התוצאות ברורות — וזה כואב," אמר ראש ממשלת הונגריה, שכיהן ברציפות 16 שנה. "נשרת את המדינה מהאופוזיציה. לעולם לא נוותר." דקות קודם לכן כבר התקשר למנצח, פטר מדיאר, ובירך אותו.

בצדו האחר של הדנובה, אלפי תומכים של מדיאר חגגו. הקריאות "עשינו את זה" הדהדו לאורך הנהר, והאווירה הזכירה רגע נדיר שבו ציבור שלם מרגיש שהוא יוצא מתקופה ארוכה של קיפאון פוליטי.

פטר מדיאר, בן 45, אינו מהפכן קלאסי שצמח מחוץ למערכת — אלא אדם שיצא מתוכה. עד לפני זמן קצר היה חלק מהממסד של אורבן: שירת כדיפלומט בבריסל, כיהן בתפקידים ציבוריים, והיה מחובר עמוק למנגנון השלטון. גם חייו האישיים היו קשורים ישירות לצמרת: גרושתו, יודית ורגה, כיהנה כשרת המשפטים בממשלת אורבן.

פטר מדיאר, בן 45, אינו מהפכן קלאסי שצמח מחוץ למערכת — אלא אדם שיצא מתוכה. עד לפני זמן קצר היה חלק מהממסד של אורבן: שירת כדיפלומט בבריסל, כיהן בתפקידים ציבוריים, והיה מחובר עמוק למנגנון השלטון. גם חייו האישיים היו קשורים ישירות לצמרת: גרושתו, יודית ורגה, כיהנה כשרת המשפטים בממשלת אורבן.

נקודת המפנה הגיעה עם פרשה שטלטלה את המדינה. בעקבות שערורייה סביב חנינה שניתנה בפרשת התעללות בקטינים, התפטרו בכירים בממשל. מדיאר פרסם הקלטה שלטענתו חושפת דפוסי שחיתות בצמרת — והפך בן לילה לדמות פוליטית מרכזית. "אני לא מוכן להיות חלק ממערכת שמסתתרת מאחורי אחרים," אמר אז. מכאן, הדרך למהפך הייתה מהירה מהצפוי.

בתוך שנה בלבד הפך את מפלגת "טיסה" הזניחה לכוח הפוליטי המרכזי בהונגריה. הקמפיין שלו היה אינטנסיבי ובלתי שגרתי: מסעות רגליים ארוכים, עצרות מרובות ביום אחד, ונוכחות כמעט בלתי פוסקת בשטח. התוצאה דרמטית: רוב מוחץ בפרלמנט, שמאפשר לו לא רק למשול — אלא גם לשנות את החוקה.

כדי להבין את משמעות ההדחה, יש להבין את דמותו של אורבן. מי שהחל את דרכו כליברל אנטי־סובייטי הפך עם השנים לסמל של "דמוקרטיה לא־ליברלית": ריכוז כוח פוליטי, פיקוח על תקשורת, פגיעה באיזונים מוסדיים והעמקת קשרים עם רוסיה של ולדימיר פוטין — גם לאחר הפלישה לאוקראינה.

בתוך האיחוד האירופי, אורבן שימש לא פעם גורם מעכב. הוא השתמש בזכות הווטו כדי לבלום החלטות נגד רוסיה, לעכב סיוע לאוקראינה ולסכל יוזמות מדיניות שונות. מדיניות זו הפכה את הונגריה לשחקן חריג — ולעיתים גם מבודד — בתוך הגוש.

לישראל, לעומת זאת, היה אורבן בן ברית חשוב. הוא פעל לבלימת מהלכים אנטי־ישראליים באיחוד, סירב להצטרף ליוזמות ביקורתיות, ואף אירח את בנימין נתניהו למרות מתיחויות בזירה הבינלאומית. כעת, עם חילופי השלטון, בירושלים עוקבים בדאגה אחר הכיוון החדש.

באירופה, התגובה הייתה הפוכה. מנהיגים בירכו במהירות על התוצאה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הגדירה את הרגע כ"חיזוק ליבה של אירופה". נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ הביעו תקווה לשיתוף פעולה מחודש.

מדיאר עצמו מציג קו אחר: חיזוק הקשרים עם האיחוד, שיקום האמון, ושחרור כספים שהוקפאו בשל מחלוקות עם ממשלת אורבן. שינוי כזה צפוי להשפיע גם על השימוש ההונגרי בזכות הווטו — ועל מאזן הכוחות הפוליטי בתוך האיחוד.

גם בוושינגטון לא נותרו אדישים. הממשל האמריקני, שראה באורבן חלק ממערך רחב של מנהיגים פופוליסטיים, מאבד כעת בעל ברית מרכזי. התמיכה שהביעה ארצות הברית באורבן במהלך הבחירות לא הספיקה כדי לבלום את המהפך.

"זהו מנדט חסר תקדים," הכריז מדיאר בנאום הניצחון. "החזרנו לעצמנו את המדינה."

הדנובה המשיכה לזרום כרגיל — אך על גדותיה נרשם רגע נדיר שבו ההיסטוריה שינתה כיוון.