
נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום שישי מציירים תמונה מדאיגה: שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-3.3% במרץ — עלייה חדה של כמעט נקודת אחוז לעומת פברואר. בחישוב חודשי זינקו המחירים ב-0.9% — הקצב הגבוה ביותר מאז יוני 2022, אז זעזעו שוקי האנרגיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. אלא שהפעם מוקד המשבר שונה, השפעותיו רחבות יותר, ופגיעתו בשוק האנרגיה חריגה בעוצמתה.
הסיפור של מרץ 2026 הוא בראש ובראשונה סיפור של אנרגיה. מדד האנרגיה הכולל זינק ב-11%, כאשר מחירי הדלק לרכב הובילו את העליות עם קפיצה של יותר מ-21% בתוך חודש אחד בלבד. לפי נתוני מועדון הנהגים האמריקאי, מחיר ממוצע לגלון דלק בארצות הברית עומד כעת על 4.15 דולר — עלייה של כ-40% מאז סוף פברואר.

הסיפור של מרץ 2026 הוא בראש ובראשונה סיפור של אנרגיה. מדד האנרגיה הכולל זינק ב-11%, כאשר מחירי הדלק לרכב הובילו את העליות עם קפיצה של יותר מ-21% בתוך חודש אחד בלבד. לפי נתוני מועדון הנהגים האמריקאי, מחיר ממוצע לגלון דלק בארצות הברית עומד כעת על 4.15 דולר — עלייה של כ-40% מאז סוף פברואר.
מחיר הנפט מסוג "ברנט" טיפס לשיא של יותר מ-110 דולר לחבית ערב הפסקת האש הזמנית, וכעת הוא נע סביב 95 דולר — עדיין גבוה בכ-30% מרמתו לפני פרוץ הלחימה. הפסקת האש מספקת לשווקים מרווח נשימה מסוים, אך כלכלנים מזהירים כי כל עוד המצב הגיאופוליטי אינו יציב, תוספת הסיכון במחירי הנפט תישאר בעינה.
השפעת האנרגיה אינה נעצרת בתחנות הדלק. היא מחלחלת במהירות לכלל המשק — ובעיקר לענף התעופה. מחירי הטיסות עלו ב-2.7% במרץ בלבד, ובמבט שנתי מדובר בזינוק של 14.9%. חברות תעופה, חברות שילוח ושירותי משלוחים כבר גלגלו חלק מהעלויות לצרכנים באמצעות תוספות דלק. התוצאה: התייקרות רוחבית שמורגשת כמעט בכל הוצאה יומיומית.
בגזרת המזון, הנתונים הנוכחיים מציגים דווקא ירידה קלה של 0.2% במרץ — אך רבים רואים בכך רגיעה זמנית בלבד. התנודות בשוק הגז הטבעי, שנגרמו בעקבות הלחימה, הובילו לעלייה במחירי הדשנים. מכיוון שהחקלאות נשענת במידה רבה על דשנים מבוססי גז, צפויה השפעה מאוחרת שתתבטא בהתייקרות היבולים — ובהמשך גם במזון.
בינתיים, התמונה מורכבת: מחירי הביצים, שהפכו לסמל ליוקר המחיה בבחירות האחרונות, ירדו ב-44.7% בשנה האחרונה וחזרו לרמות של תחילת 2022. מנגד, מחירי הבקר גבוהים ב-12.1% לעומת אשתקד. גם הקפה ממשיך להתייקר, עם עלייה שנתית של 18.7%, על רקע שילוב של מכסי יבוא ותנאי מזג אוויר קיצוניים שפגעו בגידולים ברחבי העולם.
הבנק המרכזי של ארצות הברית ניצב שוב בפני דילמה מורכבת. עוד לפני המלחמה הוא עצר את תהליך הורדת הריבית בינואר, בשל חשש שהאינפלציה הבסיסית — שאינה כוללת מזון ואנרגיה — נותרה גבוהה מדי. כעת, מדד הצריכה הפרטית, המדד המועדף על הבנק המרכזי, מצביע על עלייה של 2.8% בשנה האחרונה, ו-3% במדד הבסיסי.
פרוטוקולים מישיבת מרץ שפורסמו השבוע חושפים מחלוקת פנימית: חלק מחברי הוועדה נוטים לשקול העלאת ריבית אם האינפלציה לא תתמתן, בעוד אחרים עדיין מותירים פתח להפחתה — במקרה של היחלשות בשוק העבודה.
במקביל, הלחץ על העובדים גובר. השכר השעתי הממוצע עלה ב-3.5% בשנה — אך קצב זה כבר כמעט ואינו מדביק את האינפלציה. השכר הריאלי השבועי אף ירד ב-0.9% במרץ, עדות לשחיקה מחודשת בכוח הקנייה של משקי הבית.
הממשל האמריקאי מיהר להגדיר את הנתונים כ"הפרעה זמנית", והדגיש כי הוא פועל לייצוב שוק האנרגיה ולהבטחת חופש השיט במצר הורמוז. אולם הנתונים מצביעים על מציאות מורכבת יותר. גם שוק הדיור, שבו קיוו לראות בלימה, ממשיך לעלות — עם התייקרות של 0.3% במרץ ו-3% בקצב שנתי.
כך נכנסת הכלכלה האמריקאית לאביב 2026 במצב רגיש: צרכנים זהירים יותר, חברות המתמודדות עם שחיקת רווחיות בעקבות מכסים, וכעת גם גל אינפלציוני חדש שמקורו הרחק מעבר לים — אך השפעתו מורגשת בכל תחנת דלק, בכל הזמנת טיסה ובכל סל קניות.
המלחמה באיראן אולי מתרחשת הרחק מגבולות ארצות הברית, אך המחיר הכלכלי שלה כבר נוכח היטב בכיסו של האזרח האמריקאי.