עסקה יפהפייה: טראמפ רוצה להתחלק עם איראן בגביית מכס במיצר הורמוז — והעולם לא מאמין למשמע אזניו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

כאשר עיתונאי רשת איי־בי־סי ניוז, ג'ונתן קרל, שאל את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אם הוא תומך באפשרות שאיראן תגבה תשלום מאוניות החוצות את מיצר הורמוז — אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, דרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית — התשובה לא הייתה הסתייגות או דחייה. טראמפ השיב כי נשקלת אפשרות של "מיזם משותף" עם איראן, ואף כינה את הרעיון "יפהפה".

הדברים נאמרו זמן קצר בלבד לאחר עימות צבאי חריף בין המדינות, שבמהלכו איים טראמפ בפומבי על המשטר האיראני. המעבר החד מאיומים לשותפות כלכלית פומבית יצר הלם במערכות הפוליטיות והכלכליות כאחד.

הדברים נאמרו זמן קצר בלבד לאחר עימות צבאי חריף בין המדינות, שבמהלכו איים טראמפ בפומבי על המשטר האיראני. המעבר החד מאיומים לשותפות כלכלית פומבית יצר הלם במערכות הפוליטיות והכלכליות כאחד.

הרעיון עצמו נשען על יוזמה שעלתה במהלך המגעים להפסקת האש: מנגנון תשלום עבור מעבר במיצר הורמוז. לפי דיווחים, איראן ביקשה להטיל דמי מעבר על מכליות נפט ואוניות סוחר, ואף נוהלו מגעים על תעריפים המבוססים על נפח המטען. עבור מכליות ענק, מדובר בסכומים של מיליוני דולרים לכל הפלגה.

אלא שהיוזמה הזו מתנגשת חזיתית עם הדין הבינלאומי. אמנת האומות המאוחדות בדבר דיני הים קובעת כי מדינות אינן רשאיות לגבות תשלום עבור עצם המעבר במיצרים בינלאומיים. גביית תשלום מותרת רק עבור שירותים ספציפיים, כגון סיוע ניווטי או שירותי נמל — וגם זאת באופן שאינו מפלה בין מדינות.

במילים אחרות: מנגנון גבייה קבוע עבור מעבר חופשי אינו עומד בקנה אחד עם כללי המשפט הימי הנהוגים כיום. גם עומאן, החולקת עם איראן את השליטה הגאוגרפית במיצר, מחויבת להסכמים בינלאומיים המגבילים את יכולתה להשתתף ביוזמה כזו.

התגובה האזורית הייתה מיידית. מדינות המפרץ, שכלכלתן תלויה ביצוא נפט דרך המיצר, הבהירו כי חופש השיט אינו נתון למשא ומתן. עבורן, כל פגיעה בתנועת הסחורות או כל ניסיון להטיל עלויות נוספות על המעבר עלולים לגרור השלכות כלכליות כבדות.

גם בשווקים הגלובליים ניכרה תגובה זהירה. מחירי הנפט אמנם ירדו לאחר ההכרזה על הפסקת האש, אך נותרו גבוהים ביחס לרמתם טרם העימות — עדות לכך שהסיכון הגאופוליטי עדיין מתומחר. בענף הספנות מעריכים כי יידרשו שבועות ארוכים עד לחזרה לשגרה מלאה, אם בכלל.

במקביל, בארצות הברית עצמה מתעוררת סערה פוליטית. הצעתו של טראמפ עומדת בסתירה להצהרות קודמות של בכירים בממשלו, שהזהירו מפני כל ניסיון איראני לשלוט או למסות את המעבר במיצר. המעבר מהתנגדות עקרונית לשיח על שיתוף פעולה מעלה שאלות נוקבות לגבי עקביות המדיניות.

בסופו של דבר, מעבר לשאלה אם היוזמה תתממש, עצם העלאתה משנה את גבולות הדיון. האפשרות שארצות הברית תשקול שותפות כלכלית עם איראן בגביית תשלומים באחד מנתיבי האנרגיה המרכזיים בעולם לא הייתה חלק מהשיח המקובל עד כה.

בין אם מדובר בטקטיקה, במסר פוליטי או ברעיון מגובש — העולם נותר, לעת עתה, עם שאלה אחת פתוחה: האם מדובר במהלך אסטרטגי חדש — או באמירה שמערערת סדר קיים מבלי להציע חלופה ברורה.