בית המשפט הפדרלי בניו יורק פסק: אש"ף והרשות הפלסטינית חייבים מיליוני דולר לקורבנות פיגועים בישראל

במשך 22 שנה ניהלו משפחות של אמריקאים שנרצחו ונפצעו בפיגועים בישראל מאבק משפטי עיקש בבתי המשפט בארצות הברית. הן ידעו ניצחונות, ספגו מפלות, ראו פסקי דין מתבטלים ותיקים נסגרים — וכעת, בפסיקה דרמטית של בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז השני, הושב על כנו פסק הדין ההיסטורי: אש"ף והרשות הפלסטינית חויבו לשלם 656 מיליון דולר לקורבנות ולבני משפחותיהם.

"משפחות הלקוחות שלנו חשות הקלה עמוקה", אמר עורך הדין קנט יארוביץ'. "הן המתינו זמן רב מאוד לרגע שבו ייעשה צדק."

שורשי הפרשה נעוצים בשורת פיגועים שבוצעו בישראל בשנות האלפיים, ובהם נהרגו ונפצעו אזרחים אמריקאים. הקורבנות ובני משפחותיהם הגישו תביעה נגד אש"ף והרשות הפלסטינית מכוח החוק האמריקאי למאבק בטרור, שנחקק בשנת 1992 כדי לאפשר לאזרחים אמריקאים שנפגעו מטרור בינלאומי לתבוע פיצויים בבתי המשפט בארצות הברית.

עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, שליוותה את התיק מצד התובעים, תיארה את ההכרעה כרגע של סגירת מעגל לאחר 22 שנות התדיינות. מאחורי ההגדרה המשפטית היבשה מסתתר מסע ארוך של משפחות שכולות, של פצועים שחיים שנים עם טראומה ועם כאב, ושל מאבק עיקש על עצם ההכרה באחריות.

בשנת 2004 הוגשה בניו יורק התביעה נגד שני הגופים. הטענה המרכזית הייתה כי גורמים פלסטיניים היו מעורבים ישירות בפיגועים או עודדו והסיתו לביצועם. לאחר שנים של הליכים משפטיים נפסקו לתובעים 218 מיליון דולר — סכום שהוכפל פי שלושה בהתאם להוראות החוק, והגיע ל־656 מיליון דולר.

אלא שבשנת 2016 ביטל אותו בית משפט לערעורים עצמו את פסק הדין. ההנמקה הייתה משפטית, אך השלכותיה היו כבדות: נקבע אז כי לבתי המשפט האמריקאיים אין סמכות שיפוט מספקת לדון בתביעות נגד גופים זרים בגין פיגועים שבוצעו מחוץ לארצות הברית ולא כוונו במישרין לשטחה.

עבור המשפחות היה זה מהלך מטלטל. לאחר שנים של מאבק, הניצחון המשפטי נמחק כמעט בן־לילה, והתיק שב לאחור.

התפנית הגיעה לא מאולם בית המשפט אלא מגבעת הקפיטול. בשנת 2019 חוקק הקונגרס חוק חדש, שנועד לסגור את הפרצה שעליה הצביעו השופטים. החוק קבע במפורש כי אש"ף והרשות הפלסטינית יהיו כפופים לסמכות השיפוט של בתי המשפט בארצות הברית בנסיבות מסוימות, ובהן המשך פעילות בעלת זיקה אמריקאית לאחר הגשת התביעות.

אש"ף והרשות הפלסטינית תקפו גם את החוק החדש וטענו כי הוא אינו חוקתי. אך ביוני 2025 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית באופן חד־משמעי כי החוק תקף. בכך נסללה הדרך להחזרת פסק הדין המקורי.

בהחלטתו האחרונה קבע בית המשפט לערעורים כי לאור פסיקת בית המשפט העליון, יש להשיב את פסק הדין המקורי לתוקפו — ללא צורך במשפט חדש. במילים אחרות: מה שנמחק ב־2016, חזר כעת במלוא עוצמתו.

עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, שליוותה את התיק מצד התובעים, תיארה את ההכרעה כרגע של סגירת מעגל לאחר 22 שנות התדיינות. מאחורי ההגדרה המשפטית היבשה מסתתר מסע ארוך של משפחות שכולות, של פצועים שחיים שנים עם טראומה ועם כאב, ושל מאבק עיקש על עצם ההכרה באחריות.

כמובן, 656 מיליון דולר אינם מחזירים את המתים ואינם מוחקים את הפציעות. אך לפסיקה יש משמעות החורגת בהרבה מן הסכום: היא קובעת כי אפשר להטיל אחריות משפטית כבדה גם על גופים פוליטיים וארגוניים שהואשמו במעורבות בטרור נגד אזרחים אמריקאים.

כעת נפתחת השאלה המעשית: האם אש"ף והרשות הפלסטינית אכן ישלמו. עד היום דבקו שני הגופים בעמדה שלפיה בתי המשפט האמריקאיים אינם מוסמכים לדון בעניינים מסוג זה. אם יסרבו לשלם, צפויים מאבקי אכיפה שעשויים לכלול ניסיונות לעקל נכסים או לפעול נגד זיקות כלכליות וארגוניות.

אך מעבר לשאלת התשלום המיידית, הפסיקה מסמנת גם שינוי רחב יותר. היא מעניקה ביסוס משמעותי לתביעות עתידיות דומות, ויכולה להפוך לאבן דרך במאבק המשפטי נגד גופים המואשמים בתמיכה בטרור או בעידודו.

הרשות הפלסטינית לא הגיבה עד כה לפסיקה. אך גם בלי תגובה רשמית, דבר אחד כבר ברור: לאחר יותר משני עשורים, המפה המשפטית השתנתה — והשינוי אינו לטובתה.

בסופו של דבר, זהו לא רק סיפור על סכום עתק ולא רק על תקדים משפטי. זהו גם סיפור על התמדה. על משפחות שסירבו לוותר. ועל פסק דין שאומר, באיחור של 22 שנה, כי מה שנעשה להן לא יישאר בלי כתובת ובלי אחריות.