
הארגון הלאומי למשפט ומדיניות, שמושבו בוושינגטון, הגיש ביום שישי תלונה משותפת לוועדת הבחירות הפדרלית ולמשרד הפיקוח על התנהלות חברי הקונגרס. בארגון דורשים לפתוח בחקירה נגד אוקסיו-קורטז, ועדת הקמפיין שלה והגזבר פרנק לואלין, ולבדוק האם הכספים שולמו שלא למטרה פוליטית לגיטימית אלא לצרכים אישיים.
לפי התלונה, ארבעה תשלומים בסך כולל של 18,725 דולר הועברו בשנה שעברה לד"ר בריאן בויל, המשמש כמנהל הפסיכיאטרי הראשי ברשת קליניקות לבריאות הנפש בשם סטלה. ההוצאות סומנו בדיווחים לוועדת הבחירות כהוצאה עבור "הדרכת מנהיגות וייעוץ", אך בארגון טוענים כי לבויל אין ניסיון בתחום זה וכי יש יסוד להניח שמדובר בטיפול פסיכיאטרי אישי עבור חברת הקונגרס או אנשי הצוות שלה.

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז
עו"ד פול קמנר, שמייצג את הארגון, כתב בתלונה כי יש סיבה להאמין שהשימוש בכספי הקמפיין לא היה למטרה פוליטית אמיתית. לדבריו, "אם אוקסיו-קורטז זקוקה לטיפול פסיכיאטרי, עליה לשלם מכיסה הפרטי". קמנר הוסיף כי ההוצאה "נראית כהפרה של כללי ועדת הבחירות ושל כללי האתיקה של בית הנבחרים האוסרים שימוש בכספים לצרכים אישיים".
על פי החוק הפדרלי, שימוש בכספי קמפיין לצרכים אישיים אסור ועלול להוביל לקנסות ואף לעד חמש שנות מאסר. בנוסף, ייתכן שהנבחר יידרש להשיב מכיסו את הסכום שנעשה בו שימוש שלא כדין. הארגון ביקש מהוועדה להטיל סנקציות מתאימות וכן פנה למשרד הפיקוח כדי שיעביר את העניין לוועדת האתיקה של בית הנבחרים, שלה יש סמכות לזמן עדים ולהטיל צעדים משמעתיים.
ד"ר בויל, שלמד בהרווארד, מגדיר את עצמו "פסיכיאטר התערבותי" ומתמחה בשיטות לא שגרתיות לטיפול בדיכאון עמיד, פוסט-טראומה וחרדה. הוא נחשב גם לסמכות בתחום הקטמין - חומר הרדמה שנוי במחלוקת שהפך גם לסם פופולרי - וקליניקת סטלה מציעה גם טיפולים נוספים, בהם חסימה של גנגליון כוכבי, זריקת הרדמה לאזור עצבי בצוואר שנועדה להרגיע את תגובת הלחץ של הגוף.
אוקסיו-קורטז עצמה קידמה בעבר חקיקה להקלה במחקר על חומרים פסיכדליים. ב-2018 פעלה לסיום האיסור הפדרלי על מריחואנה, ובהמשך הציעה שלוש פעמים חקיקה שתקל על מחקר בפטריות הזיה ובחומרים נוספים. בשנת 2019 הגישה תיקון שיאפשר שימוש בכספי ציבור למחקר על הפוטנציאל הרפואי של פסילוסיבין, אקסטזי וחומרים נוספים לטיפול במחלות נפש, וכינתה את המחקרים הראשוניים בתחום "מבטיחים". בדיון שנערך ביום חמישי בוועדת משנה בבית הנבחרים טענה כי גם חומרים שמסווגים כ"דרגה 1", כמו LSD ואקסטזי, עשויים לשאת ערך טיפולי מסוים.