וושינגטון — דיון רגיש ועתיר סיכונים מתנהל בימים אלה בצמרת הבית הלבן: האם לשלוח כוחות אמריקניים אל תוך שטח איראן — לא לצורך תקיפה, אלא לצורך חילוץ. היעד: כחצי טון של אורניום מועשר, שנותר לפי ההערכות קבור תחת הריסות מתקנים גרעיניים שהותקפו ביוני האחרון בידי ארצות הברית וישראל.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
לפי חשיפת העיתון "וול סטריט ג'ורנל", הנשיא דונלד טראמפ טרם הכריע — אך שוקל בחיוב את האפשרות, מתוך תפיסה שמדובר במהלך שעשוי למנוע מאיראן יכולת ממשית לפרוץ לנשק גרעיני.

לפי חשיפת העיתון "וול סטריט ג'ורנל", הנשיא דונלד טראמפ טרם הכריע — אך שוקל בחיוב את האפשרות, מתוך תפיסה שמדובר במהלך שעשוי למנוע מאיראן יכולת ממשית לפרוץ לנשק גרעיני.
ברקע עומדת כמות משמעותית של חומר בקיע שנותרה, לפי הערכות מערביות, בידי איראן גם לאחר ההפצצות. לפני העימות האחרון העריכו גורמי מודיעין כי בידי טהראן יותר מ-400 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60% — מרחק טכני קצר מהעשרה לרמת נשק — ועוד כ-200 קילוגרמים ברמת העשרה של 20%, שניתן להעלותם במהירות לרמה צבאית.
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הצביע על שני מוקדים מרכזיים שבהם עשוי להימצא החומר: מתקן תת־קרקעי באזור אספהאן ואתר נוסף בנתנז. אף שהאתרים נפגעו בתקיפות, מומחים מזהירים כי תשתיות חיוניות — ובראשן צנטריפוגות — שרדו, ועלולות לאפשר לאיראן לשקם במהירות את תוכנית ההעשרה.
טראמפ עצמו התייחס לנושא בנאום שנשא במיאמי, והגדיר את מצבור האורניום "הגורם המרכזי" לפרוץ העימות. בשיחה עם עיתונאים הוסיף כי ארצות הברית מצפה לקבל לידיה את החומר, שאותו כינה "אבק גרעיני".
אלא שהדרך לשם מורכבת במיוחד. גורמי ביטחון ומומחים לנשק גרעיני מתארים את המבצע הנבחן כאחד המסובכים בתולדות הצבא האמריקני. הכוחות שיישלחו, אם תתקבל החלטה, יידרשו לפעול במשך ימים בשטח עוין, תחת איום מתמשך של טילי קרקע־אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ומטענים מוסתרים.
לאחר נחיתה באזורי ההריסות, יידרש להקים מעטפת אבטחה רחבה שתאפשר לצוותי הנדסה לפעול עם ציוד חפירה כבד. במקביל, יחידות ייעודיות יידרשו לאתר ולנטרל מלכודות ומוקשים, ולחלץ את החומר הרדיואקטיבי בתנאים מורכבים במיוחד.
לדברי ריצ'רד נפיו, האורניום מאוחסן ככל הנראה בעשרות מכלים ייעודיים, שכל אחד מהם מחייב טיפול קפדני ואמצעי שינוע מיוחדים. "מדובר בכמות שתמלא כמה משאיות", ציין.
הקושי הלוגיסטי אינו מסתיים בכך. בהיעדר תשתיות תעופה סמוכות, יידרשו הכוחות להקים מסלול נחיתה מאולתר בתוך שטח איראן, כדי להנחית ציוד ולהוציא את החומר. גורמים מקצועיים מעריכים כי מבצע כזה עלול להימשך ימים ואף שבועות. ג'וזף ווטל הגדיר זאת בפשטות: "זה לא מבצע שנכנסים אליו ויוצאים במהירות".
לצד האופציה הצבאית, נבחנת גם חלופה דיפלומטית. מדינות כמו פקיסטן, טורקיה ומצרים פועלות כמתווכות בין וושינגטון לטהראן, ומגעים עקיפים מתקיימים. בבית הלבן מקווים כי ניתן יהיה להביא את איראן להסכים להעברת האורניום — ובכך לייתר את הצורך במבצע קרקעי.
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, הדגישה כי מדובר בשלב של היערכות בלבד, וכי הצבא מציג לנשיא מגוון אפשרויות. גם מזכיר המדינה, מרקו רוביו, הבהיר כי ניתן להשיג את היעדים ללא הכנסת כוחות קרקעיים.
עם זאת, ארצות הברית כבר תגברה כוחות באזור, בהם יחידות ייעודיות להתמודדות עם חומרים רדיואקטיביים וכוחות צנחנים מהדיביזיה ה-82. לפי הערכות, נשקלת גם אפשרות לפריסת אלפי חיילים נוספים — מה שמעיד כי האופציה הקרקעית נותרת ממשית.
ברקע לכל אלה פועל גם שעון פוליטי. טראמפ ניצב בפני בחירות אמצע כהונה, ויועציו מזהירים מפני הסתבכות בעימות ממושך שעלול לגבות מחיר ציבורי כבד. הנשיא עצמו הבהיר כי אינו מעוניין במלחמה ארוכה — אך הסוגיה המרכזית נותרת בעינה: האם ניתן לסיים את העימות מבלי להוציא מידי איראן את החומר שעלול להצית את העימות הבא.