איראן הפיצה סרטון בינה מלאכותית שבו טיל מפוצץ את פסל החירות — ורוסיה וסין ממהרות לשתף

סרטון קצר, שאורכו כדקה בלבד, ממחיש היטב את השלב החדש שאליו נכנסה התעמולה האיראנית. מדובר בהפקה מבוססת בינה מלאכותית, שיוחסה לשידור הממלכתי האיראני והופצה גם בערוצים המזוהים עם רוסיה וסין, ומציגה נרטיב חד: ארצות הברית כאחראית לשורה של עוולות היסטוריות — עד לשיא דרמטי שבו טיל פוגע בפסל החירות בניו יורק.

הסרטון בנוי כרצף חזותי אינטנסיבי: תמונות של עימותים היסטוריים, מלחמות והרס, המובילות אל רגע השיא. האלמנטים הוויזואליים אינם מקריים — הם נועדו לייצר אפקט רגשי מיידי ולהעביר מסר פוליטי חד, גם אם אינו מבוסס על עובדות מדויקות. הסיום, הכולל קריאה לנקמה, ממחיש את אופיו התעמולתי המובהק.

 

הסרטון בנוי כרצף חזותי אינטנסיבי: תמונות של עימותים היסטוריים, מלחמות והרס, המובילות אל רגע השיא. האלמנטים הוויזואליים אינם מקריים — הם נועדו לייצר אפקט רגשי מיידי ולהעביר מסר פוליטי חד, גם אם אינו מבוסס על עובדות מדויקות. הסיום, הכולל קריאה לנקמה, ממחיש את אופיו התעמולתי המובהק.

 

מה שמבדיל את הקמפיין הנוכחי ממאמצים קודמים הוא היקף ההפצה והאמצעים. התוכן אינו נשאר בגבולות מדינה אחת, אלא מופץ במהירות דרך רשתות חברתיות ופלטפורמות בינלאומיות. כלי תקשורת המזוהים עם רוסיה וסין פועלים כמכפיל כוח, ומעניקים לתוכן תפוצה רחבה בהרבה.

לצד הסרטון המרכזי מופצים תכנים נוספים, חלקם בעלי אופי קליל או סאטירי לכאורה, אך כולם נושאים מסר פוליטי ברור. ישנם סרטונים המעוצבים בסגנונות פופולריים או ילדותיים, שמטרתם להקל על הפצה ויראלית ולהגיע לקהלים שאינם בהכרח מודעים למקור התוכן.

לדברי חוקרים בתחום התקשורת והמידע, מדובר באסטרטגיה מכוונת. ד"ר דארן לינוויל מאוניברסיטת קלמסון בדרום קרוליינה מציין כי תכנים כאלה אינם חייבים לשכנע באופן מלא — די בכך שהם מעוררים ספק, מחזקים עמדות קיימות או מעמיקים קיטוב. "השילוב בין תוכן חזותי משכנע לבין הפצה רחבה הופך את המסרים לאפקטיביים במיוחד", הוא מסביר.

 

 

הקמפיין מתמקד במיוחד בקהלים ביקורתיים בתוך ארצות הברית — בעיקר כאלה המתנגדים למעורבות צבאית במזרח התיכון. התכנים אינם פונים לקהל אחיד, אלא מותאמים לסגמנטים שונים, ולעיתים משולבים בהם נושאים פוליטיים פנימיים כדי להגביר את האפקט.

הטכנולוגיה מאפשרת לייצר כמויות גדולות של תוכן במהירות גבוהה ובעלות נמוכה יחסית. מה שבעבר דרש מערך הפקה מורכב, ניתן כיום לביצוע על ידי צוותים קטנים באמצעות כלים זמינים. התוצאה היא זרם מתמשך של סרטונים, תמונות ומסרים — חלקם בולטים וחלקם כמעט בלתי מורגשים.

המומחים מדגישים כי הסכנה אינה רק בתכנים הבולטים והקיצוניים, אלא דווקא במסרים העדינים יותר. אלה שמוטמעים בשיח, מופצים שוב ושוב ומייצרים תחושת חוסר ודאות או ציניות כלפי מקורות מידע רשמיים.

התופעה אינה חדשה לחלוטין. כבר בעבר נרשמו ניסיונות של מדינות זרות להשפיע על השיח הציבורי בארצות הברית באמצעים דיגיטליים. אולם השילוב בין בינה מלאכותית, הפצה מהירה ותזמון בזמן עימות צבאי הופך את האתגר למורכב יותר.

כך מתנהלות כיום שתי זירות במקביל: האחת צבאית, בשטח; והשנייה תודעתית, ברשת. בעוד הראשונה נראית לעין ומדווחת בזמן אמת, השנייה פועלת באופן סמוי יותר — ולעיתים קשה בהרבה לבלום את השפעתה.