
מיטשל פיירבארן, בן 33 מאונטריו שבקנדה, פרץ אל מתחם הציפורים שבשטח המלון, אחז בפלמינגו בגרונה וברגליה, עטף אותה בחולצה ובמעיל ונכנס איתה למעלית. הוא עלה לקומה ה-14 של המלון. בחדרו, לפי תיעוד המשטרה, חנק את הציפור שוב ושוב בעודו צוחק. בסרטון שנמצא בטלפון הנייד שלו נשמע פיירבארן אומר: "אני לוקח אותה הביתה." הציפור, שקיבלה את השם "פיצ'י", נשמעה צורחת.

פיירבארן טען בפני השוטרים כי היה שיכור ואינו זוכר שרדף אחרי הציפורים. לדבריו, חשב שהוא דווקא מסייע לציפור בכך ש"החזיר את הכנף למקומה". אך הסרטון שהשאיר בטלפון הנייד שלו מציג תמונה אחרת. הוא לא מחק את הסרטון — אולי משום שלא חשב שמישהו יבדוק, ואולי משום שלא העלה בדעתו שלמישהו יהיה אכפת.
פיירבארן נעצר והואשם בארבע עבירות של עינוי, השחתה והריגת בעל חיים המוחזק בשבי. עד ליל רביעי הוא נותר במעצר, אף שבמסמכי בית המשפט נקבעה עבורו ערבות בסך 12 אלף דולר. בדיון שנערך למחרת ציינה שופטת השלום סוזן באקום כי הכנסתו החודשית עומדת על כ-100 אלף דולר והגדירה את האישומים נגדו כ"מדאיגים ביותר". היא אסרה עליו להחזיק בעלי חיים, הורתה על פיקוח אלקטרוני מחמיר וחייבה אותו למסור את דרכונו.
חברת הקזינו "סיזרס אנטרטיינמנט", הבעלים של מלון "פלמינגו", מסרה בהודעה כי היא חשה "מצוקה עמוקה" בעקבות האירוע. "הציפורים האהובות שלנו, ובכללן פיצ'י שנחטפה באכזריות ממתחם בית הגידול, נמצאות כעת בטיפולם של וטרינרים מסורים", נכתב בהודעה. "אנו מקווים להחלמה מלאה." ציפור נוספת שפיירבארן ניסה ללכוד נפצעה בכנפה ונזקקה לתפרים.
אפשר היה לסיים כאן את הסיפור: אדם שיכור עבר גבול, נעצר, יעמוד לדין. אך הפרשה הזו מעוררת גם שאלה רחבה יותר. הפלמינגואים שבמלון אינם רק אטרקציה תיירותית. מדובר בציפורים המוגנות בחוק הפדרלי בארצות הברית. מתחם בית הגידול של המלון נפתח בשנת 1995 ומאז הפך לאחד המקומות החריגים בעיר של אורות, רעש וגירויים אינסופיים — פינה שבה מבקרים עוצרים להתבונן בציפורים הוורודות מתהלכות בין עצי הדקל ולחוות רגע של שקט.
ומה שמטריד במיוחד הוא שהאירוע הזה אינו הראשון מסוגו. בשנת 2012 ערף ג'סטין טיישיירה, סטודנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, את ראשה של ציפור שמינה באותו מתחם. הוא נידון לתקופת מבחן ולתוכנית משמעת של 190 יום בלבד, בעוד חבריו שנעצרו עמו שהו יומיים בכלא ושוחררו.
שני המקרים הללו שונים בזמן ובנסיבות, אך יש ביניהם מכנה משותף מטריד: בשניהם מדובר באנשים צעירים שנהנו ממעמד חברתי או כלכלי נוח — סטודנט באוניברסיטה יוקרתית במקרה אחד, ואדם בעל הכנסה גבוהה במקרה השני — שהחליטו לפגוע ביצור חסר אונים. לא מתוך צורך, לא מתוך מצוקה, אלא לכאורה מתוך תחושת חסינות.
הפסיכולוגיה החברתית עוסקת רבות בתופעה הזו. מחקרים מצביעים על כך שאנשים החווים תחושת כוח — בין אם בגלל עושר, מעמד, שכרות או אנונימיות — נוטים להפגין ירידה ברגישות כלפי אחרים. המרחק בין המחשבה "אני יכול לעשות זאת" לבין הפעולה עצמה מצטמצם כאשר נדמה שאין מי שיעצור.
בלב לאס וגאס, עיר שבמשך שנים נבנתה על ההבטחה ש"מה שקורה כאן נשאר כאן", ייתכן שהמרחק הזה נעשה קצר במיוחד.
פיירבארן טען בפני השוטרים כי היה שיכור ואינו זוכר שרדף אחרי הציפורים. לדבריו, חשב שהוא דווקא מסייע לציפור בכך ש"החזיר את הכנף למקומה". אך הסרטון שהשאיר בטלפון הנייד שלו מציג תמונה אחרת. הוא לא מחק את הסרטון — אולי משום שלא חשב שמישהו יבדוק, ואולי משום שלא העלה בדעתו שלמישהו יהיה אכפת.
בינתיים, הפלמינגו פיצ'י נמצאת בטיפול וטרינרי. שאר הציפורים חזרו למתחם שלהן במלון. הנהלת המלון הביעה תקווה כי יתאוששו לחלוטין.
השאלה הגדולה יותר — מה גרם לאדם בעל הכנסה גבוהה כל כך לקום בלילה, לפרוץ למתחם מוגן ולחנוק ציפור חסרת ישע — נותרה ללא תשובה.