לשם השוואה: חבר הקונגרס ביירון דונאלדס, מהפנים המוכרות של המפלגה ובעל פרופיל לאומי, קיבל באותה קבוצת גיל שמונה אחוזים בלבד. הפער הזה איננו רק עניין מספרי. הוא משקף שינוי עומק.
פישבק אינו מטשטש את עמדותיו. בנאום שנשא באוניברסיטת מרכז פלורידה הכריז כי “לא יבקר בישראל בשום נסיבות”. הוא כינה את הכותל המערבי “קיר טיפשי”, האשים את ישראל ב“רצח עם” בעזה, וקרא להכניס תכנים אלה לתוכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים בפלורידה. כאשר דונאלדס קיים פורום בבית כנסת בדרום פלורידה, תקף אותו פישבק וטען כי מדובר ב“העדפה פסולה לטובת יהודים”.
פישבק אינו מטשטש את עמדותיו. בנאום שנשא באוניברסיטת מרכז פלורידה הכריז כי “לא יבקר בישראל בשום נסיבות”. הוא כינה את הכותל המערבי “קיר טיפשי”, האשים את ישראל ב“רצח עם” בעזה, וקרא להכניס תכנים אלה לתוכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים בפלורידה. כאשר דונאלדס קיים פורום בבית כנסת בדרום פלורידה, תקף אותו פישבק וטען כי מדובר ב“העדפה פסולה לטובת יהודים”.
באמירה שעוררה סערה רחבה אף יותר, התייחס פישבק לתומכיו של ניק פואנטס — דמות בולטת בקצה האנטישמי של הרשת האמריקנית — כאל “פטריוטים” ו“אנשים מנומסים”, ואמר כי “יש להם אצבע על הדופק של מה שקורה במדינה”.
התגובות לא איחרו לבוא. הרב סטיבן בורג, מנכ”ל ארגון “איש” הבינלאומי, הגדיר זאת כעדות ל“מסחור האנטישמיות בשנת 2026”. מנהיגים קהילתיים וחברי קונגרס שמרנים מתחו ביקורת חריפה. אלא שהסקר מלמד כי בקרב חלק מן הדור הצעיר, המסרים הללו אינם מרחיקים — אלא מושכים.
נכון, יש לסקר מגבלות. המדגם בקרב הצעירים היה קטן יחסית, ופישבק עדיין מדשדש בסקרים הכלליים, שבהם דונאלדס מוביל בפער ניכר. אך הנתון הזה מצטרף לשורה של אינדיקציות רחבות יותר.
בדצמבר 2025 פרסם מכון מנהטן — גוף מחקר אמריקני ותיק — סקר מקיף על עמדות רפובליקנים כלפי יהודים וישראל. לפי הממצאים, 25 אחוזים מהרפובליקנים מתחת לגיל 50 הביעו עמדות אנטישמיות מובהקות, לעומת ארבעה אחוזים בלבד בקרב בני 50 ומעלה. עוד נמצא כי 37 אחוזים ממצביעי המפלגה הביעו אמונה כלשהי בכפירה בשואה; בקרב גברים מתחת לגיל 50 הגיע הנתון ל־54 אחוזים.
החוקרים תיארו את הקבוצה הצומחת כ“צעירה יותר, גברית יותר, משכילה יותר, ובעלת סיכוי גבוה יותר להיות רפובליקנים חדשים — לשעבר דמוקרטים”. המשמעות ברורה: לא מדובר בשוליים ותיקים, אלא בדור חדש שמביא עמו תפיסות אחרות — גם כלפי ישראל והקהילה היהודית.
מול המגמה הזו ניצב ביירון דונאלדס. בדצמבר האחרון אמר בריאיון לרשת פוקס ביזנס כי “האנטישמיות הזאת, השנאה הזאת כלפי העם היהודי וכלפי ישראל — יצאה מכל שליטה”. הוא שב והדגיש את תמיכתו בזכותה של ישראל להגן על עצמה לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, גם כאשר חלקים במפלגה אימצו טון ביקורתי יותר.
העימות בין פישבק לדונאלדס איננו רק קרב על מושלות פלורידה. הוא משקף ויכוח עמוק בתוך הימין האמריקני: האם הברית ההיסטורית בין השמרנות האמריקנית לישראל — ברית שהתחזקה בעשורים של רונלד רייגן, ג’ורג’ בוש ואף בתקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ — נותרה עוגן יציב, או שמא היא נסדקת לנגד עינינו.
בישראל נהגו לראות בשחיקה בתמיכה תופעה המזוהה בעיקר עם השמאל האמריקני והקמפוסים האקדמיים. אך הנתונים מפלורידה וממכון מנהטן מצביעים על תזוזה גם בצד שנחשב במשך שנים לבעל הברית האיתן ביותר.
ייתכן שפישבק לא ינצח בפריימריז. ייתכן שיישאר דמות פרובוקטיבית בשוליים. אך 32 האחוזים שקיבל בקרב רפובליקנים צעירים אינם רק מספר רגעי בסקר מקומי. הם סימן אזהרה: שינוי תודעתי בדור הבא של המפלגה הרפובליקנית — שינוי שעלול להשפיע לא רק על פוליטיקה מדינתית בפלורידה, אלא על יחסי ארצות הברית וישראל בעשור הבא.
